סקטור הפלסטיק בבורסה הישראלית – חסין קורונה / שירי עדן

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

חברות הפלסטיק רשמו שנה של תשואה גבוהה, הכנסות יציבות ורווחיות עולה

שנת הקורונה תיזכר כשנה שבה חלק מחברות הפלסטיק גילו אלסטיות מפתיעה. בממוצע, מניות הסקטור בבורסה בתל אביב עלו השנה בכ-21%, אך ישנה שונות גבוהה בין החברות. חלקן עלו בעשרות אחוזים וחלקן ירדו. התשואות הגבוהות ביותר נרשמו בקרב החברות שגילו אלסטיות ויזמו מהלכים יצירתיים. התשואה הגבוהה ביותר השנה שייכת לחברת פלרם (+88%), והיא נובעת בעיקר מהיצירתיות המוצרית במוצרי המיגון לקורונה של החברה. על המקום שני חתומה רימוני (+70%) שהפגינה יצירתיות ניהולית והכניסה את פימי לגרעין השליטה.

ההכנסות המצרפיות של חברות הפלסטיק ירדו השנה בכ-1.4% בלבד, וזאת למרות עלייה חדה בשער השקל מול סל המטבעות. השינוי בשערי החליפין השפיע בעיקר על היצואניות הגדולות כמו רבל (100% ייצוא) וארד (81% ייצוא).

יחד עם זאת, הרווחיות הממוצעת של החברות עלתה באופן משמעותי. הגורם העיקרי לכך הוא ירידת מחירי חומרי הגלם הפלסטיים בהיקף של 15%-20% הנובעת מירידת מחירי הנפט. גורם משני הוא צעדים נוספים כגון התייעלות, הפחתות שכר, יציאת עובדים לחל”ת ומענקים.

העובדה שהענף בכללותו התגלה כחסין לקורונה, הביאה לתחום שמות ששוק ההון מעריך. פימי, קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל, שלא היתה מעורבת בסקטור, הפכה השנה לבעלת שליטה בשתי חברות פלסטיק: רימוני ופולירם. קרנות גידור התחילו לפעול בענף. לדוגמא אלפא ערך הפכה לבעלת עניין בכפרית וחצבים הפכה לבעלת עניין בפלסטופיל. כל אלה מאותתים למשקיעים על הפוטנציאל הגלום בסקטור.

בואו נצלול לחברות ונחשוף את הפוטנציאל.

גרף 1: תשואות חברות הפלסטיק הציבוריות בשנים 2018-2020.
פלרם

פלרם היא אחת הנהנות המובהקות מתקופת הקורונה. החברה נמצאת בשליטת קיבוץ רמת יוחנן וחולשת משם על תאגיד רב לאומי המשווק את מוצריו במרבית מדינות העולם.

עם פרוץ הקורונה, החלה החברה לייצר מוצרי מיגון כגון מחיצות ומגיני פנים, והיא רשמה את הגידול החד ביותר בהכנסותיה מבין כל החברות בסקטור, גידול של כ-18% ביחס לתשעת החודשים הראשונים של 2019. לאור העובדה שההוצאות הקבועות כמעט לא השתנו, פלרם רשמה רווחי שיא של 190 מ’ ₪ בתקופה זו.

השנה גם השלימה פלרם את רכישתן של מלוא מניות חברת לינרולייט העוסקת בתחום מתקני נקודות מכירה. תמורת 49% הנותרים בלינרולייט שילמה פלרם כ-58 מ’ ₪.

שורה תחתונה: למרות החיסון, נראה כי יש זמן עד שנראה דעיכה בביקושים למוצרי המיגון, ובינתיים פלרם ממשיכה להשקיע בהרחבת כושר היצור בתחום הפוליקרבונט באתריה הקיימים, אשר תבוא לידי ביטוי ברבעון השלישי של 2021.

רימוני

שיאנית התשואה השנה היא חברת הפלסטיק של האחים רימוני. בספטמבר השנה מכרו האחים מחצית מגרעין השליטה בחברה לקרן ההון סיכון פימי בתמורה לכ-150 מיליון ₪. עם השלמת המכירה, מונתה גב’ לילך אשר-טופילסקי ליו”ר החברה.

למרות ירידה קלה בהכנסות השנה, שנבעה מירידה בתחום הרכב, הצליחה רימוני להגדיל את שיעור הרווח הגולמי, ורשמה רווח נקי של 32 מיליון ₪ בתשעת החודשים הראשונים של השנה, עלייה של כ-35% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. נתון זה מעמיד את שיעור הרווח הנקי מסך ההכנסות על 24%, הגבוה ביותר בסקטור.

שורה תחתונה: חלק ניכר מהעלייה בשווייה של רימוני השנה ניתן לייחס ל”פרמיית פימי”. כלומר, המשקיעים מצפים שפימי תמשיך להשביח את החברה, בין אם באופן אורגני, ובין אם בעסקאות יצירתיות אחרות.

גניגר

חברת יריעות הפוליאתילן מקיבוץ גניגר רשמה ירידה קלה בהכנסותיה כתוצאה מהתחזקות שער השקל לעומת הדולר והאירו. בהיקפי המכירה בטון חל גידול כמותי ברוב שווקי היעד של החברה. הרווח הנקי של החברה עמד בתשעת החודשים הראשונים של השנה על כ-21 מיליון ₪.

החברה חתמה על עסקת Sale and lease back עם תאגיד בו שותף קיבוץ גניגר, לפיו התאגיד ירכוש את מפעלי החברה בשטח הקיבוץ בתמורה ל-37 מ’ ₪. החברה תשכור את המפעל מהתאגיד תמורת תשלום שנתי של כ-2.6 מיליון ₪ בשנה צמוד למדד, כלומר תשואה שנתית של כ-7%. בנוסף, תקים החברה מערכת לייצור חשמל בגז טבעי, שתוזיל את עלויות האנרגיה שלה.

שורה תחתונה: גניגר ממשיכה להיות חברה יציבה וסולידית השומרת על שיעורי רווחיות נאים של כ-5%, והיא נסחרת בשווי ההון העצמי שלה.

גרף 2: מדד הפלסטיק לעומת מדדי המניות בבורסה, מדד ת”א 125 ומדד ת”א SME60.
כפרית

גם יצרנית התרכיזים מקיבוץ כפר עזה צלחה בטוב את תקופת הקורונה. הכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של השנה ירדו בכ-3% לכ-630 מ’ ₪. רוב הירידה נרשמה ברבעון הראשון, בשל שינויים במחירי חומרי הגלם ובשערי החליפין. ברבעון השלישי של השנה נרשמה עלייה של כ-5% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. ירידת מחירי חומרי הגלם, הגידול בכמות הנמכרת באסיה ואמריקה והעלייה במרווח הסחר באירופה הניבו לחברה עלייה של 80% ברווח הנקי, לרווח של כ-38 מיליון ₪ בתשעת החודשים הראשונים של השנה. בנוסף, כפרית חתמה השנה על הסכם לרכישת חשמל המופק מגז מחברת זוקו, וזאת במקום חשמל מחברת המחלק של קיבוץ כפר עזה.

בסוף אוקטובר הודיעה כפרית על סיום כהונתו של מנכ”ל החברה בשלוש עשרה השנים האחרונות, מר אבי זלצמן, ומינויו של מנכ”ל חדש לחברה: דניאל זינגר, לשעבר מנכ”ל שטראוס פריטו ליי.

שורה תחתונה: חלק ממוצריה מיועדים לתעשיית אריזות המזון והמוצרים הרפואיים, שהביקושים אליהם עלו בתקופת הקורונה, ונראה כי שוק ההון מאמין בהמשך מגמת הצמיחה של החברה. מעניין יהיה לראות אם המנכ”ל החדש יביא לצמיחה וחדשנות בתחום חומרי הגלם לתעשיית אריזות המזון.

פולירם

פולירם היא השחקנית החדשה בנוף הציבורי. החברה הונפקה לראשונה באוקטובר 2020 בהצעת מכר, בה מכרו קרן פימי ורם און חלק מאחזקותיהם בחברה לציבור.

פולירם עוסקת בתרכובים תרמופלסטיים הנדסיים, בונדירם (מקש

רים, דבקים ומשפרי נגיפה) ופוליטרון (טכנולוגיה לשילוב סיבים ארוכים בפלסטיק). הכנסותיה לתשעת החודשים הראשונים של השנה עמדו על 478 מיליוני ₪, בדומה לשנה שעברה, אך שיעור הרווחיות עלה בכ-63%, והיא רשמה רווח של נקי כ-48 מ’ ₪.

החברה מבטיחה מנועי צמיחה מגוונים, ובהם שכבות הדבקה לאריזות חכמות בשוק האמריקני ולתעשיות נוספות כגון הולכת מים, חדירה לתחומים חדשים כגון סיבי הפחמן, תחום המחזור ויצרני רכב נוספים בארה”ב.

שורה תחתונה: הבטחות החברות ורווחיותה שימשו כבונדירם לקשירת משקיעים מוסדיים, והחברה גייסה בקלות יחסית 346 מיליון ₪ לפי שווי של כמיליארד ₪. חובת ההוכחה מוטלת כעת על החברה ובעיקר על בעלת השליטה בה, שתצטרך להראות שהיא הותירה אפסייד (פוטנציאל עליה) לציבור שהאמין בהנפקה.

רבל

חברת רכיבי הפלסטיק לרכב מקיבוץ רביבים, סבלה השנה מצמצום בקווי הייצור של לקוחותיה, חברות הרכב. יחד עם זאת, החברה התייעלה וקיבלה מענקים, ביניהם מענק מממשלת ארה”ב בסך של 1.5 מיליון דולר.

רבל מציגה את דוחותיה הכספיים במטבע אירו, מה שהשפיע לרעה על הדוחות. בין השאר, הירידה בשער החליפין של האירו הגדילה את ההוצאות השקליות בכ-3.3 מיליון יורו, וכן הקטינה את היקף הסכמי המסגרת שנחתמו בדולר וביואן בכ-20 מיליון יורו. הכנסותיה של רבל ירדו השנה בכ-10% ועמדו על כ-678 מיליון ₪ לתשעת החודשים הראשונים של השנה. גם הרווח הנקי ירד בכ-16% לכ-35 מיליון ₪.

שורה תחתונה: רבל היא אחת הנפגעות העיקריות מהקורונה מבין החברות בסקטור. יחד עם זאת, לחברה יש הסכמים עם חברות הרכב המובילות בעולם, והיא נהנית מתהליכים רגולטוריים בלתי נמנעים להורדת משקל ברכב. לכן, לאחר עידן הקורונה החברה תשוב לרמות ההכנסות והרווחיות הקודמות, ואף תעלה עליהן.

פלסטופיל

2020 היתה שנה טובה לחברת יריעות הפלסטיק מקיבוץ הזורע. היקפי המכירות שלה צמחו בכ-6%, והכנסותיה לתשעת החודשים הראשונים של השנה עמדו על כ-134 מיליון ₪.  שיפור בתהליכי הייצור וקיטון בעלויות חומרי הגלם העבירו את החברה מהפסד לרווח של כשישה מיליון ₪.

בסוף אוקטובר ביצעה פלסטופיל גיוס הון בהיקף של כ-11 מיליון ₪, אשר בעקבותיו יצאה מרשימת השימור בבורסה, וחזרה להיסחר ברשימה הראשית.

שורה תחתונה: החברה מתכוונת להרחיב את פעילותה בשנים הקרובות בשוק האמריקני, בו מחירי המכירה גבוהים יותר. שוק המזון עובר טרנספורמציה עקב שינויים בשרשרת האספקה קרי מעבר למשלוחים ישירים לבית הלקוח והצורך לשמור על טריות המוצר לפרקי זמן ארוכים יותר ולספק הגנה טובה יותר. בהתאם, בשוק זה ישנה דרישה למוצרי אריזה מתקדמים העומדים בתקינה מחמירה, מוצרים אשר הינם חלק מסל מוצרי החברה.

פלסטו-קרגל

קרגל המשיכה השנה במהלכי ההבראה. בין השאר, מכרה קרגל את אחזקותיה בקרגל להבים ובחברת הבת באנגליה, מה שסייע לצמצום החוב שלה. הכנסותיה קטנו בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-17%, אך הירידה נובעת בעיקר בשל הורדת הכנסות החברה הבת באנגליה מהדוחות. החברה רשמה רווח הון על מכירת קרגל להבים, מה שסייע לה להציג בתשעת החודשים הראשונים של השנה רווח נאה של כ-22 מיליון ₪.

ההון העצמי של פלסטו-קרגל עומד על כ-280 מיליון ₪, מה שהופך אותה לחברה עם מכפיל ההון הנמוך בסקטור.

שורה תחתונה: החברה מתמודדת באופן אקטיבי עם היקפי החוב שלה. באפריל 2021 תתחיל להפעיל את מערך הייצור החדש, בעל יכולת ייצור של 15-20 אלפי טון לשנה, כך שייתכן שתוכל להגדיל את הכנסותיה.

פלסאון

יצרנית המחברים והמוצרים לבעלי חיים מקיבוץ מעגן מיכאל היא החברה הגדולה בסקטור במונחי שווי שוק. הכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמדו על כ-965 מיליון ₪, ללא שינוי משמעותי ביחס לשנה הקודמת. זאת, למרות שעליית ערכו של השקל גרמה לחוסר בהיקף של כ-77 מיליון ₪, ובזכות עלייה במכירות תחום בעלי החיים, תחום פעילויות נוספות והמפיץ ברומניה אותו רכשה החברה בסוף 2019.

החברה צמצמה את הוצאות השיווק וההנהלה, אך בשורת הרווח נרשמה ירידה של כ-19%, הנגרמת ברובה מהוצאות המימון, ובהם ירידה בשווי תיק ניירות הערך של החברה.

שורה תחתונה: פלסאון ספגה פגיעה באמון המשקיעים בעקבות הורדת הדירוג של מדרוג מ מ-il.Aa2 ל-il.Aa3. יחד עם זאת, התוצאות החזקות של הרבעון השלישי של השנה מעידות כי לאחר הגל הראשוני של משבר הקורונה החברה ממשיכה להגדיל את הכנסותיה לצד הורדת עלויות שיווק והנהלה.

גולן פלסטיק

יצרנית הפלסטיק מקיבוץ שער הגולן עוסקת במערכות צנרת לבנייה ותשתיות. בעקבות האטה מסויימת בקצב הבנייה בישראל חלה ירידה של כ-2% בהכנסותיה והן עמדו על כ-245 ₪ בתשעת החודשים הראשונים של 2020. עם זאת, בעקבות צמצום בעלויות השיווק הרווח הנקי עלה בכ-22% ל-21 מיליון ₪.

גולן מעדכנת בדוחותיה כי החברה במקסיקו, בה היא תהיה שותפה ב-50%, תתחיל לפעול במהלך הרבעון השני של 2021.

בנוסף, גולן מימשה את השנה את האופציה לרכישת מניות נוספות בחברת וייזסול בתחום החיסכון באנרגיה, והיא מחזיקה כעת 25% מהחברה.

שורה תחתונה: הרבעון השלישי של השנה היה רבעון שיא, הן בהכנסות והן ברווחיות, כך שנראה שהחברה צולחת היטב את משבר הקורונה.

ארד

חברת מדי המים מקיבוץ רמות מנשה נפגעה באופן מתון ממשבר הקורונה. ההגבלות שהוטלו במדינות השונות גרמו לחלק מלקוחות הקבוצה לדחיית מועדים, והכנסותיה לתשעת החודשים הראשונים של השנה ירדו במונחים שקליים בכ-3%. מעניין לציין כי ברבעון הראשון של השנה חלה עלייה של כ-7 מיליון דולר בהכנסות החברה, כך שהירידה שנגרמה מהקורונה בפועל היא גדולה יותר, ומסתכמת בכ-6%. למרות צמצום עלויות הנהלה ושיווק, הירידה ברווח הנקי היתה חדה יותר, והסתכמה בכ-22%.

בנובמבר זכתה החברה הבת בספרד במכרז לאספקת מדי מים אולטרסוניים בהיקף של כ-9.5 מיליון יורו על פני שלוש עד חמש שנים.

שורה תחתונה: ארד מחזיקה ב-12% מנתח השוק האמריקני. בהשוואה לחברת BMI, המחזיקה ב-21% מהשוק האמריקני, היא נסחרת במחיר נמוך יותר. הכנסותיה של BMI עמדו בתשעת החודשים על 313 מ’ דולר, 70% יותר מארד, הרווח הנקי לתקופה הוא פי 2.5 מזה של ארד, אך BMI נסחרת בשווי של 2.7 מיליארד דולר, פי שבע מארד.

ברם

חברת מוצרי הפלסטיק של האחים ברמלי עוסקת באריזות מזון ומשקאות וכלי בית. הכנסות החברה נפגעו במהלך מהקורונה במהלך הרבעון השני, אך עלו ברבעון השלישי, ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה החברה עם ירידה של חצי אחוז בלבד בהכנסותיה. עם זאת, החברה נהנתה מירידה במחירי חומרי הגלם, וצמצמה עלויות שיווק והנהלה, כך שהרווח הנקי שלה עמד על כ-5 מיליון ₪, לעומת מיליון וחצי בתקופה המקבילה אשתקד.

לאור התוצאות היפות החליטה החברה לחלק דיבידנד, לראשונה מאז 2017. הדיבידנד משקף תשואה של כ-3.7%.

שורה תחתונה: מוצרים לבית הם צריכה בסיסית בימי קורונה. החברה נסחרת בהון העצמי, ומוכיחה אחריות אישית של בעלי השליטה.

סיכום

הגורם המשפיע ביותר השנה על רווחיותן של חברות הפלסטיק הציבוריות הוא הירידה במחירם של חומרי הגלם. להערכת מומחים בתחום, גם בטווח הבינוני והארוך מחירי הנפט, וכנגזרת ממנו גם חומרי הגלם הפלסטיים, עשויים להישאר נמוכים. זאת, בשל התחרות הנמוכה על משאב הנפט, המושפעת בעיקר מהקצב שבו צרכני הנפט הגדולים, כגון חברות תעופה, יחזרו לפעילות מלאה. נכון למועד כתיבת שורות אלה, ההערכות הן שגם בשנה-שנתיים הקרובות מחירם של חומרי גלם יהיו נמוכים ממחירם ערב המשבר.

על התוצאות לשנת 2021 ישפיעו בעיקר שתי שאלות פתוחות. הראשונה היא האם ובאיזה קצב ירידת מחירי חומרי הגלם תגולגל לירידת מחירים לצרכן. השניה היא האם לטווח הבינוני הפלסטיות משתלמת. במילים אחרות, האם החברות שנפגעו מהמשבר ולא פיתחו מוצרים או שווקים חדשים, ישובו לרמת ההכנסות הקודמת, ואפילו יעלו עליה כפיצוי לאבדן ההכנסות ב-2020. כל זאת, כמובן, אם לא יתגלגל לפתחנו משבר בלתי צפוי נוסף.

*הכותבת היא מנכ”ל נישות אסטרטגיה ומחקר. הכותבת עשויה להחזיק במניות של חברות המוזכרות בכתבה. אין לראות בנכתב המלצה.

בתמונה: שירי עדן, מנכ”לית נישות אסטרטגיה ומחקר.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin