חקיקות והתחייבויות גלובליות בנושא הקיימות צוברות תאוצה. חוק האריזות הגרמני, חקיקה אירופאית חדשה, אמנת בזאל ועוד. השינויים גוררים מהפיכה בעולם האריזה ומצריכים הסתכלות חדשה על פיתוח המוצר
עולם הפלסטיק כמרקחה. חוקים, רגולציות ויוזמות מהתעשייה ומחוצה לה צצות מכל כיוון, כפטריות לאחר הגשם, במטרה לפקח על הטיפול בפסולת הפלסטיק בעולם. נדווח על עיקרן כאן בקצרה.
חוק האריזות החדש בגרמניה
השינוי המשמעותי ביותר התרחש בשנת 2019. שנה זו נפתחה עם כניסתו לתוקף של חוק האריזות החדש בגרמניה, המחליף את תקנות האריזה משנת 1991 וכן את העדכונים שבוצעו בהן לאורך השנים. החוק מעביר את הרישום והדיווח למערכת ציבורית, על מנת שתתמודד ותפקח על יישומו בצורה טובה יותר. בהזדמנות זו גם עודכנו יעדיי המיחזור של החומרים השונים כאשר יעד המיחזור של אריזות פלסטיק עלה ל-90% כבר בשנה זו [1].
ברית חברות בתעשייה לטיפול בבעיית הפסולת
הברית לסיום בעיית פסולת הפלסטיק (Alliance to end plastic waste) [2] הוקמה בינואר בהשתתפות מרבית החברות הגלובליות הקרובות לתחום, דהיינו, יצרני חומרי הגלם הפלסטיים ומשתמשי האריזות הגדולים בעולם. בכנס חברי יוזמה זו, שנערך במרץ, התחייבו השותפים להקצות 1.5 מיליארד דולר לקידום פתרונות לפסולת הפלסטיק. כהתחלה, מושקעים המאמצים בארבעה תחומים:
- תשתיות טיפול בפסולת ומיחזור, תוך התמקדות במדינות מתפתחות.
- חדשנות, לקידום טכנולוגיות להפחתת פסולת, שיפור המיחזור ויצירת ערך לחומרים לאחר השימוש.
- חינוך ומחויבות של ממשלות ועסקים, בכל הרמות לפעילות.
ניקוי מוקדי זיהום המועדים להעברת פסולת פלסטיק מהיבשה לים. מחקרים מראים ש-90%-95% מהפלסטיק בים מגיע מעשרת הנהרות הגדולים בדרום אסיה ואפריקה ובהם יש לטפל. כצעד ראשון, תומכת הברית בפעילות Renewlogy [3], לחסימת מוצא פסולת פלסטיק מנהר הגנגס, והפיכת הפלסטיק שיאסף כמקור אנרגיה.
חקיקה אירופאית חדשה להפחתת הפסולת הימית
בסוף חודש מרץ אישר הפרלמנט האירופי החלטה לצמצום השימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים. ההחלטה קובעת שעד 2021 יאסר באירופה שיווק של מספר מוצרי פלסטיק חד פעמיים, בניהם ניתן למנות סכו"ם וצלחות חד פעמיות, קשיות שתיה, בוחשים למשקאות, מקלות פלסטיק לבלונים (הבלונים עצמם לא נאסרו), ומנקי אוזניים. בנוסף, חל איסור על השימוש בתוספים אוקסו-מתכלים. על כל המכסים לבקבוקים של עד 3 ליטר להיות קשורים לבקבוק – עד 2024. ההחלטה גם דורשת מחברות האיחוד להקים מנגנונים להגברת איסוף בקבוקי הפלסטיק עד לרמה של 90% מהיקף השיווק של בקבוקים אלו עד 2029. בנוסף, כל הבקבוקים יכילו 30% חומר ממוחזר עד שנת 2030. כמו כן מחייבת ההחלטה להעמיק את השימוש במנגנון "המזהם משלם", לטיפול בבעיית פסולת הפלסטיק [4].
אמנת באזל
כינוס גדול של אמנת באזל לבקרה על המסחר הבין לאומי של חומרים מסוכנים התקיים בתחילת מאי. בין השאר הוחלט בוועידה להכיל את הכללים של אמנת באזל גם לצורך שיפור הבקרה על תנועת פסולת פלסטיק בין מדינות [5].
ההתחייבות הגלובלית מטעם קרן מק-ארטור
יוזמה נוספת שתופסת תאוצה והשפעה רחבה היא ההתחייבות הגלובלית (Global Commitment) [6] שמובלת על ידי קרן מק-ארטור. היוזמה שיצאה לדרך לקראת סוף השנה שעברה, הצליח לאגד יותר מ-350 ארגונים, כולל 16 ממשלות, 26 גופים פיננסיים בשווי כולל של 4.2 טריליון דולר וחברות גלובליות, שלכולם נגיעה בייצור או שימוש בחומרים פלסטיים. החברות החתומות עליה מייצגות 20% מכלל תעשיית האריזה העולמית. ההתחייבות מבוססת על שישה סעיפים עיקריים:
- להימנע משימוש באריזות פלסטיק מיותרות וקשות למיחזור, על ידי תכנון מחדש וחדשנות במערך השיווק וההפצה של מוצרים
- ליישם מודלים של שימוש חוזר היכון שניתן, על מנת להפחית את השימוש באריזות חד פעמיות
- כל אריזות הפלסטיק יהיו ניתנות לשימוש חוזר, מיחזור או התכלות בקומפוסט
- כל אריזות הפלסטיק יגיעו בפועל לשימוש חוזר, מיחזור או קומפוסטציה
- השימוש בחומרים הפלסטיים ינותק לגמרי מהשימוש במשאבים מתכלים
- כל אריזות הפלסטיק יהיו נקיות מחומרים מסוכנים מכל סוג.
מגמות עולמיות בשוק האריזה
מקבץ הפעולות מדיניות אלו, ביחד עם ההבנה שציבור הצרכנים מכיל את השיקולים הסביבתיים בהחלטות הקניה שלו, דוחף את החברות הגלובליות להתאמת מוצריהם לדרישות החדשות. בהקשר זה ניתן לזהות מספר מגמות משמעותיות המשנות את שוק אריזות הפלסטיק בעולם:
- הפחתת משקל וגודל האריזות למינימום הנדרש, כמו גם צמצום במורכבות האריזות וניסיון לאחידות ההרכב, משמשים כקווים מנחים לפיתוח אריזות חדשות.
- תכנון אריזות שיתאימו ליכולות המיחזור הנוכחיות. אם בעבר די היה בבחירת חומר שטכנית מתאים למיחזור, הדרישה היום היא לוודא שאכן קיים פתרון בשוק למיחזור בפועל של המוצר כמכלול.
- מעורבות גוברת והולכת של החברות בפעילות איסוף, מיון ומיחזור של אריזות. מהלכים אלו נסמכים לרוב על תמיכה פיננסית ביוזמות לאיסוף חומרים למיחזור, בעיקר באזורים פחות מפותחים בעולם.
- קביעת יעדים שאפתניים לשימוש בחומר ממוחזר לייצור אריזות חדשות. לנושא זה השפעה קריטית על שוק המיחזור, מאחר והוא מייצר את המנוף הכלכלי לפיתוח טכנולוגיות מיחזור מתקדמות. על מנת לסבר את האוזן, יוניליוור העולמית הצהירה שעד 2025, 25% מחומרי האריזה יהיו חומרים ממוחזרים.
- אינטגרציה אנכית של פעילות מיחזור פלסטיק כחלק מפעילות חברות בתעשייה, לרוב על ידי רכישת חברות מיחזור. מהלך זה נועד להבטיח את מקורות החומר הממוחזר, בכמות ובאיכות הנדרשת, ומבסס את השימוש בחומר זה כחלק מפעילות החברות.
אז איך מפתחים משיקולי קיימות?
התפתחויות בשוק היעד מחייבות את יצרני מוצרי ואריזות הפלסטיק להתאים את יכולות הפיתוח ומערכי היצור שלהם למתן מענה מתאים. לצורך זה יש לבצע:
- תיאום ציפיות עם הלקוח לגבי המפרטים ודרישות האיכות לצורך שילוב מוצלח של חומרים ממוחזרים
- בחינת דרישות כגון שקיפות ואחידות צבע
- זיהוי של דרישות קריטיות לאיכות המוצר, ומאפיינים המאפשרים גמישות מסוימת
- הכרות יסודית עם אפשרויות המיחזור הקיימות במדינות היעד של המוצר או האריזה
- הכרות עם מכלול החוקים והדרישות המקומיות
- הכרות עם מערכת ההפרדה והאיסוף של חומרים למיחזור במדינת היעד
- הכללת שיקולי ההתאמה למיחזור כבר בשלב התכנון הראשוני של המוצרים
- צמצום של מספר המרכיבים והחומרים שבשימוש
- שימוש רק במרכיבים המתאימים למיחזור בפועל בשוק היעד
- חשיבה על שוק היעד של החומר לאחר המיחזור
- התאמת מערך הרכש לקליטת חומרי גלם "ממוחזרים לאחר השימוש" (PCR) לייצור המוצרים.
- יצירת מפרטי רכש יעודיים לחומרים הממוחזרים שיתאימו לדרישות המוצרים ולמצוי בשוק
- התאמת תהליכי הרכש ובדיקות הקבלה לטיפול בחומרים ממוחזרים
- התאמת מערך קליטת ואחסון חומרי הגלם לטיפול בחומרים ממוחזרים
- ביצוע ההתאמות הדרושות במערך הייצור לשימוש בחומר ממוחזר
- התאמת המיכון להזנת חומר ממוחזר, ואפשרויות להתאמת הרכב החומר תוך כדי עבודה. גמישות במערכות המינון וההולכה.
- הקמת בסיס ידע שיאפשר התאמת תהליך הייצור לשימוש בחומר בעל שונות גבוה מהמקובל בחומר חדש.
- יישום מערכת תיקון אוטומטי של נתוני הייצור בהתאם לשינויים בנתוני חומר הגלם.
השינויים הגלובליים כבר כאן!
ההבנה המעמיקה של התהליכים הסביבתיים וצמצום פסולת הפלסטיק, דחקו הצידה 'פתרונות קסם' ששימשו בעבר ככסות ירוקה למוצרים שפגיעתם רבה, כגון חומרים מתכלים מסוגים מפוקפקים. הצבת "כלכלת פלסטיק מחזורית" בראש סדר העדיפויות מעודדת את שיפור יכולות המיחזור. ההבנה שלא ניתן יותר לגלגל את האחריות לגורמים אחרים בשרשרת הערך של המוצרים, מובילה את בעלי המותגים עצמם לטפל בכל שרשרת הערך. בשיקוליהם עומדים מעתה, תכנון נכון של המוצר תוך שיקולי איסוף, מיון ומיחזור של החומר וכן, שימוש בחומר גלם ממוחזר, לסגירת המעגל.
השינויים הגלובליים לא נשארים רק בניכר וכבר עכשיו מוקרנים לשלוחות ישראליות של בעלי המותגים הגדולים: יוניליוור, שטראוס, החברה המרכזית למכירות והפצה. למרות הקשיים המובנים בשוק המיחזור המקומי (בידוד, קוטן ומערכת הפרדת פסולת מפגרת), יצרנים מקומיים חייבים להפנים אותם ולהתכונן בהתאם. זאת, למרות שמהלכים אלו יצטרכו בחלקם, לפחות בשלב הראשון, להתבסס לצערנו הרב על מיקור חוץ של חומרים ממוחזרים.
מקורות
[1] https://www.gruener-punkt.de/en/services/packaging/german-packaging-act.html
[2] https://endplasticwaste.org/
[3] https://renewlogy.com/project/renew-ganga/
[5] http://www.brsmeas.org/?tabid=4332&blogId=5169
[6] https://newplasticseconomy.org/projects/global-commitment#overview
על הכותב: עוזי קלברמן עוסק ב"פיתוח פלסטיק וסביבה" ומנהל אגף הציוד בחברת ריפאל כימיקלים ופלסטיקה. בעברו כיהן כמנכ"ל שצפ ומנהל אביב תעשיות מיחזור.
ליצירת קשר: [email protected], 054-562-1450
