במרוצת השנים התקבעו תפיסות שגויות לגבי הקיימות של פלסטיק והחלופות שלו. החלטנו לעשות סדר ולתת זווית רחבה יותר על הדברים אשר תקרא תיגר על קביעות אלו. אתם תקבעו – מה באמת נכון?
אין ספק כי במהלך השנים האחרונות המודעות לקיימות ומיחזור גוברת בעולם כולו, ובתעשיית הפלסטיק בפרט. הרגולציות מנסות למנוע זליגה של פסולת פלסטיק לסביבה ולצמצם את השימוש בו. זאת על ידי קנסות על פלסטיק חד פעמי, עידוד שימוש בחומרים ממוחזרים ועוד.
מהן הבחירות הסביבתיות הנכונות?
בנקודה זו עולה תמיד התהייה – מהי הבחירה המקיימת ביותר? האם כדאי להשתמש בפלסטיק מתכלה (קומפוסטבילי) או בפלסטיק ממקורות מתחדשים (המבוסס על קנה סוכר, עמילן וכו')? אולי כדאי בכלל לזנוח את הפלסטיק ולבחור בנייר (כמו במקרה של הקשיות החד פעמיות)? האפשרויות הן רבות ולא תמיד נדע מה האפשרות המקיימת ביותר.
לדעת הקהל ולתקשורת העולמית יש משקל רב בבחירה שנעשה. נייר, לדוגמה, התקבע כתחלופה ירוקה לפלסטיק. גם ל-PLA, המבוסס על קנה סוכר, יש חזות ירוקה, הרי הוא עשוי מצמחים וככזה יכול להתכלות בלי לגרום נזק סביבתי, כביכול. אולם עיון מעמיק יותר במחקרי LCA מגלה כי קביעות אלו לא תמיד נכונות.
בואו באמת נדבר על נייר
נייר נתפס כסביבתי כי הוא עשוי מעץ, דהיינו חומר טבעי וכי הוא מתמחזר במלואו. יחד עם זאת, הרבה פעמים, כאשר רוצים לשלב נייר במוצרים שונים, חייבים להוסיף שכבת פלסטיק – כמו הקשיות אשר עשויות מנייר מצופה פלסטיק או כוסות חד פעמיות. לנייר לכשעצמו אין יכולת להכיל נוזלים מבלי לאבד את התכונות המכאניות שלו. על כן תהליך המיחזור מסתרבל, היות ויש צורך בהפרדה של השכבה. בנוסף, מיחזור קילו נייר צורך 91% יותר אנרגיה ממיחזור קילו פלסטיק.
עוד עובדות שייתכן שלא ידעתם על ייצור נייר לעומת ייצור פלסטיק – 24 עצים נדרשים לייצור טונה אחת של נייר. צריכת האנרגיה בייצור שקית נייר היא פי ארבעה מאשר ייצור שקית פלסטיק. תהליך ייצור שקית הנייר מזהם את האוויר ב-70% ואת המים פי 50 יותר מאשר תהליך ייצור שקית הפלסטיק עקב הכימיקלים הרבים שמעורבים בתהליך, אשר קושרים את שבבי העץ יחדיו. כימיקלים אלו עלולים לגרום לזיהום אוויר ומקורות מים ויצירת גשם חומצי כאשר הם נפלטים לסביבה.
רגע, זה עדיין לא נגמר. צריך להשתמש שלוש פעמים לפחות בשקית נייר כדי לאזן את ההשפעה של הייצור שלה על הסביבה. רוב השקיות נקרעות הרבה לפני כן. נייר כבד יותר מפלסטיק – משמע שינוע יקר יותר ומזהם יותר – תידרשנה כשבע משאיות כדי להעביר את אותו מספר של שקיות נייר שאפשר להעביר במשאית אחת מלאה בשקיות פלסטיק. עדיין בטוחים שנייר זו הבחירה הירוקה ביותר?
יש ביו-פלסטיק! זו הבחירה המקיימת ביותר!
המושג ביו-פלסטיק רחב הכולל בתוכו שתי משפחות: פלסטיק המבוסס על חומרים מתחדשים (שיכול להתכלות או לא) ופלסטיק המתכלה בקומפוסט – אשר יכול להיות גם מבוסס נפט. משפחות חומרים אלו אכן מציעות חלופה לפלסטיק הסטנדרטי, אבל ההשלכות שלהן על הסביבה כלל אינן מינוריות.
מחקר שבוצע לאחרונה באוניברסיטת גטבורג בשבדיה, גילה כי חלקיקי PLA אשר זלגו למקורות מים, גרמו לשינוי בהתנהגות של דגי ים לאחר חצי שנה של חשיפה. בנוסף, שימוש בפלסטיק המבוסס על מקורות מתחדשים מצריך עתודות קרקע רבות. אתרי הקומפוסט אינם זמינים בצורה משמעותית ברחבי העולם וכך בעצם הפלסטיק מסיים את דרכו במטמנה, במקרה "הטוב", או זולג לסביבה במקרה הרע. שם הוא אינו מתכלה בזמנים סבירים ומהווה מפגע סביבתי.
אז מה? נישאר עם פלסטיק רגיל?
ברוב המחקרים, הפלסטיק יוצא עם ידו על העליונה בשיקולי קיימות. הבעיה מתחילה במנגנוני הטיפול בפסולת, אשר בהיעדרם היא זולגת לסביבה. אולם גם לכך יש פתרון. חברת Symphony הבריטית מציעה את התוסף d2w. הוא אינו פוגע בתכונות המכאניות והאופטיות של הפלסטיק, ומתאים למגוון חומרי גלם. לדברי החברה, התוסף גורם להתכלות ולקיצור שרשראות הפולימר בסביבה הפתוחה, עד שהוא נהיה מספיק קטן כדי שאורגניזמים טבעיים יצרכו אותו כמזון וישחררו אותו לסביבה כפחמן דו חמצני. עבור מדינות מתפתחות, אשר בהן אין תרבות מיחזור מבוססת, הפלסטיק נוטה לזלוג לסביבה בכמויות משמעותיות. תוסף d2w מהווה פתרון אמיתי לצמצום הזיהום הסביבתי.
סוף מעשה במחשבה תחילה
אם כך, הפתרון, כמובן תלוי רק בנו. ייצור עם מודעות סביבתית, חשיבה על הפתרון בסוף חיי המוצר, הקפדה על שילוב חומרים ממוחזרים ומתן פתרון לפסולת אשר בכל זאת זלגה לסביבה באמצעות תוסף d2w להתכלות מהירה. כל אלו יתרמו לכך שנפסיק לטבוע בפלסטיק.
למידע נוסף:
אלי עמיר,
050-303-9426,
[email protected] ,www.ekopico.com
