הידראולי, חשמלי ומה שביניהם

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

המכונה הראשונה החשמלית של TOYO הגיעה לישראל ב-1996 ואחרי 23 שנים של פעילות רצופה, שבקה לאחרונה. לציון האירוע נפגשנו עם דוב נוימן, מנכ”ל מולטיפק פלסטיק ונציג החברה בישראל, לשיחה על מכונות הידראוליות, חשמליות ומה שביניהן

מכונת TOYO כל חשמלית, מסדרת 6S החדשה.

“הפרידה ממכונה, אחרי תקופה של 23 שני שנים של עבודה משותפת, מרגשת”, אומר נוימן. “נכון, זו רק מכונה, אבל עברנו יותר משני עשורים יחד, טיפולי תחזוקה, שדרוגים. ההרגשה דומה קצת לפרידה מחבר וותיק”. דב נוימן, מנכ”ל מולטיפק פלסטיק – הנציגה של TOYO היפנית, הוא איש מקצוע וותיק בתחום ההזרקה הפעיל בו מעל ל-40 שנים. לאחרונה, קיים נוימן וובינר הזרקה באופן דיגיטלי ונראה שהוא מאמץ את השינויים הטכנולוגיים שכפתה עלינו התקופה האחרונה.

דב נוימן, מנכ”ל מולטיפק פלסטיק
כמי שבתחום עשרות שנים, נשמח לסקירה קצרה על ההיסטוריה של הזרקת הפלסטיק

“טכנולוגיית ההזרקה צעירה והתחילה במאה ה-19. עוד לפני המצאת הפלסטיק הפוסילי עבדו המכונות עם גומי טבעי ואחר כך צלולוז וניגזרותיו והמוצרים הראשוניים היו כפתורים ומקשיחים לצווארון”, מספר נוימן.

“במחצית השנייה של המאה ה-20 פותחו מרבית הפולימרים המוכרים לנו כיום. ה-PE צבר תאוצה בבריטניה ב-1933, הניילון של Dupont התגייס למאבק המלחמתי של מלחמת העולם השנייה ודחק את הגומי הטבעי ואחריו ה-PP שפותח באמצע שנות ה-50”.

“הקפיצה הגדולה של טכנולוגיית ההזרקה נעשתה אחרי מלחמת העולם השנייה עם העלייה בצורך למוצרים בייצור המוני. ב-1946 פותחה המכונה הראשונה עם בורג הזרקה, בעלת יחידת עיבוד ויחידת הזרקה, בדומה לטכנולוגיה המוכרת לנו כיום”.

ומה קרה כאן בישראל?

“תעשיית ההזרקה הישראלית אופיינה בעבר במפעלים קטנים שצמחה מבתי מלאכה לעיבוד מתכת – תבניות”, נזכר נוימן בנוסטלגיה וממשיך: “בתחילת שנות ה-70 עודדה הנהגת הקיבוצים בישראל את חבריה לחפש מקורות הכנסה נוספים מלבד החקלאות ולהיכנס לתחום מפעלי הפלסטיק. המפעלים שהוקמו היו גדולים יחסית עם מספר דו ספרתי של מכונות. מכונות הזרקה היו ברובן מייצור מקומי, בהפעלה מכאנית או ידנית. מאוחר יותר, עם קבלת כספי השילומים והיכולת לסחור במטבע זר, החל ייבוא ציוד מאירופה ובעיקר מגרמניה. בראשית שנות ה-80 החלו להיכנס גם מכונות מיפן ומאוחר יותר גם מסין. כיום התעשייה היא של שחקנים חזקים עם טכנולוגיות מתקדמות”.

מתי התחילו להיכנס תמונה המכונות החשמליות?

“ב-1983 החלו מספר חברות לאמץ את מנועי הסרבו להזרקה. FANUC, בשיתוף עם יצרן מכונות אמריקאי (סינסנטי) ו-TOYO היפנית, שייצרו עד אז מכונות הידראוליות, החלו לייצר מכונות חשמליות. בהתחלה, כפיילוט לקווים הדורשים דיוק גבוה וכעשור מאוחר יותר, חל מעבר מלא לטכנולוגיה החשמלית.

בישראל, בשלו התנאים קצת יותר מאוחר וב-1996 הבאנו לארץ את המכונה החשמלית הראשונה של TOYO. המכונה עבדה עד לשנה שעברה, 23 שנים ברצף. כיום יש ל-TOYO מגוון רחב של מכונות חשמליות כשהגדולה שביניהן עד 1300 טון. המכונות החשמליות נפוצות וההערכה היא ש-30% מהשוק מייצר איתן”.

מה הייחודיות של מכונות חשמליות בהשוואה להידראוליות?

“למכונה חשמלית יתרונות במספר תחומים על פני המכונה ההידראולית:

  • יעילות אנרגטית מוכחת
  • יכולת שליטה ובקרה מדויקת על הלחץ המשני.
  • דיוק מוכח בייצור לאורך זמן.
  • מהירות גבוהה וחיסכון בזמן המחזור: הגרעין נע במקבל לסגירת התבנית וההזרקה מתחילה לפני סוף הנעילה.
  • עבודה בלחצים יותר נמוכים, התבנית אינה נסגרת במלואה בתחילת ההזרקה ומתבצע שחרור הגזים שיותר בריא למכונה.
  • מהירות פיקוד ובקרה: שימוש בכבלי תקשורת ולא פקודות חשמליות. התגובה של המנוע החשמלי לשינוי בבקרה – מיידית.
  • אחזקה זולה: אין נזילות שמן, אין חלקים נעים, אין שסתומים אין שחיקה והתהליך יציב לאורך זמן. יתרון נוסף, הייחודי למכונות ההזרקה של TOYO, הוא שמערכת הקירור עובדת על אויר ולא מים. כך לא מתמודדים עם תקלות אבנית והיצרות של מעברים”.
האם ניתן להיעזר תמיכה מהרשות לחדשנות לצורך רכישה?

“רכישת מכונה חשמלית, הבאה להחליף מכונה בעלת דירוג אנרגטי נמוך, יכולה לקבל מימון של הרשות לחדשנות”, אומר נוימן ומבטיח לעזור. “אנחנו במולטיפק פלסטיק מספקים תמיכה בתהליך, כולל קורסי הכשרה מתאימים למשתמשים חדשים. לאורך השנים התפתחנו עם התעשייה המקומית ואנחנו מספקים פתרונות הנדסה מורכבים הנתמכים בעשרות שנים של ניסיון שצברנו”.

למידע נוסף:

מולטיפק פלסטיק, אהוד נוימן, 050-495-1655, [email protected]

אתר אינטרנט: www.multiplast.co.il

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin