קיימות, רכב, חשמל ואפילו מזון – שוקלים אם להשקיע בפיתוח בבית או במיקור חוץ? הכתבה הזו בשבילכם

קצת מתחת לראדר צמחה כאן בישראל מעבדת חדשנות לתרכוב חומרים מהמתקדמות בעולם. פלסטיקס אפ, שהקים ד"ר יניר שקד, חוגגת בקרוב 10 שנים וזו הזדמנות מצויינת להציג את העשייה

תמונה 1: צוות פלסטיקס אפ ברקע ציוד הפיילוט המעבדתי במעבדת החדשנות.

האמירה שכל חברה החפצה חיים, חייבת להיות מוטת פיתוח וחדשנות ידועה לכולנו. הדבר נכון שבעתיים כאן בישראל. כי הרי מבלי לספק ערך מוסף, לא נוכל להתחרות בעלויות כוח אדם ולהתגבר על אתגרים אובייקטיבים כמו מרחק משווקי היעד בעולם ועלויות ייצור גבוהות. 

אולם אליה וקוץ בה, ובד ובד עם הדרישה הזו, צרכי השוק מכתיבים יעילות תפעולית גבוה שתשאיר את החברה רווחיות עם מחירי שוק אטרקטיביים. במצב שכזה, לא לכל חברה יש את המשאבים והיכולת לקדם תהליכי פיתוח משמעותיים. 

"גישה של Open Innovation או Not invented here הופכת ליותר ויותר מקובלת" מספר ד"ר יניר שקד, מייסד ומנכ"ל חברת פלסטיקס אפ מעבדת החדשנות לתהליכי פיתוח בתחום התרכוב. "הוצאת פרוייקט פיתוח למיקור חוץ מקצועי מאפשרת להגדיל את סיכויי ההצלחה שלו, לקצר את זמן הפיתוח וכך להיכנס עם מוצר בשל יותר לשלב הניסיונות המסחריים".

את פלסטיקס אפ הקים יניר לפני כעשור, במטרה לייצר פלטפורמת פיתוח שתאפשר לחברות גדולות, וגם לחברות בתחילת דרכן, להגשים חלומות בתחום פיתוח החומרים. "היה לי חשוב להקים מעבדה מעשית, גם מבחינת כלי העיבוד עם התאמה ל-Scale up תעשייתי, וגם מבחינת קצבי העבודה והפיתוח", הוא מספר. 

על הצוות המקצועי נמנים מהנדסות ומהנדסים, חוקרים ואנשי תפעול. בסיור קצר בחברה ניתן להתרשם מהכלים העומדים לרשותם: אקס' דו בורגי לייצור דוגמאות, אקס' נוסף לייצור מנות קטנות של עד 500 ק"ג וכן כלים המדמים את ייצור המוצר הסופי, בהזרקה, אקסטרוזיה והדפסה תלת ממדית. מעבדה אנליטית משוכללת קיימת גם, לכימות תוצאות העבודה. המעבדה מספקת בסיס למדדי בקרת איכות כאשר הפרויקטים עוברים לייצור תעשייתי אצל קומפאונדר גדול.

קצרה היריעה מלמנות את מספר החברות והפרויקטים שעברו תחת מעבדת הפיתוח של יניר. על חלקם לא נשמע לעולם משיקולי סודיות. בחרנו כאן ארבעה המאפשרים הצצה לנעשה בחברה.

תמיכה מתמשכת בפרוייקטים משתנים: המרכז הטכנולוגי של יונדאי

המרכז הטכנולוגי של יונדאי מהווה חלק מחטיבת האסטרטגיה של החברה העולמית. מטרתו לקדם שיתופי פעולה עם חברות הזנק לזיהוי מוקדם של טכנולוגיות שיביאו להתפתחות משמעותית. חלק משיתופי הפעולה אף מבשילים להשקעות בחברות ההזנק הישראליות.

ניר חן, מנהל בכיר בתחום החדשנות במרכז, מספר: "בישראל יש ידע ויכולות בתחום החומרים, וספציפית בתחום הפלסטיקה. יונדאי פתחה מרכז חדשנות והשקעות בישראל עקב ריכוז חברות הזנק בתחום הרכב הכולל גם התמחות בחומרים ופלסטיקה. העבודה עם פלסטיקס אפ כוללת יעוץ ופרויקטים לתחום הפלסטיק בעולם הרכב והם מהווים מרכז ידע מקצועי לתחום. בעזרתם אנחנו בוחנים טכנולוגיות שונות מחברות הזנק ופרויקטים מול צוותי הפיתוח במרכזים השונים של יונדאי כולל קוריאה, גרמניה וארצות הברית, מבינים מה הצורך ומהם הפערים שיש להשלים על מנת להתקדם. כמות הידע והניסיון שיש בחברה מרשימים. בשנים האחרונות, בהתאם למגמה העולמית של שמירה על איכות הסביבה, אנחנו מוצאים עצמנו יותר ויותר מתמקדים בפרויקטי קיימות – מיחזור, חומרים מתכלים ובהפחתת טביעת הרגל הפחמנית בהם מתמחה החברה".

מפיתוח ליצור: בשיתוף כפרית

את פעילותה של כפרית אין צורך להציג לקוראים כאן. נספר רק כי לאחרונה עברה החברה תהליך אסטרטגי שבסופו הוגדרה מטרת על כחיבור ידע, כשרון ואנשים יחד. "מאחורי התהליך שעברנו עומד שינוי ארגוני גדול", מספר נדב גולדשטיין – סמנכ"ל הפיתוח העסקי בקבוצה. "אנחנו מנסים לאמץ טכנולוגיה פורצת דרך. שילוב היכולות שיביא אותנו לשם לא נמצא בבית של אף חברה. לכן אנחנו חייבים לחבר יחד כישרונות ממגוון מקורות, מתוך ומחוץ לכפרית. בדיוק לשם כך התחברנו לפלסטיקס אפ".

מאז ההתקשרות עברו תחת הידיים המיומנות בפלסטיקס אפ מגון פרוייקטים של כפרית. חלקם קשורים ישירות לחברות הזנק בהם השקיעה כפרית לאחרונה. זאת במטרה להביא אותם בצורה מהירה יותר לבשלות טכנולוגית שניתן להציג לשוק. 

במקרה של כפרית, העבודה מול פלסטיקס אפ עברה במהרה להיות דו כיוונית: "אנחנו מסייעים ב-Scale-up ללקוחות שמסיימים את תהליך הפיתוח", מרחיב נדב. "חשיפה לחברות בתחילת דרכן מגלמת בתוכה פוטנציאל גדול והצלחתן תהיה הצלחתנו". 

"שיתוף הפעולה עם כפרית מאפשר לנו להציע ליזמים וחברות קטנות מעטפת מלאה", מספר יניר. "אנחנו מובילים את תהליך הפיתוח ומספקים תמיכה עד לייצור התעשייתי". 

שותפות אסטרטגית לצד פיתוח החומרים: כפכפים מתכלות מבית בלנה
balena - כפכפים מתכלות מבית בלנה
balena – כפכפים מתכלות מבית בלנה

עם כפכפים אין שחור או לבן, או שאתה אוהב או שאתה שונא אותם. אלו שנמנים עם האוהדים יודעים באיזו תדירות גבוהה נשחקות הכפכפים שעל רגליהן, ומושלכות לזבל. מוטיבציה זו הניעה את דויד רובק להקים את באלנה. דויד, יזם בנשמתו המגיע מעולמות האופנה, חיפש דרכים לשלב קיימות וכלכלה מעגלית בתחום.

"במשך 8 חודשים עברתי אצל כל חברות חומרי הגלם ומכוני המחקר המוכרים בארץ ובעולם. חיפשתי חומרים מתכלים שאוכל לייצר מהם כפכפים ללא הצלחה", הוא מספר. "על פלסטיקס אפ שמעתי מכמה מקורות ויצאנו לדרך עם פרויקט לפיתוח חומר חדש שיענה על הדרישות: יתאים לייצור כפכפים, יפגין גמישות והתכלות בקומפוסט".

העבודה מול באלנה התקדמה ויניר נכנס גם שותף פעיל בחברה ולא רק כקבלן משנה לתהליך הפיתוח. "פיתחנו כאן חומר מהייסוד, מוגן בפטנט", מספר דוד. "כיזם שאינו מגיע מהתחום, אין לי רקע בכימיה ופולימרים. בלי התמיכה של פלסטיקס אפ לא הייתי יכול להתקדם".

פלטפורמת פיתוח לתהליכים ייחודיים: תרכובות מוליכות ב-NEMO NANOMATERIALS

כולנו מכירים את הקסם של חלקיקי הננו. אולם מה שטוב בתיאוריה לא תמיד עובד במציאות. בפועל, החלקיקים נוטים להצטבר לאגרגטים והיעילות שלהם פוחתת משמעותית. חברת NEMO NANOMATERIALS פיתחה תהליך ייחודי לפיזור אחיד של צינוריות פחמן ננומטריות בעלות דופן אחת, המשנות את תכונות הפלסטיק המבודד למוליך ומסייעות בהגנה אלקטרומגנטית (EMI shielding).

תוספים מוליכים להולכה חשמלית לפלסטיק, Nemo Nanomaterials
תוספים מוליכים להולכה חשמלית לפלסטיק, Nemo Nanomaterials

"בתהליך הפיתוח שנתמך על ידי הרשות לחדשנות נעזרנו ביכולות של פלסטיקס אפ", מספר יהונתן ענתבי, שותף-מייסד ומנהל הפיתוח העסקי בחברה. "קיבלנו מענה שלא נמצא אצלנו בבית בהביט הציוד ועזרה בידע טכנולוגי. רמת השירות מצוינת, התגובתיות מהירה, הדוחות מפורטים, החברה מגלה גמישות מחשבתית ופתיחות מלאה עם הנוכחות של האנשים שלנו על הקווים". העבודה התרחבה בשנים האחרונות למספר פרויקטים, תרכובים מוליכים להזרקה, תחליפים לפלסטיק מצופה במתכת ליישומי רדאר וצנרת מוליכה לתחום הרכב. 

חזון לעתיד: פיתוח גם בתחומי המזון המשיקים לתעשיית הפלסטיק

כששואלים את יניר איפה הוא רואה את החברה בשנים הקרובות התשובה מפתיעה: "אנחנו מרחיבים את היכולות כל הזמן, שומרים על עניין מקצועי וכמובן על הנאה מהעשייה. בשנה אחרונה נכנסנו לתחום המזון. תהליכי העיבוד שם דומים ביסודם לתהליכי עיבוד פלסטיק, כל ההבדל הוא שניתן לאכול את מה שהמכונה מפיקה… הפעילות הזו יכולה לגדול למעבדת חדשנות עצמאית בתחום", הוא מסכם.