השפעת המשבר על הייצוא, שילוב אוטומציה כמענה לחוסר בכוח אדם וגם חדשנות מקומית והזדמנויות מעבר לים
ועידת תעשיית הפלסטיקה והגומי של התאחדות התעשיינים השנה הייתה, ללא ספק, בסימן מלחמת חרבות ברזל והשפעתה על התעשייה. בדברי הפתיחה של ד"ר רון תומר הוא נגע באתגרים שהתעשיינים נתקלים בהם בגבולות המדינה, החרם הטורקי וההכנות למלחמה בצפון.
ניהול חברות במשק משברי
נועם גונן מחברת Deloitte הציג תמונה די עגומה לפיה מרבית המנהלים לא הכינו "תוכנית מגירה" להתנהלות בסיטואציה משברית. עוד לפני ה-7 באוקטובר המשק היה בהאטה, והמלחמה החמירה את המצב, ומערכה נוספת בחזית הצפונית תאריך את המשבר.
בפאנל בנושא השפעת המלחמה על התעשייה בהנחיית הראל בן דוד השתתפו: דניאל זינגר – מנכ"ל כפרית, ליאור לבאן – מנהל פעילות בתוסף ישראל, קובי פרידריך – מנכ"ל פלס-פיט וראובן אלון – מנכ"ל גולן תעשיות מתחדשות. המנהלים סיפרו על התנהלות מול לקוחות, קשיים לוגיסטיים עקב חרם על ישראל ועוד. דרכי ההתמודדות היו מגוונות, החל מהעברה של הזמנות לאתרי ייצור אחרים בעולם, מעבר לאוטומציה, שינויים בשרשרת אספקה, והקמת חברות באזורים גיאוגרפיים חדשים.
שילוב אוטומציה וייצור מתקדם כהתמודדות עם מחסור בכוח אדם
בעיית המחסור בכוח אדם הייתה קיימת גם טרם המלחמה, אולם כעת הוחמרה שבעתיים. אנשים רבים גוייסו למילואים, עובדים זרים חזרו לארצם, והכניסה לעובדים פלסטיניים נאסרה. מושב זה נוהל על ידי רפי נבו, ראש אגף חדשנות וטכנולוגיות באיגוד התעשייה הקיבוצית, אשר הקדיש את המושב לנדב גולדשטיין ז"ל מכפרית. טרם המלחמה הם הקימו ביחד עם שותפים נוספים, אקסלרטור בדרום בשם B-Polymer והוא מקווה להחזירו לפעילות בקרוב.
שילוב אוטומציה יוצא דופן הוצג על ידי ליעד הר-לב, מנכ"לית אמרז. החברה השקיעה במפעל חדשני שנחנך בשנת 2020 שצויד ברובוטים אוטונומיים המתפעלים את כל רצפת הייצור. העובדים האנושיים עוסקים במשימות חשובות וקריטיות יותר. עקב הלחימה, חווה המפעל גל גבוה של הזמנות, בהן יכל לעמוד בזכות רמת האוטומציה הגבוהה.
מסתכלים החוצה אל העולם
נאור מורג, מנהל יחידת המידע ומודיעין עסקי במכון הייצוא, סיפר כי למרות שאנו מרגישים במרכז תשומת הלב התקשורתית בעולם, יחד איתנו יש עוד 92 מדינות המעורבות בקונפליקטים. הכלכלה העולמית נפגעת מקונפליקטים אלו, אולם ישראל מפגינה חוסן משמעותי, והפגיעה בייצוא מאז המלחמה עומדת על 5% בלבד.
ברמה הגלובלית מתרחשים מספר מגה טרנדים משמעותיים: הזדקנות האוכלוסיה, חיבוריות יתר לרשתות החברתיות, אגרגציה של יישובים למגה-ערים, כלכלה אוניברסלית וקו-אבולוציה (שילוב טכנולוגיה בגוף האדם). אלו משנים את הרגלי הצריכה, ועל התעשייה להתאים עצמה אליהם. הצפי לעתיד הוא שהכוח הכלכלי יעבור מזרחה למקומות כמו אפריקה, הודו והמזרח הרחוק.
חובב רף, מהרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת), סיפר על הסכמי רכש גומלין של ישראל. במסגרת הסכם ה-GPA, 48 מדינות, ביניהן ישראל ומדינות האיחוד האירופאי, פועלות לעידוד רכש הדדי. הרשות עוזרת ליצואנים הישראלים במציאת פרטנרים בקרב החברות הזרות. בעסקאות שמבצעת ישראל מול גורמי חוץ, העולות על 5 מיליון דולר, מחוייב ספק החוץ לבצע רכש מישראל באחוזים מסויימים בהתאם לאופי העיסקה.
חדשנות בשיתוף פעולה עם האקדמיה
הכנס נתן במה משמעותית לפרוייקטי פיתוח בתעשייה בשילוב האקדמיה חלקם בוצעו בשיתוף עם הרשות לחדשנות במספר מסלולי מימון: מכינה למו"פ, מופ"ת ומעבר מפיתוח לייצור. כל מסלול מציע תנאים שונים, בהתאם לשלב הפיתוח של המוצר.
ד"ר רותם שמש מכרמל אולפינים סקרה את מגמות הקיימות שבהן עוסקת החברה. בראשן, היעדים להגעה ל-15% מהייצור של פולימרים ירוקים עד 2025, ו-50% מהייצור עד שנת 2030. במסגרת מפעל המיחזור כרמל אקו מציעה החברה מוצרים ממוחזרים תחת תקן ה-RecyClass. בנוסף ממחזרת החברה שמן בישול לייצור חומר גלם מאושר ISCC PLUS.
גלעד אוטורגוסט ממרכז הפלסטיקה והגומי סיפר על התמודדות עם זיהום רעש באמצעות חומרים מנחיתים. טכנולוגיית הכפלת שכבות באקסטרוזיה מדמה עקרונות של בליעה והחזרת גלי קול ומסייעת במחקר. שכנתו בבניין, פרופ' אליזבת אמיר ממכללת שנקר, סקרה ציפוי פולימר פונקציונלי לבדים המקנים להם תכונות מגוונות: הידרופוביות, ספיחה של מתכות כבדות לטובת סינון מים, ציפויים סלקטיביים, ופולימרים מוליכים וחצי מוליכים לתאים סולריים.
כטיפול עתידי לחולי סכרת, הציג ד"ר רן סוצקוורין מהמכללה האקדמית כינרת את חברת CaleeTech המציעה שימוש בפולימרים טבעיים לציפוי המעיים למניעת ספיגת סוכר ושומנים. החברה גייסה לאחרונה 2.5 מיליון דולרים. הצגה נוספת של חברת KIINNS התמקדה בציפוי פולימרי לקווי הייצור של תעשיית המזון המיושם בהתזה אשר מקל ומקצר את פעולות הניקוי הרוטיניות.
ועידה בנושאים אקטואליים במציאות לא שגרתית
ניכר היה כי הושקע מאמץ בהנגשת מידע רלוונטי לתקופה מאתגרת זו. באי הכנס כולם הביעו תקווה כי בשנה הבאה נוכל לשוב ולהתרכז בנושאים אופטימיים יותר, בחדשנות וצמיחה.
