תעשיית הצעצועים והמשחקים בישראל מתבססת ברובה על תכנון ועיצוב מקומיים לצד ייצור בסין. שלוש חברות ישראליות הנחשבות למובילות בעולם: רומיקוב, טייני לאב וסמארטרייק מספקות הצצה לתעשייה המקומית והעולמית
סצנה מוכרת לכל הורה (עייף) בסוף יום: הילדים כבר ישנים, אתם זורקים מבט על הסלון המלא בצעצועים ומשחקים, ותוך כדי שאתם ניגשים לעשות קצת סדר בבלגן אתם בוודאי חושבים על הכמות הלא הגיונית שלהם. ואם אתם במקרה גם עובדים בתעשיית הפלסטיק, אולי בדרך גם תנסו להבין באיזה פולימר ובאיזו שיטה מיוצר הצעצוע.
קטנים, אבל מובילים בחדשנות
ואכן, מדפי הצעצועים והמשחקים בחנויות מתפקעים מרוב מבחר. נתח השוק שלהם בישראל הוערך ב-975 מיליון דולר בשנת 2023 והוא צפוי להגיע ל-1.5 מיליארד דולר עד שנת 2029, בקצב גידול שנתי של 7.5%.
יחד עם זאת, חשוב לדעת כי, לצערנו, ייצור מקומי של צעצועים כמעט ואינו בנמצא. בשנת 2024 עמד הייצוא על 32.2 מיליון דולר בלבד, ואילו הייבוא חולש על 90%-95% מהשוק. אולם, למרות הנתונים, ישראל נחשבת למעצמת חדשנות, עם פיתוח ועיצוב מוצרים מתקדמים, הזוכים לפרסים ברחבי העולם. בנוסף, אבות טיפוס של משחקים מגיעים לניסיון דווקא בישראל, היות ואנחנו נחשבים לצרכנים המאמצים בקלות רבה יותר רעיונות חדשניים. בכתבה זו נסקור את תעשיית הצעצועים בישראל דרך העיניים של החברות המקומיות.
עניין של הגדרות
אמנם הצעצועים והמשחקים נכללים באותו סגמנט, אך יש הבדל ברור ביניהם וכדאי להבינו: השימוש בצעצועים הוא אינטואיטיבי ובמשחק חופשי. גם הוראות הרכבה, מסובכות ככל שתהיינה, לא הופכות את הצעצוע למשחק.
לעומתם משחקים נשמרים בקופסה ייעודית ומכילים דף עם כללים וחוקים מוגדרים שיש לשחק על פיהם. לרוב, יש שחקן אשר מוכרז כזוכה בסוף המשחק. מעניין לדעת כי בישראל נמצאו עדויות למשחקים עוד מתקופה הברונזה. חפירות ארכאולוגיות מצאו לוחות משחק, כלים, קוביות וצעצועים המתוארכים למאה השביעית לפנה"ס. גומות המשחק "מנקלה" (Mancala) נמצאו בישראל בחפירות מהתקופה הביזנטית, מהמאה הרביעית לספירה.
פלסטיק בתעשיית הצעצועים
הצעצועים הראשונים מפלסטיק היו עשויים צלולואיד ופותחו בשלהי המאה ה-19. המהפכה האמיתית בתעשייה זו הגיעה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת, התחילו חברות כמו Fisher-Price לייצר סדרות שלמות של צעצועי פלסטיק הודות לעמידותו, משקלו הקל, הצבעים העזים ויכולות הייצור ההמוני. מאז, צעצועים אייקוניים כמו לגו, ברבי וחיילי צעצוע נהיו אורחים קבועים בכל בית.
מגמות הקיימות הנושבות בתעשייה
ההערכה היום היא שכ-90% מהצעצועים מכילים פלסטיק. תעשיית הצעצועים היא עתירת הפלסטיק בעולם, ומשתמשת בכ-40 טון פלסטיק לכל מיליון דולר בהכנסות. אולם, לאור העובדה כי מרבית הצעצועים מכילים עירוב של פולימרים ואינם ביו מתכלים, 80% מהם מסיימים את חייהם במטמנות, מתקני השבה ולפעמים גם באוקיינוס. תהליכי הייצור והפירוק של הצעצועים גורמים לפליטת גזי חממה, זיהום קרקע ובעלי טביעת רגל פחמנית גבוהה.
שילוב חומרים ממוחזרים בצעצועים עצמם בעייתי מאוד, עקב הרגולציות המחמירות בתעשייה והעובדה כי לא מעט צעצועים מגיעים לפיות של תינוקות וילדים קטנים. מאמצי המיחזור של תעשיית הצעצועים מתמקדים בשינוי אריזות המוצרים, צמצומן ושילוב חומרים ממוחזרים בהן. חברות הצעצועים הגדולות כמו לגו, Mattel ופליימוביל הכריזו על מעבר לפולימרים ממקור מתחדש או ממוחזר עד תחילת העשור הבא. יוזמות נוספות כוללות פרוייקטים של איסוף צעצועים ומשחקים ישנים למטרת שימוש מחדש.
במה משחקים ילדי ישראל?
על אף הייבוא הנרחב לישראל, קיימות פה לא מעט חברות צעצועים אשר הוגות, מפתחות ומעצבות צעצועים ומשחקים. הייצור נעשה בחו"ל, בעיקר בסין, מטעמי עלות. המגוון רחב ונע מגיל לידה ועד גיל 120. היות והחברות המקומיות מתחרות מול ענקיות עולמיות, הן שמו להן כמטרה לספק צעצועים באיכות בלתי מתפשרת, אשר יוכלו לשמש דורות של ילדים.
רומיקוב, המשחק הכי ישראלי
הידעתם כי המשחק המשפחתי השלישי הנמכר ביותר בעולם (אחרי שבץ-נא ומונופול) הוא ישראלי? הרומיקוב פותח לפני 75 שנים על ידי אפרים הרצנו, עולה מרומניה, כתחליף לקלפים שנאסרו לשימוש ברומניה השמרנית. כיום הוא נמכר ביותר מ-90 ארצות ברחבי העולם.
ייצור כחול לבן
מיליוני אריחי המשחק מיוצרים במפעל "למדע תעשיות קלות" הנמצא בערד ומעסיק 60 עובדים. האריחים מוזרקים ב-18 מכונות הזרקה בכוחות נעילה של 80-560 טונות. חומרי הגלם הם בעיקר HIPS ומעט PP. "על אף מאות הטונות של חומר הגלם הפלסטי שבהם אנחנו משתמשים, אנחנו מחשיבים את הפלסטיק כחומר צדדי", אומר מיכה הרצנו, בנו של אפרים ז"ל, ממציא המשחק. "תהליכי הייצור העיקריים שלנו הם הדפסות טמפון ועיבוד קרטון על ידי מכונות שבונות קופסאות באופן אוטומטי. אנחנו מבצעים מיליוני הדפסות בשנה ונחשבים למדפיסים הגדולים ביותר בארץ. בתקופת הקורונה, עלה הביקוש על יכולת הייצור, ולכן התחלנו לייצר גם בסין בקבלנות משנה. משם אנחנו גם מספקים לארצות שאינן בקשרים דיפלומטיים איתנו כגון אינדונזיה, מלזיה וכדומה".
פיתוח משחקים תחת המותג "קודקוד"
לצד משחק הרומיקוב, מפתחים ומייצרים בלמדע משחקים נוספים תחת חברת המשחקים "קודקוד". משחקי החברה משווקים על ידי חברת "Hasbro" העולמית ויש ללמדע זיכיון לשווק את משחקיה בישראל דוגמת מונופול, ריסק ומותגים נוספים. כל המשחקים מוגנים על ידי IP (קניין רוחני) ורומיקוב הוא מותג רשום. "כל משחק מוצלח מועתק כמעט מיידית, ואנחנו נלחמים בכך בכל אמצעי חוקי העומד לרשותינו", אומר מיכה.
(לא) נלחמים במסכים
לא פשוט להושיב ילדים לשחק במשחק קופסה בעידן של ימינו. ברומיקוב החליטו להצטרף למגמה. "If you can’t beat them, join them", טוען מיכה. "אנחנו מפתחים אפליקציות למשחקים המוצלחים שלנו, וכיום ניתן לשחק ברומיקוב בטלפון בכל נקודה בעולם, ואפילו תוך כדי טיסת אלעל. ובכל זאת, במשחק קופסה יש אינטראקציה ישירה בין בני אדם, ודווקא זו חשובה וחסרה בעידן הדיגיטלי. להפתעתנו אנחנו רואים כי הדיגיטל ומשחק הקופסה הם עולמות משלימים. ככל שאנחנו מוכרים יותר משחקים, יש יותר הורדות של המשחק online ולהיפך".
ציונות באריחי המשחק
בתעשייה שבה הרוב מיובא, ההתעקשות לייצר בישראל מחממת את הלב. "אנחנו נמצאים בלב הנגב, רחוקים מאזורי תעשייה, ולכן אנחנו מצטיידים בצורה עצמאית ביכולות ייצור משלימות. מטעמי ציונות, אנחנו רואים זאת כחובה להישאר כאן ולהמשיך לספק פרנסה לתושבי האיזור, כי אין לנו ארץ אחרת", מדגיש מיכה.
טייני לאב – צעצועים לגיל הרך
ואם נחזור לגיל הינקות, ידוע כי אין יולדת שבדרך לחדר לידה לא עוצרת ב"שילב". ושם הא תמצא את צעצועי ההתפתחות של טייני לאב – חברה ישראלית שמפתחת ומעצבת בארץ ומייצרת בחו"ל. החברה הוקמה לפני כ-30 שנים ומיועדת לילדים בגילאי 24-0 חודשים. בשנת 2014, נרכשה טייני לאב על ידי תאגיד Dorel אשר בבעלותו מותגים מרכזיים כמו מקסי-קוזי, Safety 1st ועוד, והיא משמשת כמותג הצעצועים של התאגיד. כיום היא מייצאת ל-100 מדינות שלחלקן אפילו אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
בטיחות מעל הכול
האתגר בייצור לגילאים כה קטנים הוא בעיקר בטיחותי. "אנחנו בודקים כל כשל של צעצוע לעומק", מספר עידו סגל, סמנכ"ל הפיתוח. "הבדיקות מחמירות עוד יותר מהתקנים, וכל חיבור של חלקים מאובטח בשתי דרכים שונות, לדוגמה: בורג והלחמה, דבק ו-Over molding. אנחנו צריכים, מצד אחד, להיות רובוסטיים כמו טנק ומצד שני סופר ילדותיים ונעימים. לכך יש להוסיף את הצורך להיות רזים בעלויות על מנת שנהיה כלכליים מול המתחרות הגדולות שלנו.
מפתחים בארץ ומייצרים בסין
הפיתוח נעשה מאז ומעולם בארץ והתהליך כולל גם הדפסות אב טיפוס בתלת ממד, ניסיונות מול קהל יעד רלוונטי וייעוץ של צוות יועצות התפתחות ופיזיותרפיסטיות. לאחר סיום שלב הפיתוח והעיצוב עוברים לתכנון המוצר. הייצור נעשה בסין, עם צוות של בקרת איכות אשר בודק את המוצר עוד במפעל, טרם הגעתו למדפי החנויות. כחברה קטנה שמתחרה בענקיות, הדגש הוא על חדשנות ואנחנו זוכים בפרסים עולמיים ומוציאים פטנטים אשר מגנים על הקניין הרוחני. לא כולם יודעים אבל את האוניברסיטה עם הקשתות שמותחות את הבד אנחנו המצאנו. כאשר הפטנט פג הוא הועתק מיידית על ידי חברות נוספות".
שיטות ייצור, רגולציה וקיימות
מרבית צעצועי החברה משלבים בדים סינתטיים ופלסטיק. "הפולימרים העיקריים הם PP, ABS, TPU ו-TPR. תהליכי הייצור כוללים הזרקות, הרכבות והלחמות. לצערי, פלסטיק ממוחזר ותינוקות הוא נושא שלא פוצח עדיין, אבל אנחנו ממחזרים את הפחת וכן עוברים לאריזות מתמחזרות. בהיבט הנרחב יותר של קיימות, אנחנו שמים דגש על עמידות הצעצוע שיכול לעבור בין כמה אחים במשפחה. זאת בניגוד לשטף הצעצועים "החד פעמיים" אשר מיובאים לארץ, נשברים בקלות ומושלכים לפח".
מתגלגלים בסטייל – הפתרונות של סמארטרייק
מהר מאוד התינוקות גדלים והופ, הם כבר צריכים משהו עם גלגלים שיניע אותם קדימה במהירות. חברת סמארטרייק (smarTrike) היא חברה משפחתית אשר הוקמה בשנת 2009 עם פיתוח מוצר הדגל Grow with me trike שהיה לתלת האופן הראשון שגדל עם הילד ומהווה תחליף לטיולון סטנדרטי. הם מובילים עולמיים בקטגוריה זו וכיום החברה מוכרת בלמעלה מ-70 מדינות, עם יותר מ-20 מיליון טרייקים שנמכרו ב-15 השנים האחרונות. בנוסף, פיתחה סמארטרייק גם קורקינטים (סקוטרים), אופניים ורייד-אונים.
איך מפתחים מוצר חדש?
סמארט טרייק לא מייצרים בישראל, אבל שומרים כאן את מרכז הפיתוח והחדשנות, הכולל גם יועצי פיזיותרפיה, כפי שמציין עמית בראון, Chief Revenue Officer. "לאחר תהליך פיתוח ארוך, אנחנו לקראת השקה של מוצר חדש ופורץ דרך המשלב יתרונות של קיפול קומפקטי, קלות משקל ונוחות של טיולון. אף מוצר לא יוצא לשוק לפני סיום רישום הפטנט. אנחנו נעזרים בהדפסות תלת ממד בתהליך הפיתוח ובמקרים שצריך בדיקות מכאניות עוברים לכרסום".
שלד ממתכת עם המון פלסטיק מסביב
מוצרי החברה מורכבים מחלקים רבים המשלבים טכנולוגיות ייצור וחומרי גלם מגוונים, ביניהם: הזרקות חלקים מ-PP, ניילון, TPR וסיליקונים שונים לגלגלים, עיבוד אלומיניום ומתכות נוספות למערכות המתלים והשיכוך וכן שילוב של בדים. בפלח מוצרים זה קל יותר לקדם קיימות. "אנחנו משתמשים בחומרים ממוחזרים ופחתי ייצור בעיקר בגלגלים. בנוסף, ויתרנו על אריזה בפלסטיק ועברנו לנייר ולקרטון חום. גם המוצרים הנילווים משלבים חומרים ממוחזרים. האיכות גבוהה והטרייקים מתוכננים להחזיק מעמד לשנים רבות", אומר עמית.
הפלסטיק – כבודו במקומו מונח
למרות הביקורת הסביבתית, אין תחליף לשימוש בפלסטיק בתעשיית הצעצועים והמשחקים עקב תכונותיו המעולות: עמידות, קלות עיבוד ושינוע, בטיחות בשימוש, אסתטיקה גבוהה ועלויות נמוכות. החדשנות מובילה בתעשייה המקומית וממצבת גם כאן את ישראל כפורצת דרך. נאחל לחברות הישראליות הצלחה רבה לעוד שנים רבות, ושמשחקים וצעצועים פרי פיתוח ישראלי יגיעו לבתים רבים ברחבי העולם.
