הכנס על שם דני שטרנברג ז"ל נערך במעמד שרת איכות הסביבה תמר זנדברג, ראש עיריית ת"א-יפו, אורחים מכובדים מחו"ל ואישים בולטים מהתעשייה שסקרו את המצב הקיים והציגו מגמות עתידיות
לאחר שנתיים של כנסים וירטואליים ומגבלות ריחוק חברתי, התקיים הכנס החמישי לטיפול בפסולת במתכונת היברידית במרכז לחינוך סביבתי בחירייה. האירוע התמקד השנה בצמצום פליטת גזי החממה, בדגש על מתאן שהשפעתו הרסנית פי 84 בהשוואה לפחמן דו חמצני. שרת איכות הסביבה גב' תמר זנדברג נשאה דברים וציינה שישראל התחייבה ליעדים שאפתניים בתחום צמצום גזי החממה – הפחתה של 27% מהפליטות על 2030 ו-85% עד 2050.
גב' דליה שטרנברג נשאה גם היא דברי פתיחה. גב' שטרנברג היא אלמנתו של דני שטרנברג ז"ל, שהיה דמות מרכזית בשינוי שעבר אתר חירייה – ממפגע סביבתי לנכס המייצג קיימות. דבריה על פועלו בתחום הטיפול בפסולת וחזונו לאתר חירייה היוו פתיחה לחלק הראשון של הכנס.
לאורך כל הכנס עלה מהדוברים החשיבות והצורך בקידום מתקני השבה. ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי, שציין שהעדרם מונע מהשלטון המקומי את קידום הטיפול בפסולת ושהוא אינו רואה בעיה במיקום מתקני השבה בסביבות מגורים. גם מפעל מלט נשר, המשתמש כבר ביום באנרגית השבה לטובת תהליכי הייצור שלהם, עודד פתרון זה. למפעל תוכנית השקעה בהפקת אנרגיה זו אך ד"ר עמית מרמור, סמנכ"ל קיימות ואיכות הסביבה של החברה, ציין כי יהיה קושי ליישמה ללא שינוי רגולטורית. אלו כוללים הגדלת היטל ההטמנה, מענקים לרכישת ציוד ואף תיקון חוק הפחמן שעתיד להטיל קנסות על תהליך שכזה, למרות הידידותיות שלו לסביבה.
לצד זאת, נראה שבחיריה כבר מקדמים תהליכים אלו וקו רביעי שמפעל ה-RDF נכנס לפעולה. הוא יעלה את התפוקה ויביא את אחוז הפסולת המטופלת בהשבה בשנת 2022 לכ-52%. זאת בהשוואה ל-2021 בה אחוז זה עמד על כ-40%.
חיזוק לצעד זה התקבל על ידי אנתוניו מברופולוס, נשיא ISWA לשעבר (גוף עולמי לטיפול בפסולת). שציין כי משיקולי פליטות, מטמנות תורמות 10% מסך הפליטות העולמיות וכי לא ניתן יהיה לנהל פסולת ללא ייצור אנרגיה ממנה, כפי שנעשה במפעל ה-RDF שבחירייה. צעד זה הכרחי מכיוון שחומרים חייבים לצאת ממעגל המיחזור עקב ירידה בתכונותיהם.
לכמת את הפליטות בתהליכים קיימים, ואת אלה שנחסכו
אחת ההרצאות המעניינות בכנס הייתה הרצאה של חברת EcoTraders. זו בנתה כלי חישובי המאפשר להשוות פליטות פחמן של חלופות שונות לטיפול בפסולת. הכלי שימושי לחברות המחפשות לשפר ומתחילות להיבחן על פי מידת הפליטות שלהן. בצורה גסה, מתוך הניתוח של EcoTraders עולה כי החלופות העדיפות לטיפול בפסולת, מבחינת פליטות, הן: מיחזור, השבה ולבסוף ההטמנה המהווה את החלופה הגרועה ביותר.
להפוך פסולת ביתית לחומר גלם עם טביעת פחמן שלילית
מר טאטו ביכיו, מנכ"ל שותף ומייסד בחברת UBQ Materials, ייצג חדשנות בתעשיית הפלסטיק והמיחזור והסביר על הטכנולוגיה המהפכנית לייצור חומרי גלם מפסולת ביתית מעורבת המיועדת להטמנה. לתהליך פליטת פחמן שלילית! החברה גייסה לאחרונה 170 מיליון דולר להרחבת פעילותה בעולם בנוסף למפעלים הקיימים בישראל ובהולנד.
הזמן קצר והמלאכה מרובה
הטיפול בפסולת מהווה נדבך מרכזי במאבק של האנושות בצמצום פליטות גזי החממה בניהן מתאן הגורמים להתחממות גלובלית ולשינויי אקלים. נאחל שישראל תשכיל ללכת בכיוון הנכון ותספק, ביצירתיות וחדשנות המאפיינים אותה, פתרונות לטובת העולם כולו.
