סקר חדש שערכה חברת PackIOT בחן את מידת שילוב עקרונות הדיגיטציה וקבלת מידע מרצפת הייצור בזמן אמת (Industry 4.0) בתעשיית האריזה העולמית. לפיו, נראה כי מושג זה נותר בגדר מילת באז, ורוב היצרנים עדיין מסתמכים על השיטות הידניות הישנות, למרות יתרונות הדיגיטציה. מדוע?
יכולת עיבוד וניתוח של מידע בזמן אמת הפכה עיקרון מרכזי בטכנולוגיות רבות המקיפות אותנו. טיסתנו האחרונה לחו"ל, למשל, לא הייתה מתבצעת לולא ניתוח נתונים בזמן אמת שנעשה במערכות האוטומטיות המותקנות במטוסי הנוסעים. יתרונות הגישה הזאת רלוונטיים ביתר שאת בעולם התעשיה והייצור, ואכן Industry 4.0, נעשתה מושג נפוץ בתעשיות רבות, כאשר כמעט כל פעילות טכנולוגית עוברת דיגיטציה, המאפשרת בקרת נוחה. ניתן לומר שכיום אין ויכוח לגבי נחיצות שילוב יכולות עיבוד מידע בזמן אמת ברצפת הייצור, והיתרונות שתעשיית האריזה תרוויח מכך.
דיגיטציה בתעשיית האריזה
למרות יתרונותיה, אי הטמעת ה-Industry 4.0 בתעשיית האריזה מומחש היטב בסקר בנושא "בגרות דיגיטלית" שערכה חברת PackIOT. מנהל החברה, מר Cristiano Wuerzius מרחיב ומספר, שלפחות מחצית מהמפעלים עדיין מבססים את איסוף הנתונים וניתוחם על תוכנות כמו EXCEL, ורבע מהם עדיין מלקטים נתונים בצורה ידנית – רחוק מאוד מזמן אמת. נראה כי רק 18% מהמפעלים שנסקרו מקבלים מידע בזמן אמת מכל רצפת הייצור.
קושי בזיהוי צווארי בקבוק ובהבחנה במגמות
מהסקר, שנערך בשיתוף עםPeople of Packaging (USA) ,,360 Packaging (India and Asia) ו-Instituto das Embalagens (Brazil), עולה כי מחצית ממפעלי ייצור האריזות אינם יכולים לזהות צווארי בקבוק בתהליכי הייצור. בנוסף, מרבית הנשאלים ב-25 מדינות השיבו כי זיהוי צווארי בקבוק ואנליזה של מידע מדויק תוך תהליך הייצור מהווה עבורם מאבק תמידי. נראה כי בתעשיית האריזה, 82% (!) מהנשאלים אינם מסוגלים להבחין במגמות בתהליכי הייצור. הסיבה העיקרית לכך היא שכשליש מאותם מפעלים עדיין משתמשים בשיטות ידניות לעקיבה אחרי "מדדי ביצוע מרכזיים" – KPI – Key performance Indicator.
למרות היתרונות בדיגיטציה, השימוש במעקב ידני עדיין רווח בתעשייה
ממצאים נוספים שנאספו מצביעים כי לשני שלישים מהמפעלים המסוקרים אין את האמצעים לבקר ולעקוב אחרי פריון ונצילות מערך הייצור (OEE) Overall Equipment Effectiveness בזמן אמת, ובמחצית מהמפעלים יש רק גישה חלקית למערך מידע כזה. מערכת OEE מאפשרת בקרת ביצועים מיידית, בקרה על זמינות מערכות היצור ואבטחת איכות. יתרונותיה, על פי עדויות מתעשיות המשתמשות בפתרונות מבוססות ענן (63% מהנשאלים), הם ברורים, וביניהם: בקרה טובה יותר על מדדי היצור וזמני ההכנה, ושיעורי פחת נמוכים ביחס ליצרנים שאינם נעזרים בשרותי ענן. מעבר לזה, הנשאלים המפעילים מערכות בקרה ידניות משקיעים באופן יחסי פי ארבעה יותר אמצעים כדי ללקט את המידע הרלוונטי.
מפספסים מידע על שיאי תפוקה ושיאי פחת
נקודה חשובה נוספת העולה מהסקר היא כי בשני שליש מהמפעלים אין מידע בזמן אמת על רגעי שיא של התפוקה, המשמרת עם התפוקה הגבוהה ביותר, מתי שעורי הפחת הגבוהים ביותר והאם הם עומדים בלוחות הזמנים של שיאי היצור ותקופות השבתה.
אז למה אנחנו מחכים?
אם כן, מדוע תעשיית האריזה העולמית מתעכבת בהטמעת פתרונות טכנולוגיים המטיבים עימה? ומה המצב בתעשיית האריזה הישראלית? ברור שהשקעה באמצעים דיגיטליים היא לא זולה, אבל היא יכולה להביא חסכון בהוצאות, וגם רווחים בטווח הארוך – בדמות מוצרים באיכות טובה יותר, ירידה בפחתים המפעליים, שיפור ביעילות הייצור ובאופן ובהקצעת המשאבים.
המאמר תורגם ונכתב באישור Packiot.
לקריאת הסקר המלא, לחצו כאן.
למידע נוסף:
חיים תדמור, [email protected]
