רווח משולש למשתתפים: חשיפה לפעילות המרכז ולמעבדותיו השונות, קבלת עדכון על פעילות האיגוד ודיון כנה על השינויים המתוכננים והרצויים בטיפול בפסולת.
מידי כמה חודשים מתקיים מפגש ענפי מטעם איגוד יצרני הפלסטיק והגומי בהתאחדות התעשיינים. מפגשים אלו נודדים בין מקומות שונים בארץ כאשר בכל פעם חברה או ארגון אחר משמשים כמארחים. ייחודם בהתנהלות אינטימית המאפשרת דיון פתוח בין המשתתפים וזה.
אושפיזין במרכז הפלסטיקה והגומי בשנקר
את המפגש האחרון, שהתקיים באמצע מאי, אירח מרכז הפלסטיק והגומי בשנקר והרווח היה כפול. לצד עדכונים על פעילות האיגוד זכו המשתתפים להכיר מקרוב את פעילות המרכז, לסייר במעבדות ולהתרשם מהציוד הקיים. האורחים היו מגוונים והכילו בכירים בתעשיית האריזה, מאסם, שטראוס והחברה המרכזית להפצה לצד יצרני פלסטיק מובילים מנטפים, מצרפלס, א.מ.ג. פלסטיק, רוזנשיין פלס, פלסטו-ווק, מרכז ההעתקות ונציגי איגוד התעשייה הקיבוצית (תמונה 1).
טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים
את המפגש פתח פרופ' עמוס אופיר, מנכ"ל המרכז. לצידו השתתפו כל הצוות המוביל של המרכז שלקחו חלק בדיונים וגם ליוו את הסיורים המקצועיים במעבדות תוך מתן הסברים ודוגמאות ממחקרים פעילים. "ייחודיות המרכז בו בחיבור בין מחקר אקדמי ולתעשייה. התמיכה בהקמתו אף הגיעה מהתעשייה כאשר משפחת סגול תמכה בו בתחילת הדרך", מספר פרופ' אופיר.
המרכז משמש כיום כמוקד ידע לתחומים רבים ומנהל פרוייקטים ומחקרים יישומיים גדולים כקטנים עבור התעשייה. "אם התשתית המדעית לפרוייקט כבר קיימת, ניתן להתקדם במהירות", מספר פרופ' אופיר. "במידה ולא, הפיתוח יכול לקחת בין שנה לשנתיים וכאן מתבטא הערך המוסף בביצוע הפיתוח בשיתוף פעולה עם מכון מחקר אקדמי. אין 100% הצלחה בפיתוח אבל אנחנו מבטיחים 100% מאמץ. גם הדרך חשובה ודרכה תמיד מגיעים לתובנות המשפיעות על תחומים נוספים בחברה".
האימרה "טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים" התקיימה הלכה למעשה זאת מכיוון שלאחר הסברים על מרכז הפלסטיקה נלקחו המשתתפים לסיור מקצועי במעבדות הפיתוח (תמונה 2). עיניי המשתתפים נצו במהלכו וייחודיות המקום הייתה ברורה. ציוד, מהשורה הראשונה, זמין ונגיש ומאפשר יכולות פיתוח מתקדמות שלא קיימות לרוב בתעשייה. נתיבי המימון מגוונים וניתן להיעזר גם ברשות לחדשנות ובתוכניות שונות מטעם האיחוד האירופי.
- תמונה 2+3: ד"ר נאום נווה בסיור במעבדות מרכז הפלסטיק והגומי בשנקר.
זה הולך להשפיע על כולנו
בעקבות לחץ סביבתי, ותהליכים דומים המתרחשים באירופה, מקיימים במשרד הכלכלה ובמשרד לאיכות הסביבה בימים אלו סקירה רוחבית על ענף הפלסטיק. הראל בן דוד, ראש תחום פלסטיק וגומי בהתאחדות התעשיינים מעדכן: "מידיי שנה נכנסים לארץ 1.3 מיליון טון ח"ג. אחד הגורמים הגדולים ביותר לפסולת הוא השימוש בכלים חד פעמיים. השימוש בהם עלה פי 10 בעשור האחרון וישראל ממוקמת במקום השני בעולם בצריכה. הבעיה חמורה כי ראשית יש מגבלות פוליטיות בטיפול בסוגיה זו אך גם אם נתגבר עליהן קיימים חסמים למיחזור: חלק מהכלים עשוי PS שאינו ממוחזר וכן, משקלם הנמוך אינו מעודד את ההשקעה במיחזורם. מסקנות תהליך זה יוגשו בעוד כמה חודשים לשולחן המשרדים ואז תתגבש החלטה הסופית. אנו לוקחים חלק פעיל בדיונים ומקווים כי בסיום התהליך יכילו תמריצים ולא הגבלות רגולטוריות.
מתוך הבנת חשיבות הנושא אנחנו מנסים לספק גם תמריצים יעודיים לפיתוח אריזות התומכות במיחזור וכלכלה מעגלית. ברור לנו שהדבר מצריך גם תמיכה בעיצוב וכן הטמעות בחברות המזון. קיים מסלול אריזות במשרד הכלכלה ואנחנו פועלים לשיפורו. נקודה נוספת היא תכנון להקמת מרכז טכנולוגי המתמחה באריזות ובכלכלה מעגלית שיתן מענה מקצועי לצרכים".
משהו פה לא מסתדר
נקודה כואבת שהועלתה כדיון במפגש הייתה חוסר ההלימה בין הדרישה למיחזור ולכלכלה מעגלית ובין שרשרת הטיפול בפסולת בישראל. כיום אין בארץ ולא אף מתקן מחיזור ומתקן מיון אחד לרפואה. יתרה מזאת, גם התכנון העתידי לוטה בערפל והתוכניות האסטרטגיות במשרד לאיכות הסביבה ומשרד הכלכלה עדיין מתגבשות.
המצב אבסורדי וגם כאשר חברות פלסטיק רוצות לבדוק חומרים ביומתכלים או אפשרויות מיחזור במוצריהן הן מרגישות כי מאמציהן לשווא.
הדבר נכון במיוחד עבור חברות המזון המובילות בתחום המזון: יוניליבר, שטראוס והחברה המרכזית להפצה שהשתתפו במפגש. הם משוועים לשינוי ומחכים למהלך אמיתי, ואף למגבלות רגולטוריות, לקידום כלכלה מעגלית. חברות אלו עומדות תחת יעדי מיחזור מאתגרים שנקבעים ע"י ההנהלה העולמית. הן נדרשות לשנות את תכנון המוצרים והאריזות על מנת שיתמכו במיחזור או בקיימות אך תיסכולן גדול מכיוון המוצרים לא באמת מטופלים בסוף חייהם. תסכול דומה עלה מחברת פלסטו-ווק שאימצה בעבר עבודה עם פלסטיק ביומתכלה (PLA) אבל בהיעדר מתקני קומפוסטיזציה בארץ היא הבינה כי אין טעם לבצע את השינוי.
פרופ' אנה דותן, חוקרת בכירה במרכז הפלסטיקה ובשנקר הזדהתה עם הדברים: "בארץ אנחנו לא יכולים לעבור לפתרונות ביו-מתכלים כי אין כאן מתקני קומפוסטזציה. פשוט חבל להוציא על זה כסף, זו אשליה! כרגע צריך להתמקד בתכנון אריזות ניתנות למיחזור", היא סיכמה.
גם אורן הרמבם, מנהל איגוד מוצרי בניה וצריכה בהתאחדות, הסכים עם הנוכחים: "כפי שהזכרנו, הנושא מטופל בשני מישורים מול המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הכלכלה. אין ספק כי כל אחד שיושב כאן צריך להסתכל על מה שקורה באירופה ולחשוב איך הוא מתאים את עצמו למגמה המשתנה".
