בואו נדבר על התכלות – פולימרים מתכלים בקומפוסט vs פלסטיק אוקסו-ביו מתכלים (OBP)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

האם מעבר לפלסטיק מתכלה בקומפוסט הוא באמת הפתרון הסביבתי הנכון? אילו תהליכים מתרחשים בקומפוסט, מה קורה כאשר החומר עובר להטמנה ומה קורה אם חלילה הפסולת לא מטופלת וזולגת לסביבה?

בדיקת התכלות: שקית מפלסטיק אוקסו-ביו מתכלה (OBP) בתחילת הבדיקה (למעלה) ואותה השקית לאחר 22 חודשים בתנאים המדמים סביבה פתוחה (למטה). לצפייה בסרטון שעקב אחר תהליך ההתפרקות, לחצו כאן.

נושא איכות הסביבה, ובפרט נושא סילוק פסולת הפלסטיק, מעסיק מאוד את הרגולטורים בעולם בשנים האחרונות. דירקטיבות אירופאיות אוסרות את השימוש בתוספי פלסטיק המעודדים התכלות ואינן יורדות לפרטים המבדלים מנגנון התכלות אחד ממשנהו. בכתבה זו ננסה להשוות את פלסטיק אוקסו ביו-מתכלה (OBP) לפולימרים מתכלים בקומפוסט. שניהם מייצגים טכנולוגיות שונות במטרה לספק פתרון לאתגרים הסביבתיים.

היסטוריה ושווי שוק

תוספים אוקסו-ביו מתכלים לפלסטיק פותחו באנגליה (וכן בישראל, בקיבוץ הזורע ע"י ד"ר דן גלעד). הם היו הראשונים בשוק שנתנו מענה לחומר מתכלה ונחשבים כ"Under-Dog" של הפתרונות הסביבתיים. הם מיוצרים על ידי כתריסר חברות ברחבי העולם והמובילה בהן היא Symphony הבריטית. היא המייצרת את התרכיזים תחת המותג "d2w" ומחזיקה בכ-70% משוק תרכיזי האוקסו-ביו מתכלה, שגודלו מוערך בין 15-50 מיליון יורו בשנה. גודל שוק זה קטן יחסית, ובהתאמה גם כוחו השיווקי וההסברתי. פלסטיק אוקסו ביו מתכלה עומד בתקני ההתכלות על פי הסטנדרט האמריקאי ASTM 6954  וכן על פי הסנדרט הבריטי: BS8472.

פלסטיק מתכלה בקומפוסט פותח בגרמניה מאוחר יותר. שווי השוק של פולימרים מתכלים אלו מוערך בין 1-3 ביליון יורו ובתעשייה זו מעורבים הרבה גופים גדולים בעלי עניין לקדמה.

הן הפלסטיק המתכלה בקומפוסט והן הפלסטיק האוקסו-ביו מתכלה, מתפרקים ביולוגית ל-CO2 (90%) מים וביו-מסה.

מנגנון התפרקות

פלסטיק מתכלה בקומפוסט עובר פירוק עד לרמת מיקרו-חלקיקים. הפירוק מתחיל בנוכחות מים או לחות במתקני קומפוסט תעשייתיים, במשך 2-6 חודשים. בסוף תהליך הקומפוסטיזציה הבקטריות מסיימות את פעולתן והפלסטיק מומר לפחמן דו חמצני ברובו ולביו-מסה.

פלסטיק אוקסו-ביו מתכלה (OBP) מורכב מזרז המוטמע בתוך מטריצה פולימרית מכל סוג ומקטין את המשקל המולקולרי של הפולימר כך שיתפרק באוויר הפתוח וללא עזרה חיצונית. זאת במסגרת זמן של שנה עד שלוש שנים. תוספת אור, חום או תנועה/לחץ יכולים לזרז פירוק לזמנים קצרים יותר.

בשני המקרים ההתפרקות מתרחשת בשני שלבים:

  • שלב התפרקות אביוטי – הורדת המשקל המולקולרי של הפולימר על מנת לאפשר למיקרואורגניזמים לעכל אותו. (שלב זה, עבור OBP, מלווה בהתקשרות לחמצן ובספיחת מים).
  • שלב התפרקות ביוטי – המיקרו-אורגניזמים צורכים את הפלסטיק וממירים אותו לפחמן דו-חמצני וביומסה.

הערה: התוספים האוקסו מתכלים (בניגוד לתוספים האוקסו-ביו-מתכלים, ל-OBP), שהוצאו משימוש באירופה, מתהדרים רק בשלב הפירוק הראשון. על כן הם יוצרים חלקיקי מיקרו פלסטיק הזולגים לסביבה. יש להבדיל בינם ובין ה-OBP.

הטמנה ופליטת גזי חממה

הטמנת פסולת פלסטיק נהוגה במדינות שונות, לרבות ישראל. כאשר הפלסטיק המתכלה בקומפוסט עובר להטמנה הוא מתפרק ובתהליך נפלט לסביבה גז מתאן – גז חממה מזיק. לעומתו, במידה והפלסטיק האוקסו-ביו מתכלה (OBP) יעבור להטמנה הוא אינו יגרום לנזק ולא יתפרק בשל העדר חמצן. בנוסף, OBP אינו גורם לחלחול חומרים מזיקים למי התהום ותוספים אוקסו-ביו מתכלים שאושרו על ידי ה-OPA הוסמכו כלא רעילים לסביבה.

איך ממחזרים את מה שזולג לסביבה?

הבעיה הסביבתית האמיתית היא לא הפלסטיק שעובר להטמנה או לקומפוסט, אלא זה שנפלט אל הסביבה, מגיע אל בעלי החיים ביבשה ובאוקיינוסים, מצטבר וגורם לנזק סביבתי במשך עשורים.

הבעיה הגדולה בפלסטיק שנפלט לסביבה היא שאין יכולת ריאליסטית לאסוף אותו אל מתקני המיחזור או אל מתקני סילוק פסולת. כאן יש יתרון לפלסטיק אוקסו-ביו מתכלה (OBP) והוא מהווה מנגנון בטיחות שני, לפלסטיק שלא קיבל התיחסות באחד ממחזורי טיפול הפסולת המקובלים (הטמנה או מיחזור). הוא מתפרק עצמאית באוויר הפתוח וכך מצטמצם הזיהום הסביבתי.

תוספים אוקסו-ביו מתכלים (OBP) יכולים להתאים גם לפלסטיק ממקורות פוסיליים וגם לפלסטיק מתכלה ממקורות מתחדשים. כך, איש באמונתו יחייה אך הנזק הנגרם מזליגת הפלסטיק לסביבה יצומצם בכל מקרה.

ואם בכל זאת נרצה למחזר?

בפועל, הן הפלסטיק המתכלה בקומפוסט והן הפלסטיק עם תוספי אוקסו-ביו מתכלים (OBP), לא ממויינים כזרם נפרד במתקני המיון. כאשר אלו מגיעים למתקני המיון, הפלסטיק האוקסו-ביו מתכלה (OBP) משויך למטריצה הפולימרית בה הוא נמצא וממוחזר בתוך זרמי הפסולת הרגילים. לזרמים מוסיפים בכל מקרה מייצבים לשמירה על חומר הגלם ומייצבים אלו מנטרלים את פעולת התוסף האוקסו-מתכלה. הם מאפשרים לחומר הממוחזר להיות נטול למעשה מתוסף אפקטיבי ומייעדים אותו שוב ליישומים ארוכי טווח.

בניגוד לכך, פלסטיק מתכלה בקומפוסט נחשב כמזהם. הוא אינו קומפטבילי לפולימרים אחרים ואם הוא זולג לזרם המיחזור הוא מוריד את ערך חומר הגלם המתקבל.

חשיבות הנפח במיחזור

הנכס היקר ביותר עבור מפעל לטיפול בפסולת הוא שטח. שקיות פלסטיק הן קומפקטיות במיוחד בהשוואה לפתרונות כמו נייר או בד, ושקיות המכולת מפלסטיק תופסות פחות מ-1% משטח המזבלות. אחוז זה ניתן לצמצום נוסף ע"י מעבר לפלסטיק עם תוסף אוקסו ביו-מתכלה (OBP). לעיתים אוויר הנכלא בין השקיות גורם ללא הצדקה לעליה בנפח האחסון. שקיות אוקסו מתחילות את פירוקן כבר בשלב זה ועל כן בהן לא יישארו כיסי אוויר כלואים.

גם ללא פירוק חלקי זה, אם נשווה לרגע את הפולימרים המתכלים בקומפוסט לפולימרים סטנדרטיים נראה שבשל תכונות מכניות ירודות שקיות מתכלות בנויות מיריעות עבות ב-40% בהשוואה לשקיות סטנדרטיות, עם וללא תוסף אוקסו ביו-מתכלה.

פלסטיק מתכלה בקומפוסט – מזין או מזיק?

צרכנים רבים אימצו אנטגוניזם כלפי מוצרי פלסטיק סטנדרטיים והם מאמינים כי פלסטיק מתכלה בקומפוסט, ואף ממקורות מתחדשים, הוא הפתרון הידידותי ביותר לסביבה. הם אינם מודעים כי מרבית מהחומר האורגני שלו מומר ל-CO2 המשתחרר לסביבה. לא חבל? לקחת חומר אורגני ובמקום להשאירו כחומר בעל ערך, לשחררו כגז חממה?

סוגיה נוספת היא ששקיות מפלסטיק מתכלה לא מתפרקות היטב בתנאי קומפוסט תעשייתי. קצב הפירוק לא תואם את קצב השהייה של הפסולת במתקן הקומפוסט וכך נותרים חלקיקי מיקרו-פלסטיק. לכן, בפועל, מרבית מפעילי מתקני הקומפוסט מתנגדים להכניס PLA לתוכם.

"נקווה כי הטיעונים המובאים כאן יביאו את התעשייה לשקילה חיובית מחודשת של השימוש בתוסף ה-d2w ליצור OBP: OXO BIODEGRADABLE PLASTIC", אומר אלי עמיר, נציג Symphony הבריטית בישראל.

למידע נוסף:

Eko&Clean, אלי עמיר, 050-303-9426, [email protected] ,www.ekopico.com

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin