סוף זה תמיד התחלה – ראיון עם פרופ’ עמוס אופיר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

לאחר חמש וחצי שנים אינטנסיביות מאוד, סיים פרופ’ עמוס אופיר את תפקידו כמנכ”ל מרכז הפלסטיקה והגומי לישראל,  ונכנס לתפקידו החדש בתחילת אוקטובר 2019, כראש המחלקה להנדסת חומרים פולימרים במכללת ‘שנקר’

פרופ’ עמוס אופיר, ראש המחלקה לחומרים פולימריים, שנקר

כבר למעלה מ-30 שנים פעיל פרופ’ עמוס אופיר בתעשיית הפולימרים והפלסטיקה הישראלית. מאחוריו דרך ארוכה ומכובדת גם בהנדסת פולימרים ופלסטיקה בשנקר, וגם במרכז הפלסטיקה והגומי. שיאה הפורמלי, היה בחמש וחצי שנים האחרונות, בהן כיהן כמנכ”ל המרכז, אולם אני בטוחה כי הדרך הייתה רצופה בשיאים מקצועיים נוספים ורבים.

בימים אלו מסיים פרופ’ אופיר את כהונתו כמנכ”ל המרכז ועובר לתפקיד חדש, מאתגר לא פחות, כראש המחלקה להנדסת חומרים פולימריים בשנקר. בתפקידו החדש יהיה אמון על הכשרת סטודנטים לתארים אקדמיים, לצד מחקר אקדמי. תפקיד זה הוא חשוב במיוחד לעתיד תעשיית הפולימרים והפלסטיקה המקומית, כמו גם לכל התעשיות הנשענות בתוצריהן על טכנולוגיות של חומרים פולימריים. מי מאיתנו שמכיר את איכות הבוגרות והבוגרים יודע כי ‘שנקר’ הוא המוסד האקדמי העיקרי שמכשיר סטודנטים/יות לתפקידים ייעודים בתעשיית הפלסטיקה והגומי ובתעשיות רבות אחרות. בוגריו נמצאים כיום במפעלים רבים בישראל ומאיישים תפקידי מפתח.

על כל הספקטרום

את תפקידו כמנכ”ל המרכז התחיל פרופ’ עמוס אופיר בחודש מאי 2014. בתקופת כהונתו נעשו פעולות רבות להרחבת המחקר המשותף עם התעשייה. דרכי ההתקשרות והמימון היו מגוונות וכללו התקשרות ישירה וכן התקשרויות דרך הרשות לחדשנות, משרד הביטחון ותוכניות מימון אירופאיות.

“עסקנו, בעיקר, בטכנולוגיות פורצות דרך של חומרים ותהליכים בתחומים רבים, החל מפיתוחים ביו-רפואיים הנמצאים בתחום הרך של הספקטרום מבחינת חומרים ועד לחומרים בעלי ביצועים גבוהים ליישומי תעופה”, אומר פרופ’ עמוס אופיר ומוסיף: “אנחנו מכון מחקר לחומרים פולימריים שנמצאים למעשה בכל תחום בחיים, גם מעבר לתעשיית הפלסטיקה המסורתית. לדוגמא: בטכנולוגית התפלת המים, מתקני ההתפלה, הממברנות והתופים עצמם מיוצרים מפולימרים ומציפויים פולימריים. שם התמודדנו עם האתגר למציאת תהליך מורכב ל- ‘ריפוי השחיקה המתמדת של ממברנות ההתפלה – באמצעות תמיסה פולימרית’, ללא הוצאתן מתוך מכלולי המתקנים הסגורים.

כך, ראינו לאורך השנים כי למכון יש ערך מוסף משמעותי דווקא בחברות שלא נופלות בהגדרה של פלסטיק וגומי, אך הטכנולוגיה והתוצר שלהם מכילים חומרים פולימריים בממשקים שונים. מטבע הדברים חברות אלו זקוקות לתמיכה טכנולוגית-מדעית שחסרה להם בתחום”.

הישגים ואתגרים

בתקופת כהונתו של פרופ’ עמוס אופיר, עבר המרכז תקופת צמיחה. זאת לצד אתגרים מאוד חשובים העומדים עוד לפניו בשנים הקרובות.

בתחום ההישגים, ניתן למנות את הרחבת הפעילות והצמיחה בפרויקטים מול התעשייה, כאשר מספרם יותר מהכפיל עצמו בתקופה זו. הישגים נוספים כוללים הגדלת כוח האדם בכ-40% והתחדשות בציוד מעבדתי ותהליכי מהמתקדמים והחדישים הקיימים בתחום. כל אלה הגדילו עד מאוד את יכולות המחקר של המרכז, ועתידים לשאת ולהביא פירות רבים בשנים הקרובות.

לשאלה על האתגרים העתידים של המכון, עונה פרופ’ אופיר, ראשית מנקודת מבט טכנולוגית הקרובה אל ליבו: “מבחינה מקצועית, עומדים להערכתי שלושה נושאים על הפרק, אנרגיות ירוקות והשפעתן על תחום התחבורה ומבני המגורים, ‘מיחזור וקיימות’ תוך מיקוד באריזות – נושא בוער שאליו התעשייה נדרשת לספק פתרונות בשנים הקרובות, ויישומים ביו-רפואיים – הן בשחרור מבוקר של תרופות והן בהתקנים תוך גופיים”.

אולם, עבור המכון, קיימות אינה רק אתגר טכנולוגי. בהיבט הכלכלי-פיננסי, קיום מכון מחקר יישומי בישראל אינו פשוט. “המודלים הקיימים בארץ טובים ומכובדים אך הם אינם מספיקים על מנת לנהל מכון מחקר בצורה יציבה ועם בסיס כלכלי רחב” אומר פרופ’ אופיר, “וזאת בשונה ממכונים מקבילים במדינות אחרות, ששם המודל הכלכלי ותמיכת המדינה והתעשייה המקומית, מקנים יציבות ארוכת טווח”. לאורך התקופה התמודדנו עם אתגרים לא פשוטים של תזרים מזומנים ואשראי, כאשר ההשקעות שלנו בציוד חדשני ומתקדם מניבות את הפירות רק בטווחי זמן ארוכים, ולכן השמירה על איזון אינה פשוטה וקלה, כלל וכלל”.

על מנת להתייעל כלכלית, ולאפשר גידול פיזי, החל לפני כשנה וחצי מהלך לאיחוד שלושת מכוני המחקר לחומרים הקיימים בישראל (מתכות, פלסטיקה והגומי וקרמיקה) לכדי ישות של מכון אחד לחומרים מתקדמים. מהלך זה נידון בימים אלו ממש. “אני מאמין שהשינוי הזה הוא נכון מקצועית, בראייה הכוללת של צרכי התעשייה ורמת שירותי המו”פ שניתן להעניק לה”. יחד עם זאת, אומר פרופ’ אופיר ומסתייג: “יש לי לא מעט השגות על האופן שבו מתנהל התהליך החשוב הזה, אך אני מבקש לא להרחיב מעבר לכך. בראייתי יש חובה לבצע זאת תוך שיתוף פעולה ושימור הייחודיות וכוח האדם המקצועי של כל מכון ומכון”. הרעיון אמור לקרום עור וגידים במהלך 2020 וייקח כחמש שנים ליישמו, כאשר עדיין לא הוחלט מהיכן יגיע התקציב.

הכשרת דור העתיד

לתפקיד האקדמי החדש מביא איתו פרופ’ אופיר לא מעט תובנות שצבר בעבודה מול התעשייה במסגרת המכון: “אני נכנס לתפקיד אחרי הכרות עמוקה עם המערכת. המחלקה להנדסת חומרים פולימרים בשנקר נמצאת בממשק צמוד עם מרכז הפלסטיקה והגומי, וחלק משמעותי מתוכנית הלימודים נובע מהאוריינטציה המעשית-יישומית של טכנולוגית החומרים הפולימרים”.

“מטרתנו להכשיר מהנדסים וחוקרים. בהשוואה ללימודים אקדמיים מקבילים, התוכנית בשנקר יותר מוכוונת לתעשייה המתקדמת ולצרכיה בעידן המודרני. ממשקי עבודה עם יזמויות, סטארט-אפים, וחדשנות בסביבה רב-תחומית, הולכים וגדלים, ולכך אנחנו רוצים להכשיר את הסטודנטים. אנחנו נתמקד בלספק כלים ללמידה עצמית עם דגש גדול על ידע ושילוב רב-תחומיות. זה האתגר שאיתו אני אתמודד בתפקידי החדש”.

אתגר משמעותי נוסף נמצא בצורך למשוך סטודנטים ללימודים במסלול לתואר ראשון. “בשנתיים האחרונות קיימת ירידה בהרשמה לתואר ראשון בתחום הפולימרים והפלסטיקה, ובכלל בתחומי הכימיה ומדעי החומרים. עדיין אין לי לכך הסבר מלומד משכנע, אולי ‘התדמית השלילית’ שהודבקה למוצרי הפלסטיק בשנים האחרונות, תורמת את חלקה בהקשר זה….?

אנחנו כאנשי מקצוע יודעים כי אין לזה בסיס אמיתי, ושהתחום עצמו הוא חיוני ומהווה מפתח קיומי בכל רמות חיינו. אנחנו חייבים להתמקד בשיפור התדמית ובהנגשת המידע למועמדים הפוטנציאליים”, מסכם פרופ’ אופיר את השיחה.

 

נאחל בהצלחה לפרופ’ עמוס אופיר בתפקידו החדש!

 

2
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin