במגזין: על מס הקניה החדש של החד פעמי, הסומו של הפוליאולפינים – PE במשקל גבוה במיוחד, פתרונות מוליכי חשמל חדשים מבית פולירם, כנס ראשון פרונטלי של תעשיית האריזה, סריקה אופטית תלת ממדית כטכנולוגיה לבקרת איכות בהזרקה, רזי שיחול הגומי ועוד…
מגזין חדש עלה לאוויר וניתן לצפיה בקישור הבא.
המגזין ניתן להורדה כקובץ בלחיצה כאן.
מגזינים נוספים זמינים גם הם לצפיה בקישור המצורף.
שער הדולר צונח ואיתו צונחות גם שערות הראש של כל סמנכ"ל/ית כספים בתעשייה שלנו. הוא הגיע לשפל של 3.08 שלא נראה במחוזותינו כבר 25 שנים. יחד איתו צונחים שערי החליפין של מטבעות חוץ נוספים, היורו והפאונד ומגיעים גם הם לשפל של 20 שנים. היצואנים, ובתוכם כמובן תעשיית הפלסטיק והאריזה שלנו המושתת ברובה על יצוא, זועקים על פגיעה בלתי הפיכה ומייחלים להתערבות של בנק ישראל.
נראה כי הבנק אכן מתערב, רוכש דולרים ומנסה לעצור את התחזקות השקל. אולם השפעתו מוגבלת והמגמה נמשכת. עיקר הבעיה טמון בכך שההכנסות המבוססות יצוא קטנות ככל ששערי המטבעות הזרים צונחים. ההוצאות, לעומת זאת, נשארות כשהיו, בשקלים. כך מרכיבי שכר העבודה, השכירות והוצאות האנרגיה במוצר הסופי עולים באופן יחסי להכנסה על המוצר. גם התחרות בישראל, מול מוצרים מיובאים, הופכת ליותר קשה. אלו צמודים למטבע החוץ, מחירם יורד והם מוצעים לשוק במחירים אטרקטיבים יותר בהשוואה לייצור המקומי. הסיסמה לרכוש כחול לבן הולכת ומתרחקת מאיתנו ככל שהשקל מתחזק.
נוכל להתנחם בנתון אחד שעומד לזכותינו, אחוז עלות חומר הגלם מהמוצר הסופי המגיעה ל-70%-60% ממחירו. מחירי חומרי הגלם תלויים בשערי המטבעות היורדים ועל כן ממתנים את עומק הפגיעה.
אולם, במידה ומגמה זו תמשיך ותחמיר יתכן והפגיעה ביצואנים תביא למצב בו הייצור לא יהיה כדאי יותר ללא רפורמה משמעותית. מכיוון שלמדינה ולאוצר יש אינטרס ברור בשמירה על התעשייה היא יכולה להעמיד הקלות נוספות, אפילו זמניות על היצואנים. תמיכה שכזאת יכולה להיות ההצעה לביטול התייקרות הארנונה שכבר עומדת בפתחו של שר האוצר אביגדור ליברמן.
בנושא אחר, שגם בו מעורב באופן ישיר שר האוצר שלנו, אנחנו מזכירים בגיליון זה את מס הקניה החדש על מוצרים חד פעמיים. המס החדש יצא לפועל בתהליך מואץ ונראה כי נוצרה שעת כושר להעביר אותו בהרכב הקואליציה הנוכחית.
המס, שכבר מיושם מתחילת נובמבר, מכיל עיוותים ברורים. על פי הדיונים המתקיימים בוועדת הכספים בכנסת נראה כי שינויים גדולים עוד עתידים להתווסף אליו. אחד העיוותים הוא קריטריון העובי שרק לפיו שופטים כרגע האם הכלי הוא חד פעמי או לא. המצב אבסורדי ומכניס לקטגורית החד פעמי כלים שבבירור אינם כאלו. הוא נותן מוטיבציה ליצרנים להגדיל עובי של כלים, במקום לדקק, על מנת להתחמק מנטל המס. מגמה זו בבירור אינה תומכת בקיימות ונקווה כי המחוקק יתעשת וישנה את חוקי המס החדש.
למס החדש יש אינטרסים מגוונים. שר האוצר רואה לנגד עיניו הכנסה משמעותית וקלה לגביה. השרה לאיכות הסביבה רואה בו אפשרות לשינוי הרגלים אך לא בהכרח ירדה לעומק הנושא על מנת להימנע מהעיוותים הקיימים בו. בהחלט יתכן ואם אחוז המיחזור בישראל היה עומד על 50% (שלא לדבר על מעל ל-90% כמו מדינות אחרות באירופה) ולא כ-10% – שר האוצר היה מוצא תחום אחר להעלות דרכו מיסים ועוזב את התעשייה שלנו בשקט.
בכל מקרה, שימוש מושכל בפלסטיק הוא אינטרס של כולנו. המצב בו צריך עכשיו "להילחם" בעובדות בשטח על מנת לשנות את רוע הגזירה הרגולטורית קשה בהרבה מאשר נקיטת פעולות מקדימות, באופן וולונטרי על ידי הציבור וגם על ידי התעשייה.
מאחלת קריאה נעימה,
נעה אלבוחר
