איך הופכים פסולת פלסטיק למוצרי איכות ממשפחות השמנים, שעוות וממסים? מסע ישראלי שהתחיל בפולין המשיך לדרום אפריקה ועתיד להשפיע על התעשייה הגלובלית
הסיסמה "קיימות או למות" אומנם קצת מרחיקת לכת, אבל לכולנו ברור היום כי לא ניתן להתעלם מהנושא. הלחץ לשינוי גובר מכל עבר: צרכנים, מקבלי החלטות ורגולטורים, ממשלות, מותגים מובילים בעולם ומשקיעים.
כדברי הרמב"ם: "משאב שלא הונח במקומו"
פלסטיק הוא חומר נהדר שמקל על החיים המודרניים והופך אותם ליעילים ולנוחים. כראיה לכך, מידי שנה מיוצרים למעלה מ-350 מיליון טון פלסטיק ברחבי העולם. כ-40% מהם כמוצרי אריזה חד פעמים המושלכים לפח בסיום השימוש. איך יוצרים ממשאב זה ערך? איך ניתן למנוע את הטמנתו וגרוע מכך – את זליגתו לסביבה ולפגיעה במערכות האקולוגיות?
הדרישה העולמית היא חד-משמעית ורגולציות חדשות קובעות יעדים מאתגרים שעיקרם – טיפול בפסולת הפלסטיק, הפחתת ההטמנה, הגדלת המיחזור ופיתוח פתרונות חדשים. שנת 2025 נקבעה כשנת יעד באירופה לשינוי ואומצה גם על ידי המותגים מובילים בעולם.
הפוטנציאל הכלכלי החבוי בהררי הפלסטיק המוטמן הוא גדול וחבל על כל גרגר פלסטיק שנשפך. קרן Ellen Macarthur מצביעה על כך כי העולם יכול לחסוך למעלה מ-100 מיליארד דולר בשנה על ידי טיפול נכון ויעיל יותר בפסולת הפלסטיק. ואם נלך למקורותינו שלנו, הרמב״ם מגדיר פסולת כ"משאב שלא הונח במקומו", ואין הגדרה טובה יותר מזו עבור פסולת הפלסטיק.
דרכים אפשריות לטיפול בפסולת פלסטיק
האתגר אם כן לפי הרמב"ם הוא במציאת "מקום חדש" המתאים יותר לפסולת הפלסטיק. כיום מקובלות בעולם מספר דרכים לטיפול בפסולת תוך הפיכתה מחדש לחומר גלם זמין לייצור. רובן גורמות לירידה באיכות ותכונות החומר ומוגבלות במספר מעגלי המיחזור שניתן לבצע על כל גרגר.
מיחזור מכני נפוץ לשימוש. הוא חוסך משאבי חומר גלם בתולי ומתאים מאוד במקרים של מיחזור פנים מפעלי. אולם פתרון זה אינו יכול להתמודד עם זרמי הזנה מאתגרים ובעל מגבלות על ניקיון החומר המתקבל ואיכותו הסופית.
דרך נוספת היא השבה – שימוש בפסולת כדלק להפקת אנרגיה. תהליך זה מצריך תשתית יקרה. השיטה אינה נחשבת יעילה מספיק מבחינה אנרגטית ובטווח הארוך יש סכנה כי היא תאבד מיתרונותיה בשל מעבר לאנרגיות ממקורות מתחדשים.
שיטה נוספת, שגם היא בעלויות גבוהות אך איכות תוצריה גבוהה בהתאם היא המיחזור הכימי. יש המכנים אותה כ-"החולייה החסרה בפאזל המיחזור". תהליך שבו הופכת הפסולת לחומרי גלם חדשים בניקיון ואיכות כחומר בתולי לכל דבר.
מפלסטיק לשמן שעוות וממסים
חברת קלריטר שהחלה את דרכה המדעית ב-2006 פיתחה טכנולוגיה ייחודית המוגנת בפטנט של מיחזור כימי של פסולת. בסיום התהליך ניתן לקבל שלוש משפחות של חומרים: שעוות, ממיסים ושמנים העומדים בסטנדרטים תעשייתיים מחמירים. מפעל תעשייתי בטכנולוגיה זו יכול לטפל בכ-60 אלף טון פסולת פלסטיק בשנה. התוצרים משמשים כחומרי גלם למאות מוצרי צריכה יום-יומיים המבוססים כיום על נפט גולמי וכך מצמצמים את הצריכה של דלקים ומשאבים (תמונה 1).
חומר הגלם עליו מתבסס התהליך מגיע ממקורות הזנה מגוונים כגון: פסולת ביתית, תעשייתית, פסולת בניין ופסולת חקלאית. בניגוד לתהליכי מיחזור כימי אחרים, כאן אין צורך בהפרדה לפי צבע או לפי סוג הפולימר. כך ניתן להשתמש בשילוב של פולימרים, אשר לחלקם אין פתרון בתהליכי מיחזור אחרים. יתרון משמעותי זה מייעל את התפעול וחוסך משמעותית בעלויות התהליך.
בין הפולימרים בהם מטפלת הטכנולוגיה ניתן למצוא בעיקר פולימרים ממשפחת הפוליאולפינים: PE , PP, LLDPE, HDPE, LDPE , BOPPואף PS – שנחשב לחומר הקשה למחזור. PVC, הנחשב כחומר פחות ידידותי לסביבה והשימוש בו הולך ופוחת, אינו מתאים לצרכי הזנה. כך גם PET שלו ניתן למצוא חלופות מיחזור יעילות אחרות.
מפלסטיק לנוזל שקוף ונקי
תהליך המיחזור הכימי מורכב משלושה שלבים עיקריים: שלב הפיצוח – בו שוברים את שרשראות הפחמן של הפולימר לקבלת נוזל הדומה במראהו וריחו לנפט. לאחר מכן מגיע שלב הזיקוק בו מתרחש ניקוי ראשוני לנוזל שדומה לנפט גולמי במראה והריח שלו. בשלב השלישי מתבצע ניקוי וזיקוק נוסף שבסופו מתקבלים שלוש משפחות מוצרים: שמנים, ממיסים ושעוות, שקופים ונטולי ריח (תמונה 2).
מוצרים אלה יכולים לשמש כחומרי גלם לייצור מאות מוצרי צריכה כגון: נרות, משחות נעליים, ווקס לרכב ומשטחי עץ, חומרי ניקוי וציפוי לתעשייה ולבית, דיו למדפסות, צבעי קיר, ובעתיד, מכיוון שהתהליך מגיע לרמת ניקיון גבוהה במיוחד, אפילו שמן תינוקות ומוצרי קוסמטיקה.
בחירה במוצרים עם סימן האיכות‘Made with Clariter’ , תאפשר לצרכנים לשפר את ההשפעה הסביבתית היום-יומית שלהם ולהפחית את טביעת הרגל האקולוגית.
משתפים פעולה עם התעשייה
הטכנולוגיה המוצעת טומנת בתוכה יתרון כפול לתעשייה: מצד אחד, משמשת הטכנולוגיה כמקור לקליטה וטיפול בפסולת המהווה מטרד עבור יצרנים רבים. מהצד השני, החברה מספקת חומרי גלם נקיים לשימוש התעשייה, העומדים בסטנדרטי איכות גבוהים במיוחד. בכך החברה מאפשרת ליצרנים ולתעשייה פתרון מעגלי אמיתי עם השפעה חיובית על שרשרת האספקה והסביבה.
קלריטר פועלת ליצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים ברמה הגלובלית וברמה המקומית במדינות בהן היא מתמקדת.
לאחרונה חתמה החברה על הסכם ארוך טווח עם יצרני שמנים וממיסים, למכירת רוב תוצרי הקצה מארבעת המפעלים הראשונים אותם היא עתידה להקים באירופה ובישראל בשנים הקרובות. הדבר מקנה היתכנות כלכלית להקמת המפעלים.
בסוף השנה החולפת, קלריטר נבחרה כאחד מ-1000 פתרונות יעילים להתמודדות עם משבר האקלים, תחת הלייבל Solar Impulse העולמי, אשר המקדם חברות ופתרונות המטיבים עם הסביבה.
התפתחות בעולם ובישראל
מעבדות המחקר והפיתוח של החברה ממוקמות בפולין ואילו ההנהלה של החברה ממוקמת בישראל. המתקן התעשייתי הראשון שלה הוקם בדרום אפריקה בהשקעה משותפת עם ה-IDC – Industrial Development Corporation והוא משמש גם כמרכז פיתוח ומחקר נוסף וכן כמרכז מבקרים (תמונה 3). סך הכל מועסקים בחברה 77 עובדים מ-14 מדינות שונות. החברה נמצאת בימים אלו בשלב התרחבות גלובלית ומתכננת לבנות חמישה מפעלים ברחבי אירופה וגם אחד כאן אצלנו בישראל.
תוכניות התפתחות אלו דורשות שותפויות אסטרטגיות מתאימות ברמה העסקית, הרגולטורית והמימונית.
החברה חשפה לאחרונה את פועלה בכנס סביבה 2050 בתל אביב ובכנס ChangeNow 2020 בפריז וכן בוועידת הסביבה 2020 שהתקיימה ברמת גן.
לאחר בדיקות היתכנות מעמיקות, נבחרה ישראל כיעד מוביל להקמת מפעל קלריטר. כעת החברה פועלת במרץ על מנת לקדם מהלך זה שיהווה פתרון יעיל וכלכלי לבעיית הפלסטיק המקומית.
על הכותב:
שחר סמוליאנסקי מנהל שיווק בחברת קלריטר. בוגר תואר ראשון מבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי.
פרטים ליצירת קשר: [email protected] , 054-587-0073
