מבית מלאכה – לאימפריית פלסטיק – זרקור לתעשייה, רימוני פלסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

״רימוני״ הינה ללא ספק אחת החברות הוותיקות והבולטות בתחום הפלסטיקה בישראל. החברה עוסקת ביצור תבניות להזרקה וביצור מוצרי פלסטיק בהזרקה. היא החלה את דרכה כבית מלאכה שהוקם בתל אביב בשנת 1954 ע״י יותם רימוני, הונפקה ב-1995 בבורסה בתל אביב וכיום נסחרת לפי שווי של כחצי מיליארד ש״ח. על סיפורה של רימוני מהמחרטה הראשונה ועד המיזוג האחרון.

תעודת זהות:

מודיעין

  • 7,000 מ”ר
  • מפעל התבניות, שהצטייד לאחרונה במכונת Deep Drilling
  • מפעל הפלסטיק, 30 מכונות הזרקה, 50-300 טון

קריית שמונה

  • 14,000 מ”ר
  • 84 מכונות הזרקה, 50-500 טון
  • 2 חדרים נקיים, class 8 / 100,000
  • מחלקת הרכבות לתעשיית הרכב
  • מחלקת מסננים
  • מחלקת עיבודים

חיפה – שירן הנדסה ו-MPE

  • שיווק מוצרים לתעשיית הרכב
  • עיצוב, תכנון, ופיתוח מוצרים

בכתבה הזו לא תמצאו סיכום של הדוחות הפיננסיים של רימוני, או פירוט מלא של סל המוצרים והשירותים של החברה. הסיפור המעניין מאחורי ״רימוני״ הוא סיפור על גלגולו של עסק, מבית מלאכה קטן ועד לחברה ציבורית בצמיחה מרשימה, שממציאה את עצמה מחדש בתנאים משתנים ולאורך כל הדרך מצליחה לשמר מסורת של ניהול משפחתי.

רימוני הינה אחת החברות המהוות מקור גאווה לתעשיית הפלסטיק הישראלית. צמיחת החברה מורכבת מהתפתחות טבעית של תחומי העיסוק הקיימים, במקביל לפעילות יוצאת דופן של רכישות ומיזוגים עם חברות בתחום, בכדי להציע סל שירותים מקיף. בשנה האחרונה בלבד, מניית רימוני הספיקה לצמוח במעל 40%, תוך שהיא רוכשת שתי חברות ומעבירה את המפעל המרכזי שלה מפתח תקוה למתחם חדש ומרשים במודיעין.

לצורך הכתבה פגשתי את דני רימוני, מנכ״ל החברה, במפעל החדש. דני, בנו של מיסד החברה יותם רימוני, יושב בהנהלת החברה יחד עם אחיו רפי וגדי רימוני. סיור נוסף ערכתי במפעל השני של החברה בקריית שמונה, שם ראיינתי את מנהל המפעל, עופר וייס, גיסו של דני.

“מכונת כביסה לא נקנה”

סיפורה של רימוני מתחיל לפני שנים, ב-1954, אז החליט יותם רימוני שהוא מפסיק לעבוד בתעשייה הצבאית ופותח בית מלאכה משלו. הוא לווה כסף מהתעשייה הצבאית שרצתה שימשיך לעבוד איתה כקבלן חיצוני, וקנה את המחרטה הראשונה. “מכונת כביסה לא נקנה” הוא אמר לאשתו, כשהחליט לקנות את המחרטה, “אך בעזרת מחרטה זו נוכל להתפרנס ולקנות בעתיד גם מכונת כביסה”. כך הוקם בית המלאכה הראשון של רימוני, בתל אביב. ספק אם יותם יכל לשער אז עד כמה הוא צדק.

יותם, רימוני
יותם רימוני , מייסד החברה והמחרטה הראשונה

בבית המלאכה בתל אביב, החל רימוני האב לייצר תבניות להזרקה. העסק שלו הלך והתפתח וב-1973, כ-20 שנה לאחר הקמתו, עבר למשכנו החדש בפתח תקווה (משם עברה החברה רק לפני מספר חודשים). לאחר כמה שנים, ב-1979, הגיעה הצעה מעניינת שהיוותה את התפנית המשמעותית ביותר בעסק: אחד הלקוחות ביקש מרימוני שייצר עבורו ידית מפלסטיק בהזרקה. רימוני, שעד אז התמקדה בייצור תבניות בלבד ולא עסקה ביצור חלקי פלסטיק כלל, החליטה לנסות את הכיוון החדש וכך, נקנתה מכונת ההזרקה הראשונה. מעתה יכלה רימוני להציע שירות משולב של ייצור תבניות וייצור חלקי פלסטיק בהזרקה. “יש יתרון גדול לנהל גם מפעל פלסטיק וגם מפעל תבניות” מספר דני, “כך הלקוח לא נופל בין הפטיש לסדן ומזמין מספק אחד גם את התבנית וגם את ייצור המוצרים”.

בשנת 1983 השתלב דני בעסק המשפחתי שהחזיק בשלב זה 5 מכונות הזרקה. בעסק עבדו כבר שני אחיו הגדולים, גדי שהשתלב במפעל התבניות ורפי, שהקים את מפעל הפלסטיק ולימים העביר לדני את המושכות. גם אימם (שבטח כבר קיבלה את מכונת הכביסה שרצתה) עבדה בעסק וניהלה את חשבונות החברה. מפעל הפלסטיק הלך והתרחב, לקוחות גדולים הצטרפו, ומכונות חדשות נקנו.
בשנת 1994, כשברשותם כבר 21 מכונות הזרקה, החליטו ברימוני על תהליך של יציאה לבורסה. “התלבטנו רבות” מספר דני על ההחלטה. “חיכינו עד לרבעון הראשון של 1995, צברנו מספיק הון עצמי ויצאנו להנפקה. הבורסה הייתה בשלב זה בקריסה טוטלית, למרות זאת לא דחינו את התהליך. זו נחשבת, בדיעבד, כאחת ההנפקות הטובות של אותה תקופה. אחריה החלטנו להקים את המפעל בצפון.”

כוכב הצפון

המפעל הראשון של החברה בצפון, התחיל את דרכו בפארק התעשייה בתל-חי, והוקם בשיתוף עם עופר וויס, גיסו של דני. “כדי להקים את המפעל עברתי עם המשפחה מהמרכז העירוני לצפון, לקיבוץ דפנה” מספר עופר ודני מוסיף, “לקחנו שטח בו הייתה כבר תשתית צנרת ולאחר 24 שעות מהכניסה, במהירות שיא, כבר התחלנו לעבוד”. גם מפעל זה הלך והתרחב במהרה. בתחילה עבדו בו 5 מכונות, לאחר מכן נקנו מכונות רבות נוספות והיקף העבודה גדל. כאשר השטח המקורי בפארק בתל חי כבר לא הספיק, התקבלה ההחלטה להקים מפעל גדול בקריית שמונה. בתחילה נשכרו שם 4,000 מ”ר של מפעל לייצור מטוסים. לאחר 8 שנים, כבר היו 8,000 מ”ר בתפוסה מלאה ולאחר מכן התקבלה ההחלטה לקנות את המבנה. שטחים נוספים נבנו וכיום חולש המפעל על 14,000 מ”ר ומכיל 84 מכונות.

בסיור ברצפת הייצור ניתן להתרשם ממכונות ההזרקה הרבות שרובן מיצרנים זהים. “יש יתרון לשמור על אחידות של מכונות הייצור. כך ניתן להעביר עובדים מקו אחד לשני, עבודת האחזקה נוחה יותר ויש גיבוי במידה ומתרחשת תקלה במכונה” מסביר דני. “המכונות החדשות שנקנות – חשמליות, לצורך חיסכון באנרגיה” מוסיף עופר, “אנחנו מתמקדים ב-3 חברות עיקריות, Engle, Arburg, Fanuc אך מחזיקים גם מכונות סיניות, Yizumi ו- Haitian. הן עושות עבודה נהדרת אם יודעים לתת להן את המשימה הנכונה והן משתפרות עם השנים”.

תעשיית הרכב

ב-1999 התקבלה החלטה לחדור לתעשיית הרכב. רימוני הקימה, יחד עם שתי שותפות, “שירן הנדסה”, שלאחרונה מוזגה לתוך רימוני, ו”לב מבלטים” שלאחר מכן עזבה את השותפות, את חברת – MPE (METALPLAST ENGINEERING) – חברה היושבת ביקנעם ועוסקת בשיווק מוצרים לתעשיית הרכב. כך, לפי התכנית, רימוני תוכל להיות “one stop shop” לתכנון, יצור ושיווק של חלקים לתעשייה זו. “ההתחלה הייתה קשה אך לאחר חצי שנה הגיע הלקוח הראשון והתחלנו לייצר חלקים ל- Tier 1. בשלב מאוחר יותר התחלנו לעבוד עם חברות OEM (original equipment manufacturer) באופן ישיר, כדוגמת אאודי”, מספר דני. כיום מספקים ברימוני חלקים לסביבת הנהג עבור שני פרויקטים גדולים לדגמים שונים של אאודי. חברה נוספת שנקנתה בעבר, EOR, שיצרה מסנני דלק לרכב, מוזגה וכיום עובדת כמחלקה במפעל בקריית שמונה. כדי להיות קרובים ללקוחות בתעשיית הרכב משתמשת החברה גם במחסנים באירופה המאפשרים לה לספק חלקים במהירות.

ה-High Tech של ה-Low Tech

בסוף יוני 2017 עברה החברה מפתח תקווה, למשכנה החדש במודיעין. המעבר למבנה החדש היה במטרה להרחיב את הפעילות, לקלוט אנשים נוספים וציוד. המפעל מרהיב ביופיו, ולא רק בגלל המכונות שעובדות בו. יצא לי לבקר במפעלים רבים ברחבי הארץ וקשה שלא להתרשם מגודל המפעלים של רימוני, סביבת העבודה והעיצוב המודרני. המכונות עובדות ללא הפסקה ולמרות זאת, על הרצפה תתקשו למצוא גרגר אחד של חומר גלם. “ה-High Tech של ה-Low Tech” מגדיר אותו דני. “שמנו דגש לא רק על המכונות והציוד” מסביר דני, “חשוב לנו ליצור סביבת עבודה נעימה לעובדינו”, ונראה שהם בהחלט הצליחו.

“מטרתנו הייתה שלכבוד יום ההולדת ה-90 של מייסד החברה, יותם רימוני, ניכנס למפעל החדש. זו הייתה אחת מהמשימות החשובות שלנו”. אכן, נראה ששלושת הבנים עמדו במילתם. המפעל קם ועובד במרץ, וכדברי יותם האב והמייסד: “אין מתנה גדולה יותר בחיים מאשר לראות את הילדים, הנכדים והכלה עובדים יחד ומסתדרים”.

אז למה דווקא מודיעין? התשובה טמונה בהון האנושי וביחס החברה לעובדיה. המפעל הקודם היה ממוקם בפתח תקווה והיה בו כוח אדם איכותי ומיומן. מתוך רצון שהעובדים ימשיכו לעבוד גם במפעל החדש, נקבע מקום בעל קרבה גאוגרפית. גם הקרבה לשדה התעופה מהווה יתרון ומקצרת את המרחק ללקוחות שבאים לבקר.

רימוני
המפעל החדש רימוני מודיעין

לניהול שני אתרי ייצור יש גם יתרון נוסף. המצב הביטחוני בישראל בכלל, ובגבול הצפון בפרט, לעיתים מורכב. שני אתרים באזורים גאוגרפיים שונים יכולים להקנות ללקוחות ביטחון במידה ואזור אחד לא יוכל להמשיך ולייצר. אולם, הניסיון בשטח הראה שגם כאשר המצב הביטחוני מחריף, הייצור ברימוני נמשך. “במלחמת לבנון השנייה נפלו סביבו 40 קטיושות ביום” מספר עופר. “היה ניתן לעמוד בחלון המפעל ולראות את שובלי הקטיושה באוויר. למרות המצב, המשכנו לעבוד כרגיל. סיפקנו תמיכה לעובדים כדי שימשיכו להישאר באזור, היו אפילו עובדים שישנו כאן במקלט של המפעל, עם משפחותיהם וילדיהם. ממש פתחנו גן ילדים. הסחורה יצאה בזמן והשינוי היחידי שעשינו היה לא להחזיק מלאים ולפנות את הסחורה מהר”.

סודה סטרים

הרומן של רימוני עם סודה סטרים נמשך 25 שנים. לפני מספר שנים, לאחר שבסודה סטרים קיבלו החלטה לסגור את המפעל במישור אדומים הם העבירו את המכונות הישנות, בנוסף למכונות חדשות שקנו, לרימוני לטובת ייצור חלקי הפלסטיק עבורם. “מי היה מכניס בכזאת מהירות 21 מכונות למפעל שלו ומתחיל לייצר מיידית?” שואל עופר. “בנינו עבורם סדרה של תבניות למוצרים החדשים במהירות שיא” הוא מוסיף בגאווה. לאחר שהמפעל החדש בדרום נבנה הועברו ב-2014 המכונות חזרה לסודה סטרים והיקף המכירות של רימוני צנח מ-170 מיליון ש”ח ב-2014 ל-107 מיליון ש”ח ב-2016. למרות הירידה בהכנסות ידעו ברימוני לבצע את ההתאמות הנדרשות ושמרו על רווחיות טובה. השנה, הצעדים אותם עשו והרכישות החדשות, שיפרו את הביצועים יחסית לשנה הקודמת וכבר ברבעון השלישי של 2017 מציגים היקף מכירות של 98 מיליון ש”ח.

סין – אם אתה לא יכול לנצח אותם…

הייחודיות של רימוני, יחסית למפעלי הזרקה אחרים, היא שהיא מנהלת, במקביל למפעל הפלסטיק, מפעל לייצור תבניות. אולם, כמו שקורה בתחומים רבים, גם כאן הייצור בסין מהווה תחרות. כך הוחלט, לפני שנים רבות, להסתגל למציאות. רימוני מציעה תבניות הן מבית הייצור שלהם בישראל והן מסין. “מחיר תבניות בארץ יקר פי 2-3 יותר מהחלופה הסינית”, מספר דני. “כאשר מדובר במוצרים בעלי דיוק גבוה, או בתבניות המיועדות לסדרות ייצור ארוכות במיוחד אנחנו מעדיפים לייצר את התבנית בארץ”. רימוני עובדת בסין עם 3 חברות שונות, “ב-17 השנים בהן אנחנו עובדים בסין, הרמה שם רק הולכת ועולה כל הזמן. למרות זאת, עדיין יש הבדל באיכות יחסית לתוצרת המקומית” מוסיף דני.

ההון האנושי

אתגר ההון האנושי משותף לרוב החברות בתעשייה וברימוני משקיעים מאמצים כדי לשמר עובדים ולהכשירם. העובדים עוברים הכשרה חוץ מפעלית ואת הצוות הניהולי והבכיר משתדלים להצמיח מעובדים מסורים מבפנים. “קיים קושי למצוא אנשים הרוצים לעבוד עבודת כפיים, גם אם היא מעניינת ומורכבת. אנחנו משקיעים מאמצים גדולים בגיוס ושימור עובדים” מספר עופר.

במפעל בקריית שמונה עובדים יחד אנשים מקריית שמונה, דרוזים מהכפרים באזור ומרמת הגולן, ואנשי צד”ל לשעבר. הצד”לניקים התחילו לעבוד ברימוני בעידוד משרד הביטחון וכיום יש כבר יותר מדור אחד בעבודה. “הם אנשים נהדרים ומוכשרים וממלאים גם תפקידים ניהוליים. הם משתלבים נהדר גם חברתית.

“כשצריך אנחנו נעזרים גם בעובדי קבלן. לא כמדיניות, או לצורך חיסכון כלכלי, אלא בגלל המחסור בעובדים בשעות עומס. אנחנו משקיעים גם להגדלת האוטומציה של רצפת הייצור, כדי לייעל את התהליכים ולהיות תחרותיים מול השווקים בעולם”, מוסיף עופר.

רימוני, חדר נקי, הזרקה
חדרים נקיים ברימוני צפון

מעורבות חברתית

רימוני מיישמת את הפתגם הידוע “עניי עירך קודמים”. היא אימצה קהילה של ילדים בעלי מוגבלויות בקריית שמונה, לקחה חלק בשיפוץ בית ספרם ודואגת לתחזוקתו השוטפת, תורמת מידי שנה ילקוטים ולוקחת חלק בפעילויות מקומיות שונות. בנוסף, רימוני שיפצה סניף צופים מקומי, וכן גן ילדים. ירידי מכירות יד שניה, לצורך איסוף תרומות וארגון ארגזי מזון בחגים, מתקיימים בחברה בקביעות.

המעורבות החברתית לא מתמקדת רק בתרומה אלא גם בעזרה בעבודה לאוכלוסיות שונות. עבודות של מיון והרכבה פשוטות מועברות לגופים המעסיקים אנשים על הספקטרום האוטיסטי ובעלי מוגבלויות שונות. כמו כן, רימוני מספקת עבודה בתתי הרכבות ואריזות למאות אסירים.

ומה בעתיד?

רימוני רכשה בתחילת השנה את חברת “פרידריך תעשיות פלסטיק”, שנקלעה לקשיים ולאחר מכן רכשה ומיזגה לתוכה את חברת הפיתוח “שירן הנדסה” ודרך כך גם עברה לאחזקה מלאה בחברת MPE. בקניית “פרידריך” עברו רוב המכונות לרימוני ויחד איתן חלק מהלקוחות. “הרחבנו את הפעילות לייצור מוצרים חדשים בתעשיית המים והחקלאות כדוגמת שסתומים, ברזים, גופים גדולים בעלי הברגות ועוד. גם חלק מהעובדים עברו אלינו” מספר עופר על התהליך.
הצעדים אותם עשו ברימוני השנה, מאפשרים להם להציע פתרון כולל ללקוחות, החל משלב חקר השוק, עיצוב המוצר, תכנון הנדסי טכני, ייצור דגמים, מעבר לייצור תבניות, ייצור סידרתי ועד שילוח ולוגיסטיקה. מחשבות על ייצור עצמי “רימוני מוצרים” גם עולה כאפשרות בשיחה. באתר במודיעין מראה לי דני בסוף הסיור מבנה גדול נוסף ומציין שבמידה ויחליטו על התרחבות ניתן להקים בו בעתיד מפעל הזרקה רפואית.

“השאיפה הכי גדולה שלי היא ללמד ולהכשיר אנשים לאהוב את התעשייה ולעבוד בה תוך שמירה על סביבת עבודה נעימה”, מספר דני. מי שמסתכל על המפעל החדש – יכול להיות בטוח שהמילים הללו מגובות היטב גם במעשים.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin