לחסום את האור הכחול / גבי בר

ההתפתחות האבולוציונית של גופנו לא מדביקה את קצב ההתפתחות הדיגיטלית המואצת בחיינו המודרניים. דוגמא לכך היא פליטת האור ממסכים דיגיטליים אליהם חלקנו מחוברים רוב שעות היום ומהווה סכנה

נתחיל את המאמר בסיפור אמיתי: לפני כחודשיים נכנסתי לחנות מחשבים בעפולה על מנת לרכוש צג חדש למחשב. במהלך הרכישה שירתה אותי ביעילות ומקצועיות מוכרת (מרינה כפי שהכרתי לאחר מכן) אשר לא היה ניתן לטעות לגביה מוצאה: חבר המדינות.

בבואי לשלם על הצג, שאלתי את מרינה באם הם מוכרים גם מסכים או יריעות הגנה לצגי המחשב על מנת לסנן את האור הכחול. לא הופתעתי מכך כי מרינה כלל לא שמעה כלל בנושא האור הכחול אשר נפלט מצגי המחשב וכן על פוטנציאל הנזק לעיניים בחשיפה ממושכת לאור זה.

מרינה היית סבלנית למדי לשמוע את נאומי הנלהב בנוגע לסכנות הטמונות מן האור הכחול אשר נפלט מצגים, טלפונים חכמים, מסכי טלוויזיה טאבלטים ועוד…

אך סבלנותה פקעה אחרי כחמש דקות. היא הפסיקה את דברי ואמרה לי כך: "תקשיב לי טוב, כפי שאתה מבין, לא נולדתי בארץ. אני ילידת אוקרינה וחייתי בכפר קטן כ 60 קילומטר בלבד מהכור בצ'רנוביל. כמות הקרינה שהגוף שלי ספג משנת 1986 כאשר הכור התפוצץ ועד שנת 1990 השנה בה עליתי לארץ  הן גדולות ביותר. לא משהו ככל הנראה מדיד בסקלה של האור הכחול שלך. אז מה אתה מבלבל לי את המוח עם פוטנציאל הנזקים מן האור הכחול הנפלט מן המסכים?!!"

אולי מדובר בדוגמא מעט קיצונית, אך מנגד מייצגת למדי בכל הקשור לחוסר המודעות אשר קיים בישראל בכל הנוגע לפוטנציאל הנזק לבריאות כתוצאה מחשיפה ממושכת לאור הכחול.

צודקת מרינה בצורך להכיל זאת בפופורציות הנכונות: אף אחד עדין לא מת מספיגה של עודף קרינת אור כחול, וככל הנראה זה גם לא יקרה. אך אין זה אומר כי נכון להתעלם מפוטנציאל הנזק לגופנו ובמיוחד לעיננו בעקבות חשיפה ממושכת למקור אור כחול. עובד משרד ממוצע עובד מול המחשב כ 1700 שעות בשנה. על כך, יש להוסיף את שעות החשיפה לטלפון מעבר שעות העבודה. משמע, עובד משרד חשוף לאור הכחול לפחות 2000 שעות בשנה! זאת בהערכה מאד זהירה.

בניגוד לארץ,  בארצות הברית  כבר קיימת מודעות די משמעותית בנושא זה. במיוחד לאלו אשר "מבלים" שעות רבות מול צג המחשב. רבים מהם מצטיידים במסכי הגנה או במשקפים המסננות קרינה כחולה.

מה זה אור כחול?

אור כחול הנו צבע בתחום הספקטרום של האור הנראה על ידי העין האנושית. האור הכחול הנו "הסמן השמאלי" של ספקטרום האור הנראה, בעל אורכי הגל הקצרים ביותר ועל כן בעלי האנרגיה הגבוהה ביותר בהשוואה לקרינה של צבעים אחרים בתחום הנראה. תחום האור הנראה בתוך הספקטרום של הקרינה האלקטרומגנטית מוגדר בין 400 ננומטר עד 780 ננומטר. האור הכחול עצמו מוגדר בין 380 ננומטר ועד כ 500 ננומטר.  התחום של 400 -500 ננומטר גם מוגדר: "אור נראה עם אנרגיה גבוהה" (High Energy Visible Light (HEV

 אז מה בעצם הבעיה עם האור כחול הנפלט מן המסכים?

כאמור, האור הכחול הנו בעל האנרגיה הגבוהה ביותר בתחום הנראה. בעולם המודרני של ימינו, ישנו מספר גדל והולך של מקורות אשר פולטים אור כחול בעלי אנרגיה גבוהה אליהם עיננו נחשפות באופן תדיר.

נכון כי אור כחול נפלט גם מאור השמש אותו גופנו סופג שנים ודורות רבים.  אך הבעיה כי רמת האור הכחול אשר נפלטת מן המסכים הנה שונה מזו הנפלטת מן השמש בהרכבה וכן בעוצמתה היחסית. לאור הכחול הנפלט מן השמש עיננו הסתגלו בתהליכים האבולוציוניים. האור הכחול הנפלט מן המסכים הנו יחסית חדש בשכונה.  בנוסף לכך, עיננו נחשפות לאור השמש לפרקי זמן קצובים ורק במהלך היום. חשיפה למסכים יכולה להתרחש במהלך כל היום וכן שעות רבות במהלך הלילה.

נזקים רפואיים של האור הכחול

אימוץ יתר של העיניים

זהו נושא רפואי עם תסמינים חמורים שיכולים להשפיע על פרודוקטיביות הלמידה והעבודה. תסמינים של מאמץ עיניים דיגיטלית, או תסמונת ראיית מחשב, כוללים ראייה מטושטשת, קשיי מיקוד ,עיניים יבשות ומגורות, כאבי ראש וכאבי צוואר וגב, תלונות הנוגעות לאימוץ יתר של העיניים נעשו שכיחות ביותר.

התנוונות מוקולרית גילאית (AMD)

מספר מחקרים מצביעים על כך כי אור כחול מאיץ את ההתפתחות של התנוונות מוקולרית גילאית.

הרטינה הנה רקמה עורית רב שכבתית אשר מגנה על החלק הפנימי של העין. כולל האזור המוקולרי אשר תפקידו ל"תרגם" את האור המגיע לעין לאותות חשמליים. רטינה זו מסננת את האנרגיה המגיעה מן האור הנראה בעל האנרגיה הגבוה ( HEV ). זאת על ידי פיגמנט בעל תכונות סינון לתחום אורכי גל אלו. אך חשיפה ממושכת לאורכי גל אלו, גורמת ככל הנראה לחדירה של הקרינה דרך הרטינה ולפגיעה באזור המוקולרי. אם כי, חייבים לציין כי לא כל המחקרים תמימי דעים בנושא זה.

הפרעות שינה

כל הפרסומים תמימי דעים כי חשיפה ממושכת למקור אור כחול פוגעת באיכות השינה. במיוחד הדבר נכון לגבי ילדים ובני נוער.  במיוחד בחשיפה בשעות הערב. האור הכחול מדכא את ייצור "הורמון השינה" , הורמון המלאטונין (Hormone Melatonin). הורמון זה מופרש על ידי הגוף בשעות החשיכה וגורם לנו להרגיש ישנוניים. בשעות האור הטבעי, הגוף מפסיק לייצר את ההורמון וזו הסיבה כי אנו מרגישים ערניים בשעות היום (לפחות חלקנו…) כאמור, חשיפה לאור הכחול בשעות החשיכה מדכאת את ייצור ההורמון על ידי גופנו ומכאן אנו לא מרגישים צורך לישון או איכות השינה ירודה.

אז מה הקשר לעולם הפלסטיק…

קורא חרוץ אשר הגיע עד הלום, תוהה קרוב לוודאי אם הוא מחזיק בידיו מגזין פלסטיק או רפואי…

ההקדמה הייתה חשובה על מנת להציג ולהבין את חלקו של הפלסטיק במתן אפשרויות הגנה מפני האור הכחול.  אך עוד לפני כן, עוד נקדים ונאמר כי בטלפונים החכמים קיימות אפליקציות להפחתת האור הכחול. אפליקציות אלו מופעלות עם רדת החשיכה (במצב הפעלה אוטומטי)  והן נותנו מענה מסוים לבעיה, אם כי לא חוסמות באופן יעיל את  קרינת האור הכחול כפי שיעשו זאת פילטרים אופטיים איכותיים.

פילטרים פיזיים עשויים על פי רוב מחומרים פלסטיים. פילטרים אלו ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: משקפי הגנה או יריעות / מסכי הגנה. הפילטרים הפיזיים, באם מדובר על משקפיים או יריעות, מרוכבים בעצם מפולימר שקוף כמו אקריל, פוליקרבונט או פוליאסטר אשר מכילים הרכב של תוספים אקזוטיים בעלי אופיין בליעה (חסימה) ייחודי בתחום הרלבנטי של האור הכחול או בפועל, לרוב, בחלקו של האור הכחול. מעבר לכך, הרכב תוספים זה צריך להיות שקוף עד כמה שניתן לחלקו האחר של האור הנראה. משמע שקוף לחלוטין או בקרוב לכך לאור הירוק, הצהוב והאדום אשר מיוצגים על ידי אורכי גל בין 500 – 700 ננומטר לערך. בתחום  ה-UV באורכי גל הקצרים יותר מן האור הכחול, כמובן כי גם נדרשת חסימה מוחלטת. אך דרישה זו הנה טריוויאלית ונכונה לכל משקפי השמש הסטנדרטים הנמכרים כיום. דרישה זו הנה גם זמינה ביותר והרבה יותר זולה ופשוטה להשגה.

משקפי הגנה

עדשות משקפי ההגנה מיוצרים מפוליקרבונט או מאקריל. בתהליך הזרקה או קסטינג בחלק מן המקרים בשימוש בעדשות אקריל.

בין אמצעי ההגנה המוצעים, אפשרות זו הנה כיום הכי אפקטיבית ומקצועית.  הסיבה לכך ככל הנראה, כי בניגוד ליצרני היריעות ומסכי ההגנה המיוצרים על ידי יצרניים  אנונימיים, הנמכרים על פי רוב באמזון או אי-ביי תחת שמות של חברות אשר לא ניתן להתחקות ולזהות את היצרן המקורי (הקונוורטור), במקרה של משקפיים, מדובר על מותגים ידועים אשר מחויבים לשם ולמוניטין.

אם כי חייבים לציין, כי הצהרות היצרנים, הנוגעות לביצועי החסימה של האור הכחול, לא תמיד מדויקות. אך יתכן, כי העובדה כי אין עדין תקן המגדיר את אופן ותנאי הבדיקה באופן מדויק ואחיד יוצרים הבדלים בבדיקות על ידי גופים שונים. במיוחד כאשר מדובר על גופים אשר אינם נקיים מאינטרסים מסחריים.

בניגוד ליצרני היריעות או מסכי ההגנה, יצרני המשקפים מספקים בדרך כלל אינפורמציה טכנית הנוגעת לאחוז החסימה של האור הכחול. תוך ציון אשר מבחינתם מגדיר את תחום האור הכחול. אינפורמציה זו, על פי רוב מדויקת. ואף אם אינה מדויקת לגמרי, תוצאות המעבדה אינן שונות באופן מהותי מהגדרות היצרן. זאת בניגוד מוחלט למצב ביריעות ההגנה.

הנה דוגמא לבדיקות מעבדה של שלושה זוגות משקפים אשר בוצעו על ידי חברת BLUblox במעבדה חיצונית באמצעות ספקטופוטומר. יודגש כי חברה זה הנה אף היא יצרנית של משקפי הגנה כנגד אור כחול ומטרת הפרסום הנה לבדל חברות איכותיות. כל עוד הבדיקות אמינות. פרסום כזה הנו בהחלט לגיטימי.

זוג נבדק ראשון:

יצרן: OptimOz

דגם:  UVEX Blue Light Blocker Glasses

הצהרת היצרן: חסימה של 98% מן האור הכחול בטווח של 400-495 ננומטר.

בדיקת מעבדה: חסימה של 98% של האור הכחול. (88% מן האור הירוק)

במקרה זה, נמצאה תאימות מוחלטת בין הצהרת היצרן לבין בדיקות המעבדה.

זוג נבדק שני:

יצרן: Cyxus

דגם נבדק:  Cyxus Anti Blue Light Filter

ספקטרום (העברה) דרך המשקפים הנבדקים

הצהרת היצרן: חסימה מוחלטת של כל האור הכחול.

בדיקת מעבדה: חסימה של 83% של האור הכחול (חסימה באור הירוק 88%).

זוג שלישי נבדק:

יצרן:  BLUblox

דגם נבדק: Wayfarer Sleep+

ספקטרום (העברה) דרך המשקפים הנבדקים

במקרה הזה, הצהרות היצרן והתוצאות במעבדה תואמות (כמובן).

משקפיים אלו חוסמות באופן מוחלט את כל האור הכחול וכן את האור הירוק אשר מוגדר על ידי החברה בתחום של 500-550 ננומטר. החברה טוענת כי גם התחום הירוק הנו מזיק לראיה וכן לייצור הורמון המלטונין.  לטענה זו, אין הרבה סימוכין במחקרים שונים אשר פורסו בנוגע לסכנות האור הכחול.

נהפוכו, ישנם מחקרים אשר טוענים כי יש אפילו "אור כחול טוב" אשר נחוץ לגופנו בתחום שבין 450 ננומטר לבין 500 ננומטר.

כאמור, שימוש במשקפי הגנה מפני האור הכחול נעשה יותר ויותר מקובל בארצות הברית. במיוחד בקרב אלו אשר רוב עבודתם מול מסכי המחשב.

מסכים ויריעות הגנה

הפתרון הפשוט  היה אמור להיות שימוש במסכי או יריעות הגנה. כאלו אשר תולים לפני המסך או מדביקים על המסך עצמו במקרה של יריעות. הן במסכי מחשב, הן בטלפונים חכמים והן איפדים. אך תחום אביזרי ההגנה נראה כמו שטח הפקר לעומת משקפי ההגנה.

במסגרת פיתוח ליין של תוספים חוסמי אור כחול, נבדקו במעבדת חברת-תוסף מספר מסכים ויריעות הגנה מסחריות, אשר נרכשו מספקים שונים ומיוצרות מפוליקרבונט או יריעות פוליאסטר. תוצאות הבדיקות, אולי מספקות את אחת הסיבות העיקריות למה תחום זה הנו פחות מתפתח בהשוואה למשקפי ההגנה: רוב רובם של יצרני אביזרים אלו הנם נוכלים. או במקרה הטוב נוכלים קטנים. בחלק מן המקרים כלל לא נמצאה חסימה אף חלקית של האור הכחול. למרות שהיצרנים מגדרים את המוצר כ: BLUE LIGHT PROTECTION או  ANTI BLUE LIGHT

ובמקרים מסוימים, באם כן הייתה חסימה, היא הייתה חלקית ביותר ובהחלט לא תואמת את הצהרות היצרן.

אך לפני הצגת 2 דוגמאות אופייניות מן הבדיקות במעבדת תוסף, קצת פיזיקה…

את עולם הצבעים ניתן לתאר במודלים שונים. אחד מן המודלים המוכרים יותר בתחום האלקטרוני הנו מודל הצבעים RGB אותו אנו גם מכירים ממסכי הטלוויזיה וכן המחשב. השם לקוח משילוב 3 צבעים "טהורים":

RED, GREEN, BLUE

בעצם על ידי שילוב או חיסור הצבעים בעוצמות שונות ניתן לקבל את כל הצבעים.  כך שאם נשלב את שלושת הצבעים יחדיו, בעוצמות זהות, נקבל צבע לבן טבעי. או למשל אם נקרין באור לבן (אשר על פי המודל מורכב משלושת הצבעים הטהורים) תפוח אדום, הצבע האדום שאנו רואים מעיד על כך כי לתפוח האדום תכונות בליעה של האור הכחול וכן של האור הירוק. התמונה מטה ממחישה דברים אלו.

על כן, על פי מודל זה, באם רכשתם יריעת הגנה והיא שקופה לחלוטין, אומר כי תקרינו אותה באור לבן ותקבלו אור לבן (בהחזרה או בהעברה) משמע כי יריעה זו לא בולעת אף אחד מן הצבעים.

לעומת זאת, יריעה אשר בולעת את האור הכחול (כפי שאנו מבקשים מיריעת הגנה במקרה זה) הצבע אשר נקבל יהיה צהוב כפי שניתן לראות בתמונה 3 משילוב של האור הירוק והאדום  ללא הכחול. אם נשפר את יכולות בליעה של המערכת החוסמת ונבלע גם חלק מן האור הירוק, זאת כפי שראינו בדוגמאות המשקפים, גוון היריעה יטה מצבע צהוב נקי לגוון יותר אדמדם ביחס ישיר לכמות הבליעה של האור הירוק. כפי שמתקבל גוון המשקפיים בדגם של חברת BLUblox לדוגמא.

הקדמה זו הייתה חשובה על מנת לספר איך ניתקה נשימתנו במעבדה  כאשר קיבלנו את היריעות "חוסמות האור הכחול" אשר הזמנו מספקים שונים.  הן היו שקופות לחלוטין! לרגע סברנו כי אנו עדים לתגלית בקנה מידה עולמי: מערכת אשר בולעת אור כחול ונשארת שקופה!

בדיקות ספקטרום העברה במכשיר הספקטופוטומטר הראו, כצפוי, כי איננו עדים לשום אירוע יוצא דופן.

בתמונות מטה ניתן לראות לדוגמא את האריזה המרשימה של חברה מקוריאה אשר שימשה את אחת מיריעות ההגנה אשר נבדקו.

מתמונה 4 (ימין) ניתן להבין כי מוצר זה חוסם 43% מן האור הכחול. צידה השמאלי של התמונה (צידה האחר של האריזה)  אף מציגה ספקטרום העברה. אך מה, בספקטרום אשר החברה מציגה, באופן תמוה אין ערכים המתייחסים לאורכי הגל בציר ה-X . ככל הנראה לא מדובר בטעות.

תמונה 5 הנה של  ספקטרום העברה של היריעה כפי שנבדקה במעבדת תוסף בהשוואה לגריד פוליקרבונט סטנדרטי ונקי. ניתן לראות כי ליריעה אין כלל תכונות חסימה סלקטיביות בתחום הכחול. אף בתחום ה-UV  היריעה חוסמת פחות מפוליקרבונט סטנדרטי.  בניגוד להצהרות היצרן המדברות על 43% חסימה של האור הכחול, היריעה שקופה לחלוטין לכל התחום הכחול. מכאן כי שימוש ביריעה זו כלל לא מספק הגנה כלשהי מנזקי האור הכחול, בניגוד מוחלט למה שלקוח תמים יכול לסבור בטעות.

בנוסף לאמור לעיל, יש לציין כי מחיר היריעה "חוסמת אור כחול" הנו 40 דולר (ברכישה דרך אמזון). זהו בסך הכול מחיר סביר ליריעה אשר לה תכונות חסימה סלקטיביות.

אך זהו לא המקרה. משקל היריעה הנו 40 גרם. משמע: מחיר שווה ערך ל-1000 דולר לקילו יריעה. בהנחה כי מחיר לקילו פוליקרבונט סטנדרטי הנו 2 דולר (ואף פחות) מדובר פה על מרווח כלל לא רע. מי אמר שרק בהיי-טק ניתן לעשות כסף?

מקרה מייצג נוסף הנו של מגן לטלפונים חכמים של חברה בריטית. במקרה זה, מדובר על חברה אשר מוכרת מגוון של מוצרי הגנה מפני האור הכחול. החברה השקיעה בפיתוח חסימה של האור הכחול מעט מאמץ. אך ככל הנראה לא יותר מדי. היריעה הנה בעלת תת גוון סגלגל שקוף. היריעה נמכרת בתוך מסגרת פלסטיק אשר עוזרת בהתקנה מדויקת של יריעת ההגנה. על כך תוסיפו את העובדה כי הקניה כוללת גם ערכת ניקיון של מסך הזכוכית – עסקה אשר על פניו נראית כלל לא רע.

החברה מצהירה גם באופן מפורט על ביצועי ההגנה: 90% חסימה של אור כחול בין 380-420 ננומטר ו-35%  בין 420-500 ננומטר (בתמונה 6 מסומן בצהוב). התוצאות מטה במעבדה מראות כי התוצאות רחוק מלהיות מדויקות ואמינות. בתחום בין 380-420 ננומטר, היריעה חוסמת פחות מ-40% ואילו בתחום בין 420-500 ננומטר היריעה חוסמת פחות מ-28% . חמור מכך, בתחום ה-UVA הנמצא בין 315 עד 400 ננומטר, היריעה מעבירה כ-25% מן האנרגיה. נכון כי לרוב מקורות תאורת ה-LED אין כמעט קרינה בתחום זה, אך מנגד מדובר על קרינה מאד אנרגטית אשר גם חלק קטן ממנה עלול לגרום לנזקים. כפי שצוין קודם, חסימה של תחום זה הנה פשוטה ואיננה דורשת תחכום רב.

האם המיגון האפקטיבי היחידי הנו באמצעות משקפי אור כחול?

בין היריעות ומסכי ההגנה אשר נבדקו, רק יריעת ההגנה של החברה הבריטית הראתה "ניצוצות" של סלקטיביות של האור הכחול. אך גם זה, מעט מדי ובהחלט לא מספק למי שנדרש להגנה משמעותית. אם כי, יתכן כי ניתן למצוא מסכי הגנה באיכות טובה. למשל חברת LENOVO מציע מסך בגוון צהבהב אותו לא הצלחנו להשיג. מצהירה על 30% חסימה של האור הכחול. על פי הגוון, זה נראה אמין.

מכיוון שמשקפי ההגנה מיוצרות על פי רוב על ידי פיזור של תוספים "בולעי אור נראה" בתווך הפולימרי (ולא על ידי ציפוי – COATING) אין סיבה טכנולוגית אמיתית כי פתרונות דומים ואיכותיים כמו במשקפיים,  לא יוצעו גם ביריעות ומסכים.

כפי שציון, ההבדלים ככל הנראה נובעים ממבנה השוק בכל תחום. בשוק המשקפים פעילות חברות גדולות אשר להן מחלקות של מחקר ופיתוח, והן אלו אשר פיתחו מוצרים בעלי יכולות חסימה מוכחות התאומות את הצהרות היצרנים.

בתחום היריעות ומסכי ההגנה,  בחלק גדול מן המקרים, מדובר על קונוורטורים אשר הנם קבלני משנה של חברות שונות אשר בעצם רק חותכות את היריעות והלוחות לגדלים הנדרשים (על פי גודל צג המחשב או מסך הטלפון) ומשווקות אותם באריזות מרשימות.

מה שיותר צהוב פחות כחול

מכל הנאמר עד כה, דבר אחד חשוב  ביותר לזכור:  רמת החסימה של האור הכחול קשורה באופן הדוק לדרגת הצבע הצהוב \ כתום של המערכת החוסמת. כפי שהוסבר קודם: לא תיתכן מערכת אשר חוסמת באופן אפקטיבי את האור הכחול והנה שקופה. ככל שנרצה לחסום חלק גדול יותר של האור הכחול, כך גם הצבע הצהוב של מערכת זו יהיה יותר רווי. אך זה לא בהכרח עובד באופן הפוך: משמע, לא כל יריעה או מסך צהובים או כתומים חוסמים באופן יעיל את האור הכחול ושקופים באופן יחסי ליתרת הספקטרום של האור הנראה. לפיתוחה של מערכת חסימה איכותית ויעילה, לא ניתן לקחת צבענים שקופים (דאיז) סטנדרטיים כמו דאייז כתום או דאייז צהוב. פתרונות אלו נותנים רק מענה חלקי ולא מקצועי. שני הספקטרומים מטה של דאייזים סטנדרטים ממחישים את הבעייתיות בשימוש בפתרונות מסוג זה.

ספקטרום העברה של צבען כתום

ספקטרום העברה של צבען צהוב

ליישם את טכנולוגיית ההגנה של המשקפיים ביריעות ומסכים

בעקבות מספר פניות של חברות מתחום היריעות והלוחות, בחברת תוסף החלו לפני כשנה בפיתוח ליין מוצרים אשר הנם למעשה פילטרים אופטיים של האור הכחול.  שימוש נכון ומושכל בהם יאפשר לייצר מסכי הגנה או יריעות הגנה להציע פתרונות מקצועיים ויעלים.

לאחרונה הושקו מסחרית 5 מוצרים אשר מאפשרים ליצרנים של יריעות או מסכי הגנה, חסימה בתחומים משתנים של האור הכחול. כיוון שמדובר בתרכיזים (MASTERBATCH), שימוש בריכוזים שונים מאפשר גם דרגות חסימה שונות וכתוצאה מכך גם רמות משתנות של צהיבות. פיתוחים אלו מבוססים על איתור תוספים אקזוטיים אשר להן תכונות בליעה סלקטיביות של האור הכחול, בעלי עמידות תרמית לתהליכי התרכוב, בעלי שקיפות גבוהה יחסית בתחום הנראה מעבר לאור הכחול וכן בעלי עכירות (אייז) נמוכה.  תוספים אלו מתורכבים בפוליקרבונט בריכוז אופטימאלי ובשילובים נדרשים. בנוסף לכך, קיימות גם וורסיות בפוליאסטר או ב-PMMA באם האפליקציה הסופית מבוססת על פולימרים אלו.

"נשק יום הדין" בין מוצרי החסימה אשר פותחו בתוסף הנו BL8988PC אשר הנו בעל משרעת החסימה הכי רחבה בתחום האור הכחול. חוסם כמעט באופן מוחלט את מעבר האור הכחול ועוד לערך 25% מן האור הירוק. מערכת זו דומה לפתרון במשקפי ההגנה של חברת OptimOz אשר מוזכרים בתחילה.

בחלק לא מבוטל של המקרים, יצרני יריעות ומסכי ההגנה מוכנים להתפשר על אחוזי החסימה באור הכחול, על מנת לקבל בתמורה מוצר בעל גוון יותר סימפטי. לכן, ארבעה מוצרים נוספים פותחו, על מנת לספק פתרונות של רמות חסימה משתנות בין 380 ננומטר ועד 450 ננומטר ובעלי גוון צהוב פחות רווי. על ידי בחירה של המוצר המתאים והן על ידי אופטימיזציה בריכוזי השימוש במוצר, ניתן לקבל טווח רחב של חסימות וכן, בהתאמה, טווח רחב של גוונים.

שלושה מן המוצרים אשר פותחו, הנם עם אפקט מינימאלי על גוון הפילטר האופטי. מוצרים אלו מאפשרים גמישות וחופש בחירה בתהליך האופטימיזציה העדין בין רמת חסימה מצד אחד לבין רמת הגוון מנגד. הגרפים ותמונת הצ'יפים (תמונה 11) ממחישים שיווי משקל עדין זה.

כמו שכבר אמרנו: מה שיותר צהוב…פחות כחול

לסיכום

פרסומים ומאמרים רבים דנים בנזקי האור הכחול לעיניים וכן השפעתו על בעיות שינה. התקינה מדדה קצת מאחורה ועדין לא טיפלה בנושא. רבים מן הפרסומים מנסים לקשור בין טווח מצומצם של אורכי גל בתחום האור הכחול לבין נזקים לראיה. הטווח של 380-420 ננומטר, שהוא גם הטווח היותר אנרגטי, מוזכר כתחום היותר מסוכן בתוך האור הכחול.

מי אשר במסגרת עבודתו נחשף שעות ארוכות לקרינה הנפלטת ממסך המחשב, טוב היה עושה אילו היה בוחן שימוש באמצעי הגנה לחסימה, לכל הפחות, של חלקו היותר אנרגטי של האור הכחול. כפי שאומרים בחיל-האוויר: "אם יש ספק – אין ספק".

מי שאמנם מחליט להצטייד במשקפיים או מסך הגנה, רצוי שיבדוק היטב האם מדובר על יצרן אמין אשר מפרסם באופן ברור את רמת הסינון של האור הכחול. ותמיד לזכור כי לא ייתכן קיומו של מסנן אור כחול יעיל אשר נראה שקוף לחלוטין.

על הכותב

*גבי בר – הנו מנהל תחום הפוליקרבונט בחברת תוסף

תחום הפוליקרבונט בחברת תוסף

חברת תוסף משקיע בשנים האחרונות בפיתוח מוצרים ייחודיים לתחום של "מניפולציות אופטיות" של אור השמש ואור מלאכותי.

במסגרת זו, החברה כבר פיתחה מגוון מוצרים:

• מפזרי אור איכותיים לתחום תאורת הלדים (תחום הגדל בקצב מהיר)
• פילטרים אופטיים לתחומים ייעודיים באור הנראה על פי דרישות מיוחדות
• חוסמי קרינת אינפרה אדומה הקרובה (NIR BLOCKERS)לסינון יעיל של החום ממבנים המקורים בחיפוי פלסטיק שקוף (PC, PMMA, PET)

לאחרונה פיתחה תוסף סל מוצרים חדשניים לחסימת האור הכחול.