פטנטים מפלסטיק / איילת שוורץ

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

התעשייה שלנו שואפת לחידושים מתמידים. על החדשנות והיצירתיות יש להגן באמצעים חוקיים כהגשת בקשה לפטנט. מהם השלבים להגשת הבקשה, והאם יש טעם בכך גם אם אין רצון להגן עליו?

תעשיית הפלסטיק הישראלית מהווה ענף ייצוא מרכזי ומשתלבת בכל תחום בחיינו. כמו כל תעשייה שרוצה לשמור על הרלוונטיות שלה היא עתירת פיתוחים בהמצאת מוצרים, חומרי הגלם, טכנולוגיות לעיבודם, ושיטות העבודה והייצור. הגנה על זכויות הפיתוח באמצעות פטנט היא דרך יעילה השומרת על יתרון בשוק, ומונעת סיבוכים משפטיים הכרוכים בהפרת זכויות של אחרים, לעיתים בשוגג או מחוסר ידע.

מה חשוב לדעת? שאלנו שניים. האחד, עורך פטנטים עם ניסיון של 30 שנה בתחום, והשני נציג של תעשיית הפלסטיק, שידע להגן נכון ובזמן על הפיתוח הייחודי שלו והצליח בגדול: עורך הפטנטים דוד דה-פריס, שותף מייסד במשרד כהן, דה-פריס, שטדלר ושות’, שבין לקוחותיו שחקנים מרכזיים בתעשיית הפלסטיק, וירון רשף, האיש שיחד עם שותפיו אורי אלון ואלחנן שחם, עומד מאחורי המצאת הברדס האקטיבי של חברת TESTA אשר משווקת את המוצר שלה מאז 2003 באמצעות שותפה אסטרטגית בארה”ב ILC  Dover LLC.

על מה אפשר לרשום פטנט?

“אפשר לרשום פטנט על מוצר, שיטות ותהליכי ייצור והתקנים המסייעים לייצור מוצר (כמו תבניות, מכונות הזרקה)” משיב דוד דה-פריס, ומוסיף, כי מעבר להגנת פטנט על המוצר בכללותו, ניתן להגן גם על עיצובים של מוצרים, או על חלקים שלהם ואף על מערכות של מוצרים (לדוגמא: סטים שנהוג למכור אותם ולהשתמש בהם ביחד – כמו ספל ותחתית, עכבר ומקלדת).

האם ניתן להגן באמצעות פטנט גם על חומרי הגלם בתעשיית הפלסטיק?

“בהחלט!” קובע דה-פריס, “פטנט אפשר לרשום לא רק על התוצר הסופי, ולא רק על חומר גלם ייחודי, אלא גם על תערובות שיוצרות תוצאה מיוחדת, נראות מיוחדת, בעלות מרקם מיוחד או בעלות תכונות פונקציונאליות ומכאניות מיוחדות”.

מתי כדאי להגיש בקשה לפטנט?

“כאשר יש חשש שמישהו ירצה להשתמש בטכנולוגיה או בעיצוב פרי עמלך – רצוי להגיש בקשת פטנט” קובע דה-פריס, ומוסיף כי מעבר לכך, פטנט מהווה גם נכס אסטרטגי שמגדיל את ערך החברה בעיני משקיעים פוטנציאליים, וגם נכס שיווקי, מכיוון שטכנולוגיה מוגנת בפטנט יוצרת אסוציאציה לטכנולוגיה מתקדמת יותר.

האם יש הגיון בהגשת בקשת פטנט גם אם לא סביר שנתבע את מי שמפר אותנו?

ירון רשף משתף מניסיונו: “מעבר להרתעת המתחרים, הצרכן עצמו רואה חשיבות ברכישת המוצר מבעליו של פטנט רשום, שאינו מפר פטנט של אחרים. כך קרה גם במקרה של הברדס שלנו. הממשל האמריקני, שהוא אחד הצרכנים של הברדס, הקפיד על בדיקת זכויותינו על הפטנט הרשום של המוצר טרם רכישה”. באותו הקשר מזכיר דה-פריס כי לעיתים השתתפות וזכייה במכרז מותנית ברישום זכויות קנייניות כאלה.

רשף מאיר היבט נוסף ומתייחס לכוחו של פטנט בבניית מותג “בניית שוק אורכת שנים רבות. עשרים שנות ההגנה שמספק הפטנט מאפשרות לבנות מוניטין למוצר. כאשר הפטנט פג, המוצר כבר הצליח להתבסס טוב. גם אם יקום מתחרה שמתבסס על הפטנט, שכעת הוא נחלת הכלל, למוצר הראשוני יש מיתוג חזק העומד לזכותו”.

מהו המסלול לקבלת פטנט?

“סודיות היא עניין בסיסי וכל פרסום מוקדם, בין אם על ידי הממציא או על ידי מישהו אחר, עלול לפגוע באפשרות לקבלת פטנט”. אומר דה-פריס. “כצעד התחלתי, רצוי לערוך סקר ידע קודם לשם הערכת כשירות האמצאה לפטנט. אפשר לעשות את החיפוש באופן עצמאי, אולם רצוי לעשות אותו באמצעות מידענים שאלה מיומנותם ומקצועם. לעורך פטנטים יש תפקיד חשוב ומרכזי בהגדרת החיפוש ובניתוח התוצאות. אם החיפוש המקדים מצביע כי יש סיכויים טובים לרישום פטנט, הגיע הזמן לשבת עם עורך הפטנטים ולהעביר לו את האמצאה באופן הטוב ביותר, על מנת שיכיר אותה על בוריה וינסח בקשת פטנט מיטבית”.

את בקשת הפטנט אפשר להגיש בכל אחת מהמדינות החברות באמנת פריז לשם קבלת דין קדימה. יש יתרון להגיש את בקשת הפטנט הראשונה בישראל בשל האפשרות לזרז בה את הליך בחינה, ולקבל אינדיקציה ראשונה לכשירות הבקשה לפטנט בתוך כמה חודשים. לעניין זה יש יתרון רב עבור משקיעים ויזמים.

הבקשה תעבור תהליך של בחינה שיארך בין מספר חודשים למספר שנים, תלוי בעומס של משרד הפטנטים, במורכבות ההמצאה ובידע הקודם. בסוף תהליך הבחינה, תתקבל הודעת קיבול ולאחר שישולמו דמי הפרסום ולא תתקבל הודעת התנגדות במשך תקופה של שלושה חודשים ייחתם ויונפק הפטנט.

מה קורה לאחר קבלת הפטנט?

במשך כל חיי הפטנט הרשום יש להקפיד ולשלם לרשם הפטנטים המקומי אגרות חידוש. בכל מדינה יש נוהלי חידוש שונים, מדי שנה, שנתיים, או ארבע שנים וניתן גם לחדש לכל חיי הפטנט מראש ולזכות בהנחה מסוימת. יש מי ש”נשברים” ואם המוצר שלהם לא זוכה להצלחה מיידית, מפסיקים לשלם את אגרות החידוש, ומוותרים על הפטנט.

“ב-TESTA הקפדנו לשלם את אגרת החידוש במשך כל עשרים שנות חיי הפטנט”, אומר רשף. “אתה לא יכול לדעת מתי במהלך עשרים שנות חיי הפטנט יהיה אירוע שיניב את ההצלחה הגדולה ביותר של המוצר שלך. אתה יכול לפספס בגדול אם תגלה שאיבדת את הזכויות בפטנט רק בגלל שוויתרת על המשך תשלומי החידוש”. כדוגמה לכך מציין רשף כי המוצר שלהם זכה לפני זמן קצר לחשיפה בלתי צפויה. בעת המהומות של תומכי טראמפ בבית הלבן המוצר נראה בכל כלי המדיה כאשר הסנטורים חבשו אותו להגנה.

דוגמה נוספת היא הקורונה שהעלתה פתאום את קרנם של מוצרים מסוימים. “אין דרך לצפות שינוי שכזה. בעלי פטנט, שיפסיקו לשלם אגרת חידוש, עלולים למצוא את עצמם במצב שבו אינם יכולים להינות מהפירות דווקא בשלב שהטכנולוגיה מגיעה לשיאה. איבוד הזכויות הוא בלתי הפיך”.

איך מוכרים זכויות בפטנט? (מסחור)

“כמו בכל נכס אחר ניתן לסחור בזכויות של קניין רוחני. ניתן למכור, לשעבד, להעניק זכויות שימוש בלעדיות או לא בלעדיות וכן להוריש” אומר דה-פריס ומדגיש “פטנט עשוי להיות הנכס העיקרי והמשמעותי ביותר של החברה, ועשוי להניב תקבולים רבים, בין אם ממכירת פטנט, בין אם בתביעת הפרה של פטנט ובין אם במכירת זכויות שימוש”.

ולסיום, עוד המלצה חשובה – בדיקת חופש פעולה – FTO

חשוב להבין שאדם יכול לקבל פטנט על המצאה שהמציא, ובכל זאת להימצא מפר זכויות קודמות בשעה שיעשה שימוש בהמצאתו. על מנת להימנע ממצב כזה, למשל לאור קיומו של פטנט מוקדם יותר, יש לשקול בסמוך ליציאה לשוק עם הטכנולוגיה לערוך סקר ידע קודם ולהצטייד בחוות דעת לעניין אי הפרה (FREEDOM TO OPRTATE).

ליצירת קשר: [email protected]

בתמונה: איילת שוורץ, מנהלת מדיה וקשרי לקוחות במשרד כהן, דה-פריס, שטדלר ושות’.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin