איך בכל זאת ניתן לייצר אריזה ברת קיימא תחת מציאות בה הביקוש לחומרי גלם ממוחזרים יעלה על ההיצע?
כשמדברים על מיחזור, אנחנו אוטומטית מתחילים להלין על המצב בישראל לעומת מקבילותינו הנאורות באירופה. ואכן, השוואה של יעדי ואחוזי המיחזור לא מוציאה אותנו באור חיובי. אולם, מסתבר כי גם שם הדשא אינו כל כך ירוק. לראייה, ב-20 בפברואר השנה פורסמה "הצהרת אנטוורפן לאמנה תעשייתית אירופית", אשר חתומות עליה מעל 640 חברות מ-20 ענפי תעשיה שונים. אמנה זו התמקדה בצעדים שעל האיחוד האירופי לנקוט על מנת לעודד מיחזור והשקעה באנרגיות ירוקות באירופה, תוך מתן עדיפות לחברות המקומיות.
דברים שרואים משם לא רואים מכאן
גם אירופה וגם ארה"ב מתמודדות עם צעדים רגולטורים שלא בהכרח מיטיבים עם יצרניות חומרי הגלם המקומיות. "תעשיות בסיסיות באירופה מתמודדות עם אתגרים היסטוריים: הביקוש יורד, ההשקעות ביבשת נעצרות, הייצור ירד משמעותית והאתרים מאוימים", אומר מרטין ברודרמולר, נשיא המועצה האירופית לתעשייה כימית ויו"ר BASF בהתייחסותו להצהרה. "אנו זקוקים בדחיפות לפעולה נחרצת כדי ליצור את התנאים לשיפור החוזק העסקי באירופה". אליו מצטרף גם ג'ים רטקליף, יו"ר ומייסד קבוצת Ineos, אשר מזהיר מפני הפעולות שעושה האיחוד האירופאי. עיקרן, הפיכה של התעשייה הכימית ללא-תחרותית לעומת אסיה וארה"ב. "מיסי פחמן שמוטלים באירופה הרחיקו מכאן השקעות ועודדו ייבוא ממדינות אחרות ללא מיסים אלו. דבר זה גרם לפעולה ההפוכה והגדיל למעשה את טביעת הרגל הפחמנית של אירופה. ללא טיפול בעלויות האנרגיה הגבוהות, ובמיסי הפחמן, מעט מאוד יישאר מתעשיית הכימיקלים האירופאית", הוא מדגיש.
אולם גם התאחדות יצרני הכימיקלים בארה"ב לא מחככת ידיים בהנאה. חברי ההתאחדות שם שלחו מכתב המלין על מספר התקנות שהושתו על התעשייה הכימית. אלו הוכפלו ב-20 השנים האחרונות, והנטל הרגולטורי "מסכן את התעשייה".
לא משתלם לאירופה לבצע מיחזור פנים יבשתי
אמנם שיעורי מיחזור אריזות פלסטיק הגיעו לרף מרשים של 35%, אבל פסולות מאתגרות יותר כמו אריזות פלסטיק מעורבות או טקסטיל עדיין לא מטופלות. ישנם אתגרים רבים לתעשיית המיחזור האירופאית אשר מביאים למצב שבו מיחזור פנים אירופאי אינו משתלם. האתגר המרכזי קשור לכך שמחוץ לאירופה, הדרישות לחומר גלם ממוחזר נמוכות. מדינות מסוימות, כמו סין, אפילו אוסרות את השימוש בו באריזות המזון. לכן, לפסולת פלסטית יש ברוב המכריע של העולם ערך מועט. עלויות חומרי הגלם הממוחזר נמוכות והם זורמים לאירופה. הדבר פוגע ביכולת בתמריץ לבצע מיחזור פנים אירופאי.
בעבר אירופה וחלק גדול מהעולם המערבי ייצאו כמות משמעותית מפסולת הפלסטיק שלהן למזרח. אבל, כשלסין נמאס להיות פח האשפה של העולם, ההנהגה בבייג'ין אסרה על ייבוא פסולת פלסטיק לפני שבע שנים. כעת היא שולחת כמות משמעותית מפסולת הפלסטיק שלה בצורת פולימר ממוחזר לכיוון ההפוך, כך שהאיחוד האירופי וארה"ב מוצאים את עצמם הופכים לפח האשפה של אסיה.
צרה נוספת היא ההחלטה לאפשר לפסולת ממדינות צד שלישי להיחשב לצורך עמידה ביעדי המיחזור של האיחוד האירופי. בכך היא מפחיתה, כאמור, את התמריץ לאסוף ולמחזר יותר באופן מקומי.
הקמעונאים נמצאים בין הפטיש לסדן
צרכנים ורגולטורים מכריחים את הקמעונאים לעבור לאריזות ברות קיימא. לכן חברות מכריזות על שאיפות להגדלת אחוז החומרים הממוחזרים באריזה ל-50% עד שנת 2030, ולמעבר ל-100% חומרים ניתנים לשימוש חוזר, ניתנים למיחזור או מתאימים להתכלות ביולוגית. זאת בעיקר במגוון המותגים הפרטיים שלהם.
מצד שני, מימוש המטרות השאפתניות הללו רחוק מלהיות קל. לפי דו"ח שפרסמה לאחרונה חברת מקינזי, הביקוש לחומרי גלם ממוחזרים לאחר שימוש צרכני (PCR) יגדל פי שלושה עד 2030. הגידול הזה לא יהיה רק בגלל שאיפות הקיימות של הקמעונאים אלא גם בגלל יעדים רגולטורים. כל זאת, בעוד שההיצע של החומר הממוחזר צפוי רק להכפיל את עצמו. על כן, עלויות מחירי חומר הגלם הממוחזר צפויות להמשיך להאמיר. כך הקמעונאיות מוצאות את עצמן בין הפטיש – דרישות הרגולטורים והצרכנים ובין הסדן – העלויות הגבוהות על מנת לעמוד בדרישות אלו.
כיצד יכולות חברות הקמעונאות לגשר על האתגרים?
על מנת לצמצם את הפרמיות על חומרים ממוחזרים, החברות הקמעונאיות צריכות להוביל אסטרטגיה להפחתת העלויות של אריזות ברות קיימא ב-15% עד 40%. זאת באמצעות ארבע פעולות לאיסוף נתונים מקיפים, ניקוי מכשולים ארגוניים, ופיתוח דרכים חדשות לעשיית עסקים הן פנימית והן חיצונית. פעולות אלו יצמצמו את התנודתיות במחירים, ופחיתו סיכונים בשרשרת האספקה, יגדילו את ההכנסות ויענו על ציפיות הצרכנים – מבלי לגלגל מחירים גבוהים יותר ללקוח.
פעולה 1: מדידות מקיפות של טביעת רגל פחמנית וביצוע אופטימיזציה של אריזות קיימות
ארגונים צריכים לבצע הערכה מקיפה של טביעת הרגל עבור האריזה שלהם, החל משלב חומרי הגלם ועד הטיפול באריזה בסוף חייה. תהליך זה צריך להתבצע על כל מק"ט ומק"ט. לאחר קבלת הנתונים, יוכלו הקמעונאים לזהות את המוצרים שיכולים להיות המקיימים ביותר בסל המוצרים שלהם, ולהגדיר את אסטרטגיית האריזה האופטימלית. לשם תהליך זה יהיה צורך בצוותים ספציפיים המוקדשים לעבודה על אריזות בנות קיימא, עם ניסיון הן בתחומי הקיימות והן ברכש אשר ייתנו גם הנחיות אריזה ושימוש בחומרים.
פעולה 2: שילוב עקרונות קיימות בתהליך תכנון אריזה חדשה
שילוב של עקרונות הקיימות בתכנון אריזות ישאפו למזער את השימוש בחומרים בעייתים, להעדיף חומרים עם טביעת הרגל הסביבתית קטנה, הכול תוך שמירה על חווית המשתמש בראש ובראשונה. היבט נוסף של התהליך הוא שימוש בשיטות חדשניות לרכש חומרים. המשמעות היא קפיצה על חוליה בשרשרת, הקמעונאי יעבוד ישירות עם ספקי אריזות ו\או חומרי גלם כדי לעצב אריזות ברות קיימא. כדי למצוא חומרים נדירים כגון פלסטיק ממוחזר ברמות ניקיון גבוהות, ייתכן שהקמעונאים יידרשו לשותפויות אסטרטגיות מעניינות.
פעולה 3: הקמת שותפויות חדשות לאורך כל שרשרת הערך
שותפים פוטנציאליים לקמעונאים כוללים ספקי אריזה, מנהלי פסולת שדואגים לניתוב נכון של אריזות משומשות, וממחזרים מכניים וכימיים. איתם הם יכולים להשקיע במפעלי מיחזור או להקים הסכמי מיחזור ארוכי טווח ומספקים ביטחון לשותף המיחזור להשקיע בציוד מיחזור איכותי. שותפות זו יכולה להבטיח לקמעונאי גישה לחומרי גלם במחירים תחרותיים. כמו כן, הם יכולים לשתף פעולה עם יצרני מוצרים כדי לחקור דגמי צריכה חדשים ידידותיים לסביבה, כגון פתרונות הניתנים למילוי חוזר.
לדוגמה, קמעונאים מובילים התחברו לאחרונה לשותפויות עם חברות אריזה ויצרני חומרים מתקדמים כדי להתמודד עם פסולת פלסטיק ולהגדיל את חלקם של חומרים ממוחזרים באריזותיהם. מנהלי פסולת וממחזרים מכניים יוצרים גם פתרונות מיחזור כימיים משולבים, עם תוכניות לבנות קיבולת אריזה משמעותית במהלך השנים הקרובות. ספקי אריזות וממחזרים יצרו שותפויות עם קמעונאים על מנת לאסוף פסולת מהצרכנים ברשת החנויות שלהם. שותפויות כאלה מייצגות שינוי קיצוני באופן שבו קמעונאים וספקי מותג פרטי עושים עסקים. ההבנה היא שיצירת מערכות יחסים אלו תעזור לקמעונאים לקבל גישה לאספקה מוגבלת מאוד של חומרים ממוחזרים בשוק שיילך ויתכווץ.
פעולה 4: בניית יכולות פנימיות חדשות
כדי לעבוד טוב עם השותפים החדשים מהפסקה הקודמת, חייבים הקמעונאים לבנות צוות ניהול פנימי עם יכולת הבנה עמוקה של המורכבות הטכנית בטכנולוגיות אריזה ומיחזור, הן באמצעות גיוס והן באמצעות העלאת מיומנויות.
מקום נוסף להשקעה הוא בנקודות המכירה. זו יכולה לכלול הכשרת עובדי החנויות כיצד לאסוף אריזות ממוחזרות והשקעה בתשתיות כגון תחנות למילוי חוזר או כלי קיבול לאריזות משומשות.
לוגיסטיקה הפוכה חשובה גם כדי להבטיח שחומרי הזינה שנאספו יגיעו לידיים הנכונות להמשך עיבוד לאורך שרשרת הערך. כיום, קמעונאים נוטים לטפל בלוגיסטיקה הפוכה במנותק מספקי האריזה שלהם. סנכרון לוגיסטיקה הפוכה עם מאמצי אספקה ורכש ברחבי העסק הוא מפתח להצלחת המיזם המעגלי ולצמצום עלויות.
לבסוף, קמעונאים צריכים להקדיש משאבים מספיקים להבנת הנוף הרגולטורי של אריזות מעגליות, שהולך והופך למורכב יותר. התמודדות עם אתגר אריזה ברת–קיימא בצורה הוליסטית מעניקה לקמעונאים את ההזדמנות להשיג חיסכון בעלויות ולהגדיל רווחים, לעמוד ביעדי קיימות ולהעמיק את נאמנות הצרכנים.
אבל מנהלי הקמעונאות צריכים לנצל את חלון ההזדמנויות עכשיו. אחרת העלויות תתייקרנה משמעותית כאשר העומס הרגולטורי יעלה על ההיצע של חומרי גלם ממוחזרים איכותיים. השעון מתקתק.
למידע נוסף:
עפר שורק, סורפול, [email protected]
