קיבוע רשתות לגוף בניתוחי בקע/הרניה נעשה כיום בצורה מכנית על ידי מסמרות או תפירה או בהדבקה על ידי דבק בעל צמיגות נמוכה שאינו נוח לעבודה. מרכז הפלסטיקה פיתח אלטרנטיבה חדשנית מבוססת Hot Melt המתפרק ביולוגית בעלת יתרונות רבים
תקופה זו, יותר מתמיד, מסמלת על עליית קרנו של הפלסטיק ביישומי רפואה. במרכז הפלסטיקה והגומי לישראל פעילים בתחום זה כבר שנים רבות ותחת ידם יצאו מגוון פיתוחים: ציפויים נגד זיהומים לשתלים, פולימרים ליצרית שלדים המעודדים גדילת רקמות, פתרונות פולימריים לדבקים דנטליים ועוד.
פתרון חדשני לניתוחי בקע / הרניה
בשנתיים האחרונות החל פרויקט נוסף במרכז בתחום הרפואי. הפרויקט נוהל על ידי ד"ר דן לויטוס ופרופ' אנה דותן והתמקד בשיטה אלטרנטיבית להצמדת רשתות לגוף בניתוחי בקע / הרניה.
ניתוח הרניה הוא מצב בו יש צורך בהתערבות כירורגית עקב בקע, בליטה לא תקינה של איבר החוצה מהגוף. הבקע נוצר בגלל קרע בדופן ובשרירים דרכו חודר האיבר. בקעים נפוצים קיימים בתבור ובמפשעה.
בעייתיות הפתרונות הקיימים
אחת מהדרכים לטפל בבעיה היא הכנסת רשת פולימרית, לרוב מ-PP, לאזור הבקע. הרשת סוגרת את החור שנוצר ומונעת את יציאת האיברים הפנימיים דרכו. קיבוע הרשת המקובל הוא מכני, על ידי תפירה או תקלים – מכונה שיורה מסמר לתוך הרקמה לקיבוע הרשת. שיטות אלו פולשניות, פוגעות לעיתים בעצבים וגורמות לכאבים שנמשכים גם אחרי הניתוח. כך מוצאים עצמם מטופלים חוזרים לשולחן הניתוחים לשחרור העצב והרשת ומיקומה מחדש.
על מנת להתמודד עם בעיה זו מציעים כיום בשוק דבקים נוזליים. הדבקים מבוססי ציאנואקרילט ובעלי מספר חסרונות: ראשית, צמיגותם נמוכה, הם נוזליים מידי ועל המנתחים אינם אוהבים לעבוד איתם. בנוסף, הציאנואקרילט אומנם משמש להדבקת רקמות, אך הוא אותו רכיב שיש גם בדבק מגע ונחשב לרעיל. הדבקים אינם ישימים גם בניתוחים אנדוסקופיים, זעיר פולשני, הצוברים יותר תאוצה. בניתוחים אלו החתך והציוד קטנים במיוחד ונוזליות הדבק, והיעדר מנגנון שיפעול מוגדר שלו מקשה על העבודה איתו וגורמת לו להיצמד גם על כלי הניתוח באופן בלתי רצוי.
שיטה חדשה לקיבוע רשתות ע"י Hot Melt
במסגרת הפרויקט במרכז הפלסטיקה הציעו החוקרים גישה אחרת, קלה ונקיה לתפעול להדבקת הרשתות. לאחר מחקר מעמיק פותח דבק Hot Melt מיוחד המבוסס על חומרים המאושרים למגע עם הגוף. הדבק מגיע כמוצק וכך העבודה איתו קלה ופשוטה. לאחר הנחת הרשת והדבק במיקומם הנכון בגוף משפעלים את מנגון ההדבקה על ידי התכת בחימום בטמפרטורה נמוכה דיה שאינה פוגעת ברקמה. הדבק המותך מצמיד את הרשת לרקמה אותה יש לתקן.
יתרון נוסף של הפיתוח החדש הוא הרכב הדבק. הדבק החדש מבוסס על חומרים ביו-מתכלים. על כן, כעבור מספר חודשים כאשר הרקמה כבר גדלה על גבי הרשת ונוצר גלד, הדבק מתפרק לאבני הבניין שלו ונפלט החוצה מהגוף. החומרים ומנגנון ההדבקה הנם פרי פיתוח ייחודי של המרכז. הם עברו בדיקות רעילות בהצלחה וכן בדיקות פונקציונאליות על רקמות בשר שאפיינו את חוזק ההדבקה המתקבל.
מעמידים IP לרשות התעשייה
פרויקט זה הוא פרי פיתוח עצמאי של מרכז הפלסטיקה והגומי. המחקר עוגן בפטנט שכבר הוגש ואף פורסם לאחרונה בעיתונות המקצועית. זכויות היוצרים עליו פתוחות לשימוש תעשייה תוך התקשרות עם מרכז הפלסטיקה והגומי. התקשרות זו תוכל להצעיד את הפרויקט שלב אחד קדימה ולאפשר מעבר לניסויים קליניים In Vivo.
הפרויקט זה מהווה סנונית ראשונה בשירות חדש אותו מפתחים כעט במרכז. במסגרתו נערכים מחקרים תעשייתיים פורצי דרך בצורה עצמאית. לאחר הצלחתם מעוגן ה-IP בפטנט ועומד לרשות התעשיה לצרכי מיסחור.
למידע נוסף:
ד"ר דן לויטוס, [email protected]
