ממשברים צומחים ומהמצב בחודשים האחרונים ניתן ללמוד דבר או שניים על עבודה במצבי חירום והכוח של יכולות ייצור מקומיות שתרם רבות לתעשיית הרפואה ולתעשייה הביטחונית
התפרצות מגפת הקורונה, הדגישה את חשיבות השמירה על כושר ייצור מקומי, במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל. סגירת השמים והנמלים ומגבלות הנסיעה שהוטלו במטרה לעצור את התפשטות המגפה, גרמו לעיכובים בהעברת חומרי גלם והובילו לבעיות רבות בשרשרת האספקה. המשמעות המיידית הייתה שיבושי עבודה במפעלים ומחסור בתוצרים חשובים ונדרשים בענפים השונים: רפואה, ביטחון, לוגיסטיקה ועוד. בד בבד, המשבר אילץ את מרבית החברות והארגונים לבחון את שיטות העבודה הנוכחיות שלהן ולשקול יישום של כלים טכנולוגיים חדשים שיאפשרו להם להמשיך לייצר. כך ראינו אימוץ של הייצור הדיגיטלי /הדפסה בתלת ממד, והאצת השימוש בו כדי לתמוך בפתרונות הנדרשים.
מכורח הנסיבות, אחד הענפים שנפגע במהלך המשבר היה ענף הרפואה. מערכות הבריאות בעולם סבלו ממחסור קשה בציוד קריטי למיגון הרופאים ולטיפול בחולים. מערכת הבריאות הישראלית לא הייתה שונה ונאבקה, גם היא, בעומס אדיר ובתנאים לא פשוטים. לצדה של המערכת עמדה קהילת ההייטק והסטארטאפ, שלא נותרה אדישה והצטרפה למאבק תוך מתן הכלים שברשותה. כך קמה קבוצת “מייקרים” ישראלית, הכוללת אנשי מקצוע ממגוון תחומים ומכל חלקי הארץ. הם חברו לחברות שונות העוסקות בהדפסת תלת ממד, והקימו מספר מרכזי הדפסה ברחבי הארץ, כשהמטרה העיקרית הייתה לייצר חלקי חילוף לציוד רפואי, ומסיכות פלסטיק להגנה על הצוותים הרפואיים.
שבריריות שרשרת האספקה
גל רז, מומחה ויועץ לתהליכי ייצור דיגיטאליים, מתייחס למחסור שנוצר גם בתחום חלקי חילוף למכונות: "הבעייתיות באה לידי ביטוי בתחזוקה של מכונות. היו מכונות שלא פעלו כי היה קשה להשיג להן חלקי חילוף. התלות בספקים מרוחקים מסוכנת. במיוחד למדינת ישראל שתלויה באספקה ימית ואווירית. משבר דומה יכול לעצור שוב את המשק".
אריה קלו, הבעלים של חברת לייזר מודלינג המתמחה בייצור בתלת ממד, מציין כי ההישענות המוגברת של חברות רבות על ייצור במזרח הרחוק מסוכנת. בתחילת המשבר, עקב סגירתה של סין, נעצרה שרשרת האספקה. בנוסף, חוסר הוודאות סביב אפשרויות ההובלה הבינלאומית, הוביל לזמינות נמוכה ולעלייה גדולה במחירי השילוח. "בדיוק למקום הזה נכנסה תעשיית הייצור והדפסת התלת ממד המקומית. הידע המקומי והניסיון שלנו הפכו מיידית, לכלי רב יכולות עבור משרד הבריאות ומשרד הביטחון וכן עבור כלל הגורמים התומכים”.
תלת ממד לתמיכה בתעשייה הרפואית
"לייזר מודלינג ייצרה עשרות אלפי חלקים בהדפסת תלת ממד למערכות הבריאות, הביטחון ובתי החולים", מספר אריה. "נעזרנו במדפסות של HP המאפשרות הדפסה של כמויות גדולות, במהירות ועם חומרים שכבר מאושרים על ידי ה-FDA. זמן ההגעה לשוק נמוך – ברגע שמוצרים יוצאים מהמכונה ועוברים בדיקת איכות, ניתן להשתמש בהם בחדרי ניתוח, טיפול נמרץ וכו'".
"בגלל הדרישה הרבה שהייתה לנו במהלך התקופה האחרונה, תגברנו את כוח האדם בחברה. יחסית לאותו רבעון בשנה קודמת אנחנו עבדנו 20% יותר. במהלך החודשים האחרונים היינו גם שותפים בתכנון, בפיתוח ובהדפסה של מנשפים לבדיקת קורונה, הפועלים בטכנולוגיה מיוחדת של זיהוי על ידי צ'יפ אלקטרוני. הפרויקט נעשה בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון, בהובלתו של פרופ' גבי סרוסי. כמו כן, ייצרנו עבור אלביט אלפי חלקים למכונות הנשמה בפס ההרכבה המקומי. לוח זמנים קצר, איכות גבוהה ועמידה בתקינה רפואית, אפשרו לאלביט לעמוד בדרישות משרד הבריאות ומשרד הבטחון". חשוב לציין שהמשבר סיפק לראשונה הזדמנות לבדוק ולאתגר את הטכנולוגיות ומערכות הייצור בתלת ממד של HP תלת ממד בייצור המוני של חלקים איכותיים, במהירות, לעיתים תוך 24 שעות, ובתפוקות ייצור גבוהות.
גם חברת מפעיל, המשווקת פתרונות טכנולוגיים להדפסה בתלת ממד למגוון יישומים, נרתמה לעזרה. בעזרת מרכז טכנולוגי שהוקם במשרדי החברה בפתח תקווה, הודפסו חלקים ומוצרים למיגון צוותים רפואיים בבתי חולים, חלקים למכונות הנשמה ועוד, בעזרת מדפסות תלת ממד מגוונות כמו HP, Ultimaker ו-Sinterit. אנדרס אידסס, מנהל חטיבת התלת ממד בחברה, מציין: "העמדנו באופן מיידי את כל ציוד ההדפסה בתלת ממד שיש לנו לרשות בתי החולים ומערכת הבריאות. זאת על מנת לסייע במשבר בארץ ובעולם".
תלת ממד בתעשיית הביטחון
אחת התעשיות שכבר שנים עושה שימוש בהדפסת תלת ממד הינה מערכת הביטחון. ד"ר אלימלך, תומכת הנדסית במשרד הביטחון בתחום הדפסה תלת ממדית מעידה: "כיום מערכת הביטחון משתמשת בהדפסת תלת ממד באופן יומיומי למגוון רחב של צרכים כמו ייצור תכנים מורכבים הן מבחינה גיאומטרית והן מבחינת שימושים. אנחנו מייצרים חלקי חילוף לחיל האוויר, ולזרועות השונות במערכת. אני מאוד ממליצה לחברות ולארגונים להתחיל ולהטמיע את התכנון לקראת המעבר להדפסת תלת ממד, להוריד חסמים בתכנונים. זה פותח עולם שלם של אפשרויות שלחלקן לא ניתן להגיע בשיטות ייצור מסורתיות".
מה צופן העתיד
אנליסטים צופים כי בחמש השנים הבאות, שוק הדפסת התלת ממד יצמח בממוצע בכ-24% ויגיע ל-35 מיליארד דולר עד שנת 2024. בדוח השנתי של חברת 3D Hubs לשנת 2020 בנושא מגמות בתלת ממד, נמצא כי סטארט-אפים בתחום הדפסת התלת ממד גייסו למעלה מ -1.1 מיליארד דולר בשנת 2019. לדברי אידסס: "שנת 2020 מתחילה עשור חדש, בו הייצור יהפוך להיות מקומי יותר ומשוחרר מאילוצי עיצוב שונים, כשהדפסת תלת ממד היא המפתח לשינוי זה. אמנם מדובר בשינוי שיהיה איטי ובתהליך שייקח זמן, אך זהו הכיוון".
לאור התפתחויות אלו ממליץ גל רז לעבור כבר עכשיו לאלטרנטיבות ייצור דיגיטליות. "יצרן הנמצא בחו"ל, יכול בקלות רבה להעביר את תוכניות עיצוב המוצר באופן דיגיטאלי (מייל, קובץ, USB, וכד') לחברת הייצור הנמצאת במדינת היעד, והחברה תדפיס את המוצר אצלה מקומית. כך מקטינים את התלות בלוגיסטיקה והובלה. מי שישקיע בהטמעת תהליכים אלו היום יוכל ליהנות מהם בעתיד. חייבים להסתכל על זה כחלק מתקציב הפיתוח של החברה ולא לפחד לנסות שיטות חדשות, במיוחד אחרי משבר הקורונה".
אריה קלו מסכם: "חברות שרוצות להיכנס לתחום התלת ממד לא חייבות לרכוש מדפסת באופן מיידי. בתור התחלה ההמלצה היא לחבור ליצרנים מקומיים ולבנות איתם תוכנית עבודה. אני ממליץ לייצר בישראל. יש לנו את כל היכולות ואין סיבה ללכת החוצה אלא אם כן מוכרחים".
