תעשיית הפלסטיק נפרדת: נעם היה פעיל למעלה מ-30 שנים בניהול מפעלים בתעשיית הפלסטיק. בשבע השנים האחרונות, ניהל את חברת גרופית. יהי זיכרו ברוך
נעם נולד בקיבוץ החותרים, בזמן מלחמת יום הכיפורים נעם בן ה-18 קיבל עליו את ניהול הרפת. בצבא שירת כחובל בחיל הים כמפקד שייטת דבור וסטי"ל, ומפקד מי"ק מוטס. לאחר השחרור למד ברופין תואר ראשון בכלכלה, וכיהן כמכרז המשק. נעם התחתן ב-88 עם מיכל, להם נולדו בקיבוץ שלושה ילדים: צפריר, גולן ומור.
נעם, ניהל מפעלים בתעשיית הפלסטיק למעלה מ-30 שנה. את ראשית דרכו בתעשייה החל במפעל רשת-או-פלסט בקיבוץ החותרים, בו היה גם חבר. תוך כדי ניהול המפעל היה נעם חבר פעיל ויוזם בהנהגת איגוד יצרני הפלסטיק. בסגנונו הניהולי, כמו בחייו האישיים, דאג נעם להתייחס בכבוד ובגובה העיניים לכל עובד וחבר, להתעניין בחייו ולהיות מעורב בצרכים והדאגות של כל עובד ועובד. נעם ראה בתעשייה והייצור המקומי ערך חשוב וצורך קיומי למדינה.
בסוף דרכו עבד נעם במפעל הפלסטיק גרופית, אותו ניהל במשך שבע שנים, במהלכם התגלתה מחלתו. למרות המחלה התמיד נעם בעבודה, המשיך בנסיעות לגרופית, ביקורים אצל לקוחות וספקים ובניית עתיד המפעל, תוך תמיכה וליווי מתמיד וראויה להערכה מצד הקיבוץ והמפעל שלא ויתרו עליו.
דוד לוי, חברו של נעם מתעשיית הפלסטיק שזכה ללוות אותו בתקופה האחרונה, מספר: "נעם היה יצירתי, עם חיבור מצוין לאנשים. יכולות ביצועיות יוצאות דופן הביאו אותו לתרום בכל מקום בו היה. בתפקידו האחרון בגרופית הוא הביא את החברה בתקופה קצרה לאיזון ולאחר מכן לרווחיות. נעם עבד עד לנשימה האחרונה. בביקורי אצלו, שלושה שבועות לפני לכתו, שוחחנו על הזמנות חדשות שנכנסו באותו היום למפעל. גרופית ידעו על מצבו, תמכו והשאירו אותו בתפקיד והוא החזיר להם בעבודה רצינית ומשמעותית".
משתתפים בצער המשפחה והחברים. יהי זכרו ברוך!
