ההכנסות גדלו אולם הרווחיות נעצרה. שמונה מתוך 12 החברות הציבוריות בסקטור רשמו ב-2021 תשואה של מעל 30%: פולירם, פלרם, גניגר, פלסאון, רימוני, גולן, כפרית ופלסטו-קרגל
שנה טובה עברה על המשקיעים בסקטור הפלסטיק הישראלי: עליות בשערי המניות, בהכנסות ובמספר העובדים הכולל, וזאת על אף מספר אתגרים גלובליים.
התשואה ממוצעת של כל 12 החברות הציבוריות עמדה על כ-30.8%, בדומה למדד ת"א 125, ומדד ת"א SME60. עם זאת, יש שונות גדולה בין החברות. פולירם, שהונפקה רק בסוף 2020, זכתה לככב השנה עם תשואה של 82%. בצד השני של הסקאלה, פלסטופיל רשמה ירידות שערים של כ-20%.
רוב החברות נהנו מגידול בהכנסות, כאשר ההכנסות המצרפיות של כל החברות בסקטור גדלו בכ-12%, ובאופן מצרפי התעשייה הישראלית מוכרת מוצרים בהיקף של מעל תשעה מיליארד ₪, רובם בחו"ל.
תעשיית הפלסטיק הציבורית הישראלית מעסיקה כ-9,400 עובדים, רובם בישראל, ורובם בפריפריה הגיאוגרפית. בחישוב זריז, מדובר בהכנסות של כמעט מיליון ₪ על כל עובד. עם זאת, מבחינת רווחיות, כשמסתכלים על הענף ממעוף הציפור, העלייה בהכנסות לא התגלגלה לרווחיות, והרווח המצרפי השנה דומה לזה של שנת 2020.
יש לכך מספר סיבות. ראשית, עליות במחירי חומרי הגלם, שנגרמו כתוצאה מעליית מחירי הנפט. התעשייה ככלל התקשתה להעביר את מלוא העלאות המחיר לשווקים, והמרווח נשחק. שנית, בשנת 2021 שערי החליפין של השקל ירדו ביחס לדולר, לאירו ולשאר המטבעות. שלישית, משבר התובלה הימית הגלובלי העלה את עלויות התובלה, ולבסוף, בשנים האחרונות נעשה קשה יותר ויותר לגייס עובדים בתעשייה, בדגש על עובדי ייצור.
בואו נצלול לעומק החברות:
פולירם
פולירם היא הזוכה במדליית הזהב השנתית, עם תשואה שנתית של 82%. לא סתם שוק ההון התלהב מהחברה: החברה רשמה עלייה שנתית של 38% בהכנסות, ורווח נקי של לא פחות ממאה מיליון ₪, גידול של 59% ביחס לשנת 2020. אחד הדברים שמאפשרים את הרווחיות הגבוהה הוא מיעוט יחסי של עובדים: רק 341 עובדים להכנסות של כמעט 1.6 מיליארד ₪, היחס הנמוך בסקטור.
פולירם מוחזקת 33% על ידי פימי ו-24% על ידי קיבוץ רם און, ומוכרת לכל העולם. כ-30% מהכנסותיה הן מישראל, שליש מאירופה ו-22% מצפון אמריקה.
בשנה האחרונה החלה החברה בהפעלת קו ייצור נוסף בפעילות הבונדירם בארה"ב, ובהפעלת קו ייצור שני של מוצרי פוליטרון בארה"ב. במהלך הרבעון הראשון של 2022, החלה פולירם להפעיל קו ייצור חדש למוצרי הפולימריים ההנדסיים (EP) בישראל, וזאת במקביל להתקנת קו ייצור למוצרים אלו באתר החברה שבאנגליה.
שורה תחתונה: החברה משפרת אימפקט.
רימוני
בספטמבר 2020 רכשה קרן פימי מחצית ממניות רימוני, תמורת כ-150 מיליון ₪. נכון לכתיבת שורות אלה, פימי מורווחת על העסקה בכ-84%.
זהו מקרה קלאסי של win-win, שכן גם מבחינת הרימונים מדובר בעסקה מצויינת. פרט למזומן שקיבלו בעסקה ועליית הערך במניות שנותרו, החברה חילקה השנה דיווידנדים מצטברים של כ-6.6 ₪ למניה, קרי תשואת דיבידנד שנתית של כ-8%. בנוסף, בין תנאי ההסכם בין האחים רימוני ופימי נכתב, כי במקרה שיימכר נכס הנדל"ן במודיעין, הרווח מהמכירה יועבר לאחים. באוגוסט השנה הקרקע אכן נמכרה תמורת 18.5 מיליון ₪, והרווח בסך 15 מיליון ₪ הועבר לאחים.
בפברואר 2022 מכרו האחים ופימי יחד 16% ממניות החברה בהיקף של כמאה ועשרה מיליון ₪ בעסקה מחוץ לבורסה. חלקן נמכרו למגדל, שהפכה לבעלת עניין בחברה וחלקן למשקיעים זרים. ההכנסות של רימוני גדלו השנה בכ-18%, בעיקר בשל גידול בתחומי ההיגיינה, מוצרי צריכה, חקלאות ומדיקל, וכל זה ללא גידול במצבת העובדים. השנה החליטה רימוני להשקיע בחברות סטרט-אפ שיש להן סינרגיה עם הפעילות שלה. החברה כבר השקיעה בסטרטאפ liberDi וחתמה על שיתוף פעולה עם חממת IMED של בית החולים איכילוב.
שורה תחתונה: פימי השביחה את החברה באופן עקבי ובלי דרמות. מעניין יהיה לראות אם במהלך 2022 נראה את בעלי השליטה בחברה נפרדים ממניות נוספות, או שהם מצפים להמשך בעליית הערך.
פלסאון
פלסאון, החברה הגדולה בענף, הגדילה את ערכה בכ-45% השנה. זאת, בנוסף לחלוקת דיבידנדים במהלך השנה בהיקף של 11 ₪ למניה, כלומר תשואת דיבידנד של כ-6%. הכנסותיה חצו את המיליארד וחצי ₪, כמחציתן מאביזרי חיבור לצנרת. ההכנסות גדלו ב-2021 בכ-20% ביחס לשנה קודמת. זאת, למרות שחיקת שערי המטבעות השונים, שגרמה לחוסר בסכום המכירות בהיקף של כ-52 מיליון ₪ ולמרות עלייה של כ-5.5% במחירי חומרי הגלם שנצרכו בשנת 2021.
מעניין לציין, כי למרות הדוחות השנתיים המצויינים, ברבעון הרביעי נרשמה האטה. המכירות ברבעון הרביעי עמדו על כ-355 מיליון ₪, הרבעון החלש של השנה, והפסד רבעוני נקי של כ-5 מיליון ₪. ההפסד נגרם בשל מכירת פעילות יצרנית של תאגיד בארה"ב בהפסד של כ-16 מיליון ₪.
שורה תחתונה: החברה מדווחת כי מחיר חומרי הגלם הפלסטיים עלה בשנת 2021 בכ-40% במטבע המקור (אירו) ובכ-25% בש"ח, ומחיר המתכות עלה בשנת 2021 בכ-118% במטבע המקור (ריאל ברזילאי) ובכ-94% בש"ח. השפעת עליית מחירי חומרי הגלם צפויה לבוא לידי ביטוי עם צריכתם בחצי שנה הראשונה של שנת 2022. נמתין לראות האם החברה תצליח לשרשר את ההתייקרויות בחומרי הגלם ללקוחותיה.
ברם
ברם, הקטנה מבין החברות בסקטור, עוסקת בשני תחומים: אריזות פלסטיק למוצרי מזון ומוצרי פלסטיק ייחודיים לבית. למרות קוטנה היחסי, ברם מוכרת את המוצרים לבית שלה ברחבי העולם, כולל ברשתות כמו Target ו-Walmart.
הכנסותיה ירדו השנה בכ-9% ביחס לשנה קודמת, בעיקר בשל בעיות בשרשרת האספקה שהובילה להשבתה זמנית של קווי יצור עקב מחסור בחלקים חיוניים ודחיית הזמנות, וכן מהפסקת הפעילות באירופה באמצעות החברה המשותפת בתום שנת 2020.
גם בשורת הרווח החברה לא רוותה החברה נחת, והיא רשמה הפסד של כארבעה מיליון ₪. ההפסד נגרם מתחום המוצרים לבית, בו עלו מחירי חומרי הגלם ואילו מחירי התוצרת המוגמרת לא עלו בהתאם.
בהיבט החיובי נציין כי לאחר תאריך המאזן מכרה החברה נכס מקרקעין בצרפת, והיא צפויה לרשום בגינו רווח בסך של כ-14 מיליון ₪. בנוסף, ההון העצמי של החברה עומד על 54 מיליון ₪, כמעט כמו שווי השוק שלה.
שורה תחתונה: החברה מציינת בדוחותיה כי היא מצפה לגידול בהכנסות בשני תחומי המוצרים שלה, בשל דעיכת משבר הקורונה.
פלסטופיל
חברת פלסטופיל הזורע הניבה השנה למשקיעיה את התשואה הנמוכה בסקטור וירדה בשוויה בכ-20%. זאת, למרות גידול של כ-9% בהכנסות החברה בשנת 2021. מעניין לראות, כי פלסטופיל שמרה על עלייה עקבית בהכנסות מרבעון לרבעון במהלך השנה. עליית המחיר של חומרי הגלם הורידה את שיעור הרווח הגולמי של החברה, כך שבשורת הרווח הנקי חלה ירידה של כ-24%.
ההון העצמי של פלסטופיל עומד על כ-113 מיליון ₪, כלומר, יחס שוק להון של 0.8, הנמוך בתעשייה.
אחד הגורמים שהשפיעו על הירידה בשער המניה היא העסקה של קיבוץ הזורע למכור כ- 19% ממניות החברה לרונן אלעד. העסקה נעשתה לפי מחיר של 5.36 ₪ למניה, מה שהוריד את שער המניה לשער העסקה. העסקה כוללת גם אופציה למניות נוספות, כך שאם תמומש האופציה במלואה יהפוך הרוכש לבעל השליטה בחברה ויחזיק כ-42% ממניותיה. האופציות ניתנו לרוכש לפי שער של 7.3 ₪.
שורה תחתונה: החברה עברה לשליטה משותפת של קיבוץ הזורע ושקד פרטנרס פאנד, אליה שועבדו מניות הרוכש. הבעלים החדשים אינם מתחום הפלסטיקה, אלא מומחים בביצוע עסקאות מיזוגים ורכישות. שוק ההון מחכה לראות מה הבשורה שיביאו הבעלים החדשים, וכיצד תעבוד בפועל הסינרגיה בשליטה משותפת בחברה. רוב החברות לא נמצאות במלוא פוטנציאל הייצור שלהן במפעלים השונים, בארץ ובחו"ל.
פלסטו-קרגל
הכנסותיה עלו השנה בכ-11% לעומת שנה קודמת. ברבעון הרביעי חלה עלייה גדולה אפילו יותר, של כ-27% לעומת הרבעון הרביעי של 2020. לחברה יש רווחיות גולמית נאה של כ-13%, אך הכרה בירידת ערך מוניטין של קרגל אריזות גמישות בהיקף של כ-27 מיליון ₪ והוצאות המימון הביאו אותה להפסד נקי של כ-4 מיליון ₪.
פלסטו-קרגל היא חברה צומחת ורווחית (ללא ירידת הערך החד פעמית), אך מה שמעיב עליה הוא חוב פיננסי נטו, בהיקף של כ-189 מיליון ₪. למרות ההפסד הנקי, החברה חילקה השנה דיבידנדים בסך של 0.26 ₪ למנייה, תשואת דיבידינד של כ-6%.
פלסטו-קרגל נסחרת בשווי שוק של כ- 166 מיליון ₪ בלבד, כלומר מכפיל ההכנסות הנמוך בסקטור.
שורה תחתונה: השנה פלסטו-קרגל ממשיכה לממש נכסים כדי להקטין את החוב הפיננסי שלה. ביולי 2021 החברה מכרה את סיוון תמורת כ-45 מיליון ₪, וברבעון הראשון של 2022 היא מכרה את הזכויות לקרקע במודיעין, ותרשום בגינו רווח הון של כ-4 מיליון ₪.
פלרם
חברת הפלסטיק מקיבוץ רמת יוחנן הניבה למשקיעיה השנה תשואה של כ-74%. הכנסותיה על במהלך השנה בכ-5%. עם זאת, הרווח הגולמי ירד בשל עליה במחירי חומרי הגלם מעבר לעליית מחיר המכירה וכן תוספת עובדים ותוספת שטחי שכירות, ועלייה במחירי ההובלה הימית. פלרם גם רשמה בדוחותיה הפסד חד פעמי של 34 מיליון ₪ בגין שערוך התחייבות לרכישה מותנית של פלרם פור יור. כל אלה הביאו לירידה של כ-18% ברווח הנקי של החברה. החברה חילקה השנה דיבידנד בהיקף של 60 מיליון ₪, קרי תשואת דיבידנד של כ-5%.
החברה מציינת כי השוק הרוסי מהווה מעל 50% מהכנסות פלרם פור יור, העוסקת במתקני תצוגה מתוחכמים לנקודות מכירה. פלרם פור יור מהווה כ-9% ממכירות החברה. נכון למועד זה עדיין לא ניתן להעריך את ההשפעה של המלחמה באוקראינה על ההכנסות הללו.
שורה תחתונה: פלרם היא אחת החברות המבוזרות בסקטור, הן גיאוגרפית והן מבחינת תמהיל המוצרים, והיא הגדילה השנה את כושר הייצור של פוליקרבונט בישראל ובארה"ב והגדילה את פעילות ההפצה בהודו ובאירופה באמצעות רכישות. לכן, גם אם תהיה פגיעה בשוק הרוסי היא תהיה עבור פלרם מכה קטנה בכנף.
כפרית
יצרנית התרכיזים מכפר עזה הגדילה השנה את הכנסותיה בכ-21%, ולראשונה ההכנסות חצו את רף המיליארד ₪. ההכנסות גדלו מרבעון לרבעון באופן עקבי. שיעור הרווח הגולמי השנתי של החברה עומד על כ-18.7%, אך ברבעון הרביעי הוא נחלש מעט ל-16.4%. הגידול בהכנסות התגלגל גם לשורת הרווח הנקי, שגדלה השנה בכ-50%.
כחלק מאסטרטגיית הצמיחה של החברה, רכשה השנה כפרית את חברת Addvanze AB השבדית, המתמחה בייצור תרכיזי צבע לתעשיית הפלסטיק, בתמורה לכ-9 מיליון אירו. בנוסף, החברה מעתיקה את האתר שלה בסין למיקום סמוך, שיאפשר לה להכפיל את כושר הייצור. עלות פרוייקט ההעתקה מוערכת בכ-12 מיליון דולר.
שוק ההון נתן אמון בחברה והעלה השנה את המנייה בכ-40%. ניכר שגם יו"ר החברה, איציק שריר, מאמין בחברה, שכן הוא ביצע החל ממחצית 2021 מספר רכישות של מניות במסחר, בהיקף כולל של כ-221 אלפי ₪.
שורה תחתונה: ניכר כי החברה ממשיכה לחתור להמשך שיפור יעילותה התפעולית, בניית מפעל חדש בסין, בחינה של רכישת חברות נוספות והטמעת טכנולוגיות מידע מבוססי נתונים (AI).
רבל
יצרנית המערכות לרכב מקיבוץ רביבים הושפעה השנה מהמחסור העולמי בשבבים אלקטרוניים, אשר גרם לסגירה, לסירוגין, של מפעלים לייצור כלי רכב, וכן מעליית מחירי התובלה. כתוצאה מכך, ירדו הכנסות הקבוצה בכ-3% ביחס לשנת 2020. עם זאת, ניכר כי ברבעון הרביעי חלה עלייה. ההכנסות ברבעון הרביעי של 2021, הסתכמו בכ-56 מיליון אירו, גידול של 12% לעומת ההכנסות ברבעון השלישי של 2021. בשורת הרווח הנקי, החברה הרוויחה כ-10 מיליון אירו, ירידה של כ-40% ביחס לשנה קודמת. היקף הסכמי המסגרת של החברה נכון לסוף מרץ 2022 עומד על כ-1.2 מיליארד אירו לשנים 2022-2033.
שורה תחתונה: החברה שוקדת על פיתוח מוצרים חדשים, המיועדים לשינויים בתעשיית הרכב, כגון שסתום חשמלי למיכלי דלק ברכבים היברידיים, שסתום ממברנה למארז של סוללות ברכב חשמלי וברכב היברידי, מתז לשטיפת מסכי סנסורים ומצלמות ועוד.
גניגר
יצרנית היריעות מקיבוץ גניגר סיימה את 2021 עם עלייה של כ-15% בהכנסותיה, וזאת למרות שהתמודדה עם ירידת שערי החליפין. עם זאת, העליות בתעריפי האנרגיה וההובלה הימית, הובילו לירידה מתונה בשורת הרווח הנקי, שעמד השנה על כ-23 מיליון ₪, קיטון של 7% משנה קודמת. החברה חילקה השנה דיבידנד בהיקף של 15 מיליון ₪, כך שתשואת הדיבידנד למשקיעים עמדה על כ-5%.
גניגר מציינת בדוחותיה כי בשנה הקרובה היא מתכוונת להגביר את פעילות המחקר והפיתוח בתחום החקלאות, במוצרים של יריעות לחיפוי קרקע מתכלות ומיחזור של יריעות. בין השאר היא משקיעה במו"פ לצורך הפחתת היווצרות אצות באקלים לח, הפחתת היווצרות טיפות על גבי היריעה (אנטי דריפ), חיזוק עמידות היריעה מפני שימוש בכימיקלים חדשים ופיתוח יריעות בעלות שקיפות ותכונות תרמיות משופרות.
התחום השני שבו החברה מתכוונת להגביר פעילות הוא תחום שימוש ביריעות עבור אנרגיות מתחדשות. לצורך כך, הקימה גניגר באוקטובר השנה מיזם משותף עם חברה ישראלית בתחום האנרגיה המתחדשת.
שורה תחתונה: החברה מכוונת לצמיחה בתחומים צומחים כמו אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיה חקלאית.
גולן פלסטיק
החברה מציינת כי מחירי חומרי הגלם העיקריים עלו השנה ב-28% ביחס לשנת 2020, ומנגד שוק הבנייה העולמי עבר לצמיחה והביקושים גדלו מאוד. לאור זאת, הכנסותיה השנה גדלו ב-14%, וברבעון הרביעי נרשם גידול חד אף יותר, בשיעור של כ-19% לעומת הרבעון השלישי. הרווח הנקי עלה בשיעור של כ-33%.
נגיף הקורונה עיכב את ההקמה של מפעל החברה במקסיקו, והוא החל לפעול בסוף הרבעון הרביעי של 2021. כמו כן, גולן הגדילה השנה את השקעתה בחברת וייזסול, העוסקת בתחום פתרונות לחיסכון באנרגיה. בתחילת 2022 הודיעה גולן כי החברה הבת במקסיקו קיבלה הזמנה ממכרה לצנרת בהיקף כספי של כ-11 מיליון דולר. החברה מציינת כי אסטרטגיית הצמיחה שלה בחו"ל כוללת גם רכישת חברות הפצה או כניסה לשותפויות בהן.
שורה תחתונה: חברה חזקה כמו פוליאתילן מצולב.
ארד
חברת מדי המים מקיבוץ רמות מנשה הגדילה השנה את הכנסותיה בכ-12%, לכ-281 מיליון דולר. כ-73% מסך ההכנסות הן ממכירת מערכת תקשורת ממוחשבת לקריאה מרחוק- AMI/AMR. בשורת הרווח הנקי חלה עלייה של כמעט 30%, וזאת למרות מהתייקרות בתעריפי ההובלה הימית ומהעלייה במחירי רכיבים אלקטרוניים מסויימים.
לאחר תאריך הדוחות זכתה ארד בשני מכרזים נוספים: מכרז של תאגיד המים מי כרמל, לפי תתקין ארד כ- 125,000 מדי מים עם קריאה מרחוק, תמורת כ-110 מיליון ₪; מכרז של תאגיד המים מניב ראשון, לפי תתקין ארד כ-90,000 מדי מים, תמורת כ-84 מיליון ₪. בנוסף, בסוף דצמבר זכתה החברה במכרז במדריד, בשווי של כ-13 מיליון אירו.
עוד בסוף דצמבר, מכר קיבוץ רמות מנשה לכלל ביטוח כ-4% ממניות החברה תמורת סך של כ-48 מיליון ₪. העסקה כוללת אופציה למכירת 3% נוספים בתמורה לכ-42 מיליון ₪. מי שדווקא הגדיל את אחזקתו במניות החברה הוא היו"ר, ד"ר הוגו צ'אופן. מאז יולי 2021 ועד אפריל 2022 הוא רכש במסחר מניות בהיקף של כ-200 אלף ₪.
שורה תחתונה: החברה השקיעה השנה כ-19 מיליון דולר בפיתוח, והיא ממשיכה לפתח מוצרים חדשניים ולצמוח, בעיקר בארה"ב.
סיכום
במבט קדימה, אחד הגורמים העיקריים שעשוי להשפיע על התעשייה הישראלית היא המלחמה באוקראינה. אם המלחמה תתמשך ותדחק מעלה את מחירי הנפט, הרי שהתעשייה הישראלית עשויה לספוג עליה נוספת במחירי חומרי הגלם והאנרגיה.
תוצאות הפעילות מושפעות ממחירי חומרי הגלם הטמונים במלאי ומן הקניות שנוספו בתקופה, ולכן ראינו בדוחות הנוכחיים כי קיים פער זמן בין מועד השינוי במחירם של חומרי הגלם למועד השינוי במחירי המכירה.
מנגד, מתחילת 2022 יש חזרה למגמה של עלייה בשערי השקל מול יתר המטבעות, מה שיועיל ליצואנים.
בזמן המעבר על הדוחות הכספיים, ראינו כי רבות מהחברות מדגישות את המחקר והפיתוח: מוצרים חדשים, חומרים ייחודיים, טכנולוגיות בינה מלאכותית ועוד. בקיצור, יותר היי-טק ופחות לאו-טק. ההשקעות הללו יניבו פרי בשנים הקרובות, הן בהגדלת נתח השוק של החברות הישראליות בעולם, והן ביכולת לגבות מחיר גבוה יותר עבור מוצרים מובילים טכנולוגית.
*הכותבת היא מנכ"לית חברת המחקר הכלכלי נישות אסטרטגיות ומחקר.
