סיכום הדוחות הכספיים של חברות הפלסטיקה הציבוריות * איך הגענו לכזה חוסר ב-EVOH ומה זה עושה לתחום האריזה הגמישה? * הדרך הנכונה להתגונן מפני הפרעות חשמל הפוגעות בייצור בעיקר בפריפרייה * זרקור לתעשייה על ברמד וחברת RESINEX מפיצת חומרי הגלם הגדולה בישראל * כפרית מעבירה את התאמת הצבע לדיגיטל ועוד… קריאה מהנה!
מגזין חדש עלה לאוויר וניתן לצפיה בקישור הבא.
המגזין ניתן להורדה כקובץ בלחיצה כאן.
מגזינים נוספים זמינים גם הם לצפיה בקישור המצורף.
בסוף מרץ מפרסמות חברות הפלסטיק הציבוריות את הדוחות השנתיים שלהן וזו הזדמנות מצוינת להבין לעומק איזו שנה הייתה לנו. ובכן, מסתבר שלמרות אתגרי 2021 – שער דולר נמוך, מחסור בכוח אדם, חוסרים בחומרי גלם ועלויות לוגיסטיקה מטורפות, הייתה לנו שנה לא רעה בכלל. רוב החברות דיווחו על עליה בהכנסות בשיעור מצרפי של 12% כאשר ההכנסות על כל עובד עומדות על מיליון ש"ח לשנה. למרות הקושי בגיוס עובדים, מספר המועסקים בענף גדל והחברות הציבוריות בלבד מעסיקות 9400 עובדים, רובם מהפריפריה. התפתחות זו אומנם לא באה לידי ביטוי בשורת הרווח, שנראתה דומה ל-2020, אבל עצם העובדה שהרווחיות דומה, למרות האתגרים הרבים, מעידה על חוסנה של התעשייה.
ובזירה אחרת, המלחמה באוקראינה ממשיכה לצערנו. מחירי האנרגיה עולים, והמחסור בסחורות וכימיקלים מחמיר. אצל אלו בתעשייה שלנו שעובדים עם מלאים גדולים ההשפעה של אירועים אלו תיראה בעיכוב של כמה חודשים בסיכום של שנת 2022. מנגד, שער הדולר שינה מגמה והגיע לשיאים שלא נראו במחוזותינו כבר שנתיים. עלייתו משחקת לטובת היצואנים ובתוכם תעשיית הפלסטיק מוטת היצוא.
אתגרי הלוגיסטיקה והמחסור בחומרי הגלם לא נשארו רק בדוחות כספיים, אלא הורגשו בכל רצפות הייצור. אחד הפולימרים שנמצא שזמינותו בעייתית ביותר הוא ה-EVOH. החומר משמש בעיקר בייצור אריזות מזון בעלות חסמות. המחסור העולמי בו, אותו אנו חווים, מביא לקשיים. איך הגענו למצב הזה? בקצרה, כל מה שיכל להשתבש אכן השתבש – פרטים בכתבה של עפר שורק בגיליון. אולם אליה וקוץ בה, יתכן כי אולי מצב קיצוני זה יספק את התמריץ המבוקש על מנת לצמצם משמעותית השימוש באריזות רב שכבתיות שאינן ברות מיחזור ולעבור לאלטרנטיבות סביבתיות יותר.
ובכל זאת, האריזה הרב שכבתית לא נעלמת מהנוף. מכיוון שלמחזר אותה לא ניתן, הפתרון האקולוגי הוא שריפתה לטובת הפקת אנרגיה. הדברים האלו נשמעו ביתר שאת בכנס החמישי לטיפול בפסולת בחיריה. רון חולדאי שייצג את ראשי הערים הפנה אצבע מאשימה כלפי המדינה שמעכבת את המשך הטיפול בפסולת של הרשויות המקומיות. גם מפעלי מלט נשר, המסתמכים על אנרגיה זו במפעל הייצור שלהם, הציגו תוכנית סדורה בתחום. מי שלא מסתפק רק בדיבורים הוא מפעל ה-RDF בחיריה שכבר הכניס לפעולה קו רביעי להשבת אנרגיה. קו זה עתיד להגדיל את אחוז הפסולת שתטופל בהשבה באתר בשנת 2022 ל-52%, לעומת כ-40% בשנת 2021.
ונסיים בנימה אופטימית, אף אחד כבר לא מתרגש מהקורונה והחזרה לשגרה מורגשת גם אצלנו. תערוכות וכנסים חוזרים להתקיים כרגיל ובתוכם ימי הטכנולוגיה של ARBURG שיתקיימו ביוני אחרי הפוגה ארוכה וכן הכנס השנתי של האגודה הישראלית לפולימרים ולפלסטיקה.
קריאה נעימה וניפגש בשמחות,
נעה אלבוחר
