עד 2025 הציבה החברה יעד שאפתני: 100% ממוצרי האריזה בחברה יהיו מתמחזרים או לשימוש חוזר, ויכילו בתוכם 15% של חומר ממוחזר
ארצנו הקטנטונת זוכה לאחרונה לביקורים מפתיעים מאנשי מפתח בתעשיית המזון והאריזה העולמית. לא מזמן ביקרו כאן צוות ניהולי בכיר של יוניליוור העולמית וכעת, תשעה חודשים לאחר מכן, אנו מארחים את מנהל האריזות ואיכות הסביבה העולמי של NESTLE, מר Franz Liebenspacher. על פניו של פרנס, הנציג משוויץ, נראתה התלהבות מהביקור בארץ ומהתעשייה המקומית אך כפי שהוא העיד בעצמו, כנראה שגם למזג האוויר האביבי היה חלק מתחושה זו.
את האירוע יזמו בשיתוף מכון האריזה והראל בן דוד, ראש תחום הפלסטיק והגומי בהתאחדות התעשיינים, ונציגי NESTLE בישראל. האולם היה מלא עד לאפס מקום ומתוך 120 המקומות הרשמיים, נרשמו לאירוע לא פחות מ-160 משתתפים.
קצת על NESTLE
NESTLE חברת המזון הגדולה בעולם. תואר נוסף בו היא מתהדרת הוא "מזהמת הפלסטיק השניה בגודלה בעולם", כאשר את ההובלה היא הפסידה לקוקה קולה. החברה הוקמה לפני 150 שנים ומקורה בשוויץ. כיום, היא פועלת במפעלי ייצור בכ-190 מדינות ומחזיקה תחת כנפיה 2000 מותגים עולמיים ביניהם אוסם וטבעול הישראליות.
זה פשוט לא מקובל יותר!
"חצי מהפלסטיק העולמי משמש לאריזה", מספר פרנס. "מתוכם, רק 9% ממוחזרים, 79% הולכים להטמנה ו-12% להשבת אנרגיה. בעולם בו המשאבים מוגבלים, זה פשוט לא מקובל יותר. ואם תוסיפו לזה את זליגת הפסולת לסביבה תבינו כי המצב ממש קטסטרופלי. כל שנה זורמים 9 מילון טון של פלסטיק לים הפתוח שמכיל כבר 270,000 טון".
עיקר הבעיה באסיה ובמדינות מתפתחות כאשר 10 הנהרות בלבד בעולם אחראיים על 90% מהפסולת הימית. מדינות אלו עניות וחסרות במערכת לטיפול בפסולת. בנוסף, צריכת האריזות בהן מוגברת מכיוון שנפוצה בהן רכישת מזון במנות שימוש בודדות וחד פעמיות, עקב קשיים כלכליים של האוכלוסייה.
אז מה NESTLE רוצה לעשות בנידון?
"כחברת המזון הגדולה בעולם, דעת הקהל העולמית מפנה כלפינו אצבע מאשימה, ובצדק. הטיפול בבעיה מצריך שינוי בכל כל שרשרת הערך ואכן ניתן לראות שכמות הרגולציה בטיפול בפסולת פלסטית עולה גם היא אקספוננציאלית. כחברה הצבנו לעצמו יעד שאפתני, עד 2025 100% מהאריזות שלנו יהיו ממוחזרות או בשימוש חוזר ויכלו בעצמן 15% חומר ממוחזר".
כאן, נרצה רגע להיכנס לפרטים ולהסביר כיצד NESTLE מגדירה אריזה ממוחזרת. אריזה ממוחזרת היא אריזה שנאספת לאחר השימוש, וממוחזרת בפועל, ברמה של 30%, באזורים מרכזיים בעולם המכילים כ-400 מיליון תושבים. כך, החברה קושרת למעשה את עצמה לא רק ליכולת התיאורטית של מיחזור האריזה אלא גם לרמת המיחזור בפועל, בכל מדינת יעד. יעד זה מאוד שאפתני, מכיוון שבחלק מהמדינות המתפתחות, ולצערנו ישראל ביניהן, אין מערכת של מיחזור פלסטיק ואף לא של איסוף ומיון.
צעדים מעשיים
בשנה הזו ביצעו בNESTLE- צעדים משמעותיים על מנת על מנת להתקרב ליעד שהציבו לעצמם. ביניהם:
- מעבר בחלק מהמוצרים לאריזת נייר. לדוגמא באבקת שוקו או בחטיפי אנרגיה. הנייר מכיל ציפויי הלחמה וחסמות שאינו פוגע ביכולת המיחזור שלו.
- מעבר ללמינטים של BOPE במקום BOPET – לקבלת חומר מונו.
- מעבר מלא לשימוש בקשי שתיה מנייר שיסתיים שנה הבאה.
- פיתוח מערכת לשימוש חוזר באריזות, LOOP. פיילוט שלה נעשה בניו-יורק ועתידי לצאת גם בפריז. הצרכן יחזיר את האריזה הרב פעמית שתישטף ותעבור מילוי ושימוש חוזר.
- מעבר למכירה רק של תוכן המוצר עצמו, כאשר את האריזה מביא איתו לחנות הלקוח. רץ כפיילוט בשוויץ, בשלוש חנויות.
- שימוש רק ב-PE, PP, PET בישומי פלסטיק קשיח. על התווית להיות מאותו חומר כמו המכל. זאת תחת ההסתייגות ב-PET, שם התווית צריכה להיות בצפיפות שקטנה מ-1 להפרדה בקלות.
- הימנעות משימוש בפחם כפיגמנט שחור בכל מחיר משימוש. זאת מכיוון שהוא לא יכול לעבור מיון במפעלי הפרדה.
- PVC הוצא משימוש ו-PVDC יהיה בשימוש רק בציפויים. הכוונה למצוא לו תחליף בשנים הקרובות ולהימנע גם ממנו עד 2024.
- PS מוקצף הוצא משימוש. זאת מכיוון שNESTLE- לא רואה מפעלי מיחזור לחומר בעולם.
- גם צלופן עתיד לצאת משימוש – מסיבה זהה, העדר מפעלי מיחזור לחומר.
מהפתרונות העולים כאן נראה כי החברה יורה לכל הכיוונים ומנסה לראות איזה כיוון יצליח בניסיון למצוא פתרון לבעיה.
ומה לגבי פלסטיק מתכלה?
לאורך כל השיחה לא הוצג פתרון אחד עם פלסטיק ביו-מתכלה. כאשר נשאל פרנס שאלה ישירה בנושא הוא ענה: "אינני שולל את השימוש בחומר אבל כיום חומרים אלו לא נאספים כראוי ולא מטופלים על מנת שיתפרקו בקומפוסט. נראה שכיוון זה גם לא ישתנה בעתיד הקרוב. ישנם יישומים נישתיים, כמו קפסולות קפה, בהן אנחנו רואים הגיון בשימוש בחומר ביו-מתכלה, שם לא מפרידים את הפסולת האורגנית מהאריזה וגם לפסולת האורגנית יש ערך חיובי בקומפוסט. מנגד, שימוש בפולימרים סטנדרטיים המיוצרים ממקורות מתחדשים בהחלט נלקחים בחשבון".
אתגר היריעות הגמישות
"האתגר הגדול שלנו הוא אריזה גמישה, ואנחנו לא לבד", מספר פרנס. "בכל אירופה, המובילה את המיחזור העולמי, יש רק שתי מדינות, גרמניה והולנד, המטפלות כראוי באריזה גמישה. לעומתן, בפינלנד וב-UK האריזה הגמישה כלל לא נאספת. בעיה נוספת קיימת בשימוש ב-PP גמיש, מכיוון שגם הוא קטן בנפח השימוש בהשוואה ל-PE ולא עומד ביעדי המיחזור שהחברה הציבה לעצמה. יתכן והפתרון יהיה לעבור למודל עסקי שונה – בו יש פחות שימוש באריזות לשימוש יחיד וגידול במערכות למילוי מחדש".
