Picodya מובילה את המהפכה הבאה בעולם הדיאגנוסטיקה הרפואית

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

בדיקות רפואיות מיידיות ייכנסו בעתיד לכל נקודת טיפול רפואית בקהילה. קבלת התוצאות תתרחש בתוך דקות בודדות ותשפר משמעותית את הטיפול. חברת ההזנק Picodya מציגה פיתוח כחול לבן המבוסס על צ’יפ מיקרופלואידי המאפשר הנגשה מיטבית של הבדיקות במונחי מיקום, זמן ועלות

תמונה 1: הצוות המוביל של Picodya לצד מכשיר הדיאגנוסטיקה B-Matrix: צביקה ברקאי- מנכ”ל, יהודה יעבץ-חן- CTO  אלי בן סימון- יו”ר. קרדיט: Picodya.

כולנו זוכרים כיצד עולם אבטחת שדות תעופה וטיסות גלובליות השתנה לאחר אירועי 11/9/2001. המצב חייב את העולם לנקוט שינויים מרחיקי לכת באופן שבו אנשים טסים ממקום למקום. טכנולוגיות מכל התחומים נרתמו למאבק, ביצעו קפיצות מדרגה ונכנסו עמוק לתחום כדי לתמוך במהלך.

מהפכה דומה צפויה בשנים הבאות בכל רחבי העולם בכל הקשור להיכן, מתי וכיצד אנו נעבור בדיקות דיאגנוסטיקה רפואיות. יתרה מכך, מדינות וארגונים יאמצו טכנולוגיות מתקדמות שיאפשרו לנטר ולעצור התפשטות מגיפות בעתיד. זאת על מנת למנוע מצב בו גלגלי החברה והכלכלה יעצרו שוב בחריקת בלמים כפי שקרה בכל רחבי העולם בשנה האחרונה.

כדי להצליח להנגיש יותר בדיקות אבחון וסקר, בעלויות נמוכות וזמינות גבוהה בכל העולם, מתחוללת בימים אלו בעולם מהפכת ה-Lab On Chip (LOC). מדובר בתחום טכנולוגי מהפכני, שלמעשה “דוחס” את יכולות האבחון הרפואיות של מעבדות מרכזיות למכשירים קומפקטיים וניידים בהם יש שימוש בצ’יפים מיקרופלואידיים וטכנולוגיות AI מתקדמות. מכשירים אלו יימצאו בעתיד בכל נקודת טיפול (POC – Point Of Care) המוכרת לנו כיום: מרפאה שכונתית, מרכזי עזרה ראשונה, בתי ספר, מקומות עבודה ובילוי, וכן, גם בשדות תעופה, אך הפעם מסיבות שונות מאלו שננקטו אחרי אירועי ספטמבר 2001.

את המהפכה מובילה חברת ההזנק הישראלית Picodya. זאת, בדומה למהפכה הטכנולוגית של הצ’יפים האלקטרונים בעולם המחשבים (Moore’s LAW – זול יותר, חזק יותר, נגיש יותר). כיום, מבוצעות מרבית בדיקות הדיאגנוסטיקה במעבדות רפואיות מרכזיות בעלויות גבוהות ובזמן ארוך יחסית. Picodya והפלטפורמה החדשנית שפיתחה תנגיש את אותן בדיקות באמצעות שימוש בצ’יפ מיקרופלואידי מתוחכם תוך שמירה על איכות גבוהה, עלות נמוכה וזמן קצר. כך היא תאפשר דיאגנוסטיקה ומיפוי התפשטות מגיפות בכל מקום כפי שיידרש בעתיד, ביום שאחרי מגיפת הקורונה.

החסם לכניסת הטכנולוגיה לשימוש נרחב

הטכנולוגיה קיימת והתוצאות מיידיות. אם כך, מדוע טכנולוגיית המעבדה על צ’יפ (LOC) עדיין לא נפוצה בכל סניף קופת חולים? טוב ששאלתם. מסתבר שעלות צ’יפ שכזה נאמדת במאות דולרים. הצ’יפ, אשר מבצע בצורה מדויקת את הראקציות בין נוזל הגוף של הנבדק לבין מזהי המחלות (אנטיגנים, נוגדנים), הוא כמובן חד פעמי לאחר שהוכנסה אליו דגימת הנבדק. לכן לא נעשה בו עד היום שימוש נרחב מחוץ למעבדות מחקר מתקדמות שיכלו להרשות לעצמן עלויות אלו.

צ’יפים מיקרופלואידים לשימוש חוזר

כאן בדיוק נכנסת לתמונה חברת Picodya. החברה נוסדה ב-2018 ע”י קיבוץ חצרים ויהודה יעבץ-חן, יזם בכל רמ”ח אבריו, אשר משמש כטכנולוג הראשי של החברה. יעבץ-חן הגה את הרעיון של צ’יפ מיקרופלואידי רב פעמי אשר יוזיל משמעותית את עלות הבדיקות. כבונוס הוא גם הגדיל את כמות הבדיקות שניתן לבצע על צ’יפ בודד (1024 ליתר דיוק) ופיתח ציוד פענוח מהיר במיוחד, שבתוך 12 דקות בלבד יוכל לספק אנליזה לבדיקה. למה 12 דק’ אתם שואלים? ובכן, מסתבר שזה הזמן הממוצע שעובר מכניסת החולה למרפאה ועד כניסתו לבדיקה אצל הרופא. יעבץ-חן כיוון לכך, שבזמן הזה כבר תבוצע הבדיקה ותפוענח, ולרופא יהיה זמין מידע נוסף ומדויק יותר בזמן שהנבדק יישב מולו.

לסרטון על החברה לחצו כאן.

החיבור עם חצרים

קיבוץ חצרים חבר ב-2017 ליעבץ-חן להקמת וייסוד חברת Picodya. ההשקעה נעשתה תחילה מתחת לרדאר אך עם התפרצות הקורונה, וההבנה שהטכנולוגיה של החברה יכולה להיות לעזר באבחון מהיר במיוחד של חולים ונשאים, יצאה החברה לאור ולאחרונה סיימה סבב גיוס נוסף של 10 מ’ דולר שהובל ע”י קרן SIBF. מנכ”ל Picodya הוא צביקה ברקאי, חבר קיבוץ חצרים המחזיק, בין היתר, בניסיון של 17 שנים בתפקידים שונים בנטפים. “יהודה הגיע אלינו, לקיבוץ חצרים והציג בפנינו את הרעיון. הוא שלף קופסה עם עשרות צינורות פלסטיים היוצאים מתוכה והסביר איך היא הולכת לשנות את פני עולם הדיאגנוסטיקה הרפואית. אנחנו ראינו צינורות ומיד הרגשנו מחוברים לחדשנות הטכנולוגית. גם בעולם התוכן ממנו אני מגיע יש התעסקות בזרימה מדויקת של נוזלים, לחצים ומינון חומרים. כל זה דיבר אלינו, ולאחר שבדקנו עם מומחים נוספים מתחום המדיקל הבנו שיש פה רעיון ששווה ללכת עליו. את מה שעשינו עם נטפים בעולם החקלאי אנחנו מתכוונים לעשות עם Picodya בעולם הדיאגנוסטיקה הרפואית. יש לנו רקע חזק מאוד בחדשנות בתעשייה ופיתוח עסקי שיעמדו לזכותנו”.

יהודה יעבץ-חן מוסיף, “הסיבה שהחלטתי לחבור לקיבוץ חצרים להקמת החברה הייתה הרצון של שנינו להקים יחד תעשייה משמעותית בארץ. לא רק לחפש אקזיט עוד כמה שנים, אלא לבנות יחד עוד חברה טכנולוגית ישראלית מובילה שתפעל מישראל ותהיה משמעותית בהובלת התחום ומהפכת ה-Pico-Tech ברמה העולמית”.

תמונה 2: מנכ”ל Picodya, צביקה ברקאי מחצרים מציג את אב הטיפוס הראשון לצ’יפ המיקרופלואידי.
מדפסת תלת ממד עוד לפני שהיו לנו שולחנות עבודה

ליהודה וצביקה היה ברור מה הצעד הראשון שיש לבצע בחברה. “עוד לפני שקנינו כיסא אחד למשרד, כבר רכשנו שתי מדפסות תלת ממד של חברת Stratasys. בלעדיהן לא היינו יכולים להגיע לאן שהגענו היום”, אומר יהודה. “ביצענו עשרות וורסיות של חלקי המערכת השונים תוך שבוע בודד, מה שלא היה אפשרי בדרכים המסורתיות של עיבוד שבבי או הזרקה. במילים אחרות, שלוש שנים של פיתוח אינטנסיבי מקבילות למעשה ל-20 שנים של פיתוח בשיטות קונבנציונאליות. היה לנו ברור שכלי העבודה הזה חייב להיות זמין לנו בכל רגע, כך שאפשר לחשוב על משהו בלילה, לתכנן אותו בבוקר ובצהרים כבר להדפיס ולבדוק את הרעיון. הקשר עם טכנולוגיית ההדפסה היה אינטנסיבי מאוד. קיבלנו תמיכה נהדרת מ-Stratasys ומ-SU-PAD, הנציגה של החברה בארץ.

תמונה 3: שתי מדפסות Stratasys המותקנות בחברת Picodya ואפשרו האצה משמעותית של זמני הפיתוח.
מעתה אמרו Pico-Store, ולא App-Store

אין ספק שטכנולוגיה כזו, אשר מנגישה את בדיקות המעבדה על צ’יפ (LOC) לקהל הרחב הולכת לשנות את חוקי המשחק. העובדה שבדיקות רבות יותר יוכלו להתבצע, ובעלות נמוכה מבעבר, תאיץ את הפיתוחים בתחום ותגדיל את מספר הבדיקות המתאימות לשיטה זו. אולם פיתוחים אלו נוגעים לעולם תוכן אחר, ביולוגי ורפואי ועל אף היכולות המופלאות של Picodya, לחברה היה ברור שהיא חייבת להנגיש את הפלטפורמה שפיתחה לחוקרים ולמוחות המובילים בעולם הביולוגיה והאבחון בעתיד.

מה עשתה Picodya? ובכן, היא רתמה עקרון אותו המציא גדול דור טכנולוגי שמוכר לכולנו, סטיב ג’ובס. כמו ש-Apple היא למעשה חברת האפליקציות הגדולה בעולם, מבלי שפיתחה בעצמה את האפליקציות אותן היא מוכרת, כך גם מתכוונת לעשות Picodya בתחום אפליקציות האיבחון. היא פיתחה פלטפורמה פתוחה למחקר הכוללת את הצ’יפ ואת פלטפורמת האנליזה ™B-Matrix. בעזרתה יכולים חוקרים להריץ מאות בדיקות במקביל ובמהירות ולמצוא ריאגנטים וסמנים למדדי גוף שונים. בדיקות אלו יאיצו את המחקר שלהם. בתמורה הם יפתחו בדיקות ואבחונים חדשים  שיכולו להיות מונגשים לאוכלוסיה על בסיס מערכות ה-™B-Matrix של Picodya, כל זאת על מנת להבטיח עולם בריא יותר בעתיד.

הסכמי שיתוף פעולה כבר נחתמו עם המכון הביולוגי בנס ציונה ועם המכון הביולוגי של משרד הבריאות האמריקאי, ה-NIAID. זה האחרון מעוניין להשתמש בפלטפורמה הטכנולוגית של Picodya לפיתוח מערכות דיאגנוסטיות לאבחון התפשטות ועמידות חיסוניות למחלות נשימה וריאה ובכללן שפעת ו-COVID-19. מטרתו להיערך ליום שאחרי המגפה, יום בו אבחון מיידי ומהיר של קורונה ומחלות אחרות, יהיה פעולה נדרשת בכל אולם קולנוע, שדה תעופה וכיתת לימוד.

מהמעבדה למפעל ייצור

אין ספק שמדפסות תלת הממד ימשיכו לתפוס חלק נכבד בפיתוח, אך ברור לחברה שייצור תעשייתי יצריך מ- Picodya מעבר לטכנולוגיות חדשות. את חלקי הפלסטיק לסמנים הביולוגיים ולנוזלי הגוף של הנבדק יהיה צורך לסגור, לאטום ולרתך. ריתוך זה הינו משימה מורכבת. דיוק גבוה בממדים של תעלות הזרימה המיקרוסקופיות הכרחי לתפקוד. החיבור חייב להיות נקי, כך שניתן יהיה לבצע סריקה אופטית של הצ’יפ ללא חשש.

ריתוך לייזר, כדוגמת הציוד של חברת LEISTER השוויצרית, אותה בוחנת החברה בימים אלו, הינו טכנולוגיה המאפשרת הלחמה שכזאת (תמונה 1). סגירה הרמטית ומדויקת עם עמידות מלאה לדליפות. קרן הלייזר יכולה לעבור כמסך וילון לכל רוחב החלק ולהלחים בו זמנית את כל האזור.

“התוכניות למפעל של כ-3000 מ”ר בחצרים כבר קיימות. מחציתו חדרים נקיים שבהם יתבצעו פעולות הייצור וההרכבה”, מספר צביקה. אין ספק כי הניסיון שצברה חצרים עם נטפים בתחום הפלסטיק ישרת אותה נאמנה גם כאן.

תמונה 4: ריתוך לייזר באמצעות וילון ומסיכה, של חברת LEISTER השוויצרית. הטכנולוגיה יכולה לעבוד במכונה עצמאית או להשתלב על פס ייצור שלם.
אור בקצה התעלה

אנחנו בטוחים שבעוד מספר שנים, אולי אף פחות, נפגוש את חברת Picodya ואת מערכת הבדיקה שלה בסניף קופת החולים או בשרוול העלייה למטוס, וגם בבדיקות ביתיות לאנשים בריאים כאיבחון מניעתי. בזכות מהפכה זו יזכו בני אדם לטיפול מהיר וטוב יותר וכולנו נחייה בעולם בריא יותר שיודע להגיב מהר יותר להתפרצות של מחלות ומגיפות מחד, ומקדם את המחקר הרפואי המניעתי בנוסף.

בתקופה זו עולם הדיאגנוסטיקה נדרש לבצע קפיצה טכנולוגית משמעותית. בעקבותיה, הוא יהיה ערוך טוב יותר להתמודדות עם אתגרי הבריאות העתידיים.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin