מה במגזין? תעשיית הפלסטיק בעוטף * התגייסות חברות ביטחוניות בסקטור הפלסטיק למאמצי הלחימה * מפעלי הצפון – על העבודה ביישוב מפונה * תרומת ההדפסה התלת ממדית לצרכי השעה * תעשיית הרחפנים שמביאה לשינוי משמעותי בעזה, ובעצב גדול – פרידה מנדב גולדשטיין ז"ל מכפרית
מגזין חדש עלה לאוויר וניתן לצפייה בקישור הבא.
להורדת המגזין כקובץ נפרד – לחצו כאן!
מעניין לכם? בואו ותצטרפו לרשימת התפוצה שלנו בלחיצה כאן.
פרידה מנדב
לפני 13 שנים, כשרק התחלתי את דרכי בתעשייה, הוזמנתי כמהנדסת צעירה לכנס הלקוחות השנתי של כפרית. על הבמה עלה בחור , פחות או יותר בן גילי, וניהל ביד רמה את האירוע כולו. "זה מנכ"ל כפרית", לחש לי הקולגה שלידי, ואני לא הבנתי איך יכול להיות שאדם כל כך צעיר מנהל חברה כל כך גדולה ורצינית?
בהילוך מהיר, שבע שנים קדימה, נתקלתי שוב בנדב כשרק התחלתי את דרכי כעצמאית בפלסטיק טיים. אחת החברות שהיה לי ברור שאני רוצה לצידי הייתה כפרית אבל כשפניתי אליהם, הניסיון הראשון להתחברות לא צלח. בשיחה עם נעמה, מזכירת החברה (ואחותו היקרה, כפי שהבנתי רק מאוחר יותר) היא לחשה לי בסוד: "נעה, סבלנות. ממש עוד מעט ייכנס לתפקיד מנהל החדשנות והפיתוח העסקי. מישהו מיוחד, באמת מיוחד. הכל יסתדר ויהיה לך תענוג לעבוד מולו".
ואכן ההמתנה השתלמה. אחרי ארבעה חודשים נכנס נדב לתפקידו החדש ומאז פצחנו ב"רומן" מקצועי שנמשך שש שנים רצופות, עד ל-7 באוקטובר. קשר שהלך והתרחב לתחומים מקצועיים נוספים מלבד המגזין הזה. למדתי להכיר אדם שצמד המילים "מעורר השראה" מתאר אותו בצורה הכי מדוייקת. איש עבודה, אדם חרוץ, מוכשר, חד הבחנה, יורד לפרטים אבל יודע מתי לשחרר. כל פניה או שאלה במייל נענתה במהירות שיא. אם עברו 24 שעות שבהן לא ענה, כבר התחלתי לחשוש שקרה משהו.
ואכן, לקראת סוף יולי 2023 הייתה דממת אלחוט במיילים. כמה ימים אחר כך עודכנתי שנדב, איש הברזל, נפצע קשה בתאונת אופניים. למשאית שלום, אבל נדב היה מורדם ונזקק לניתוחים ושיקום ממושך. מהרגע ששב להכרה, כבר חזר לעבודה ולמיילים. בין טיפול לטיפול, בין המתנה לבדיקה או לרופא, לא היה רגע מבוזבז. דבר אחד כן השתנה, בזום כבר לא שוחחנו. היה כאן מעין הסכם בשתיקה, שהמצב של נדב עוד לא מאפשר לו לשבת מול המצלמה.
ביום ראשון, בתחילת השבוע שבו נרצח, קיימנו את הראיון האחרון איתו. הפעם, בניגוד לפגישות בחודשים הקודמים, הופיע נדב בגופו בקישור לזום. כמה שהתרגשתי, החמאתי לו שהוא נראה נהדר. "אמנם רק מהכתפיים ומעלה", חשבתי בלב, אבל עדיין, נהדר!
את הראיון הזה, הראיון האחרון עם נדב, הבאנו בגיליון הזה בשלמותו. מההכרות איתו אני מאמינה שזה מה שהוא היה רוצה. מאז לכתו אני נחשפת לפרוייקטים רבים בהם לקח חלק. נדב היה מנוע עוצמתי של איש אחד. לא רק עבור כפרית אלא עבור התעשייה כולה. הוא קידם שיתופי פעולה ופרוייקטים עם מכוני מחקר, חברות הזנק וחברות נוספות בתעשייה בארץ ובחו"ל.
את דבר העורכת הזה אני לא בטוחה שהוא היה מאשר לי לכתוב. צנוע כבר אמרנו, נכון? זה בעיקר בשביל הלב שלי, פרידה שלא זכיתי לקיים מולו בצורה מסודרת.
בינה שוורץ, השותפה שלי בפרוייקט הזה, אמרה לפני כמה ימים שעכשיו אנחנו יכולות להיות בטוחות שאין העולם הבא. "למה?" שאלתי. "כי אם היה, בטוח שנדב היה מוצא דרך לתת סימן משם". אני לא יודעת אם היא צודקת או לא, אני רק בטוחה שאם יש עולם הבא, הוא עולם טוב יותר, עכשיו כשנדב לוקח בו חלק.
נדב, שמחתי כמו רבים אחרים כאשר משפחתך היקרה חזרה מהשבי. נעצבתי כמו רבים אחרים, על מותך ועל מות ביתך הבכורה ים. נוח על משכבך בשלום חבר יקר, תחסר לנו מאוד!
מערכת פלסטיק טיים מרכינה ראש לזכר הנרצחים באירועי השבעה באוקטובר, משתתפת בצער משפחות החללים שנהרגו על הגנת ישראל, מאחלת החלמה מהירה לפצועים ומייחלת לשובם של כל החטופים והנעדרים, במהרה בימינו.
נעה אלבוחר וצוות פלסטיק טיים
