מבחר הפתרונות לשילוב חומרים ירוקים רחב, רק צריך לדעת לבחור בפתרון הנכון ליישום וכמובן להצהיר עליו בצורה מדויקת ונכונה
יצרני פלסטיק המעוניינים לקדם קיימות במוצריהם עומדים חשים לעיתים בלבול נוכח האפשרויות העומדות בפניהם: חומרי גלם ממוחזרים? חומרים ממקור מתחדש? ומה זה בכלל חומרי Mass Balance? הכתבה הבאה תעשה, בתקווה, סדר בבלגן.
חומרים ממוחזרים – PIR ,PCR ומה ההבדל ביניהם?
למי שמעוניין לשלב חומרים ממוחזרים בתהליך הייצור, בוודאי יודע שהכול קם ונופל על איכות חומר הגלם הממוחזר. ככל שמקורות החומרים הממוחזרים נקיים יותר, כך חומר הגלם הממוחזר עצמו יהיה באיכות גבוהה, שקוף ויאפשר תהליך ייצור הדיר מבחינת תנאי העבודה וחיים קלים יותר ליצרן.
שני המקורות העיקריים לחומרים הממוחזרים הם חומרים לאחר שימוש תעשייתי – PIR (Post Industrial Recycled) או לאחר שימוש צרכני – PCR (Post Consumer Recycled). ככלל אצבע, ה-PIR נקי יותר ואיכותי יותר, היות והוא נאסף ישירות מהמפעלים, ובד"כ מופרד במקור לפי הפולימרים השונים. מפעלים רבים משלבים את ה-PIR שלהם עצמם במוצריהם, ללא צורך בהתערבות של ממחזר חיצוני. לעומתם, חומרי ה-PCR מבוססים על פסולת צרכנית המכילה סוגים שונים של פולימרים שמקורם במכלים, בקבוקים, יריעות וכו'. היא מגיעה למתקני מיון ומיחזור ודורשת תהליכי מיון, סינון וניקוי קפדניים. השתכללות תהליכים אלו בשנים האחרונות מאפשרת לקבל חומרי גלם PCR ברמות גבוהות מאוד של ניקיון ואיכות, הדומות ל-PIR ואף לחומר גלם בתולי.
נציין את חברת APK הגרמנית אשר פיתחה תהליך חדש שנקרא Newcycling, בה פסולת אריזות תעשייתית וצרכנית (PIR ו-PCR) נאספת, נגרסת ונשטפת. בתהליך מיוחד משולבים ממסים סלקטיביים הממיסים את הפולימרים LDPE ו-PA ומפרידים אותם משאר פסולת האריזות. לאחר מכן, הממסים מסולקים ומנותבים לשימוש חוזר בתהליך ההפרדה. התוצאה היא גרגרי LDPE (NCY Mersalen® LDPE) וגרגרי PA (Mersamid® PA-6 NCY) העשויים מ-100% מחומרים ממוחזרים. לצד מוצרים אלו, מציעה APK גם LDPE ממוחזר מפסולת PCR (Mersalen® LDPE RCY). חומרי הגלם מתאימים להזרקה ולאקסטרוזיה. ה-LDPE מתאים ליישומי אריזה (לא למזון), תוויות ומדבקות, יריעות, מוצרי גינון, צנרת ועוד. ה-PA מתאים ליישומים טכניים ותעשייתיים בתעשיות הרכב, הכבלים, הפרופילים והצנרת. את ה-PA ניתן לקבל גם עם חיזוק של סיבי זכוכית.
בחוף יש גם פלסטיק ולא רק חול
אין ספק כי הדבר המקיים ביותר שניתן לעשות הוא לקחת פסולת פלסטיק שכבר זלגה ומזהמת את הסביבה והאוקיינוסים ולמחזר אותה לשימוש נוסף. הפסולת הנאספת מחופי האוקיינוסים זוכה בתקינה מיוחדת ושם מיוחד – Ocean Bound Plastics. מדובר על פסולת פלסטיק שממוחזרת במדינות בהן יש זליגה מאסיבית של פסולת פלסטיק לאוקיינוס, והיא מוגדרת כ-PCR לכל דבר ועניין. העובדה שמדובר על OBP (והעמידה בתקנים כאן היא עניין קריטי) מאפשרת הצהרה סביבתית נוספת, ייחודית וחזקה מאוד מבחינה שיווקית.
המותג SEArcular שם לעצמו למטרה להשפיע על המצב באינדונזיה – המדינה מזהמת האוקיינוסים השנייה בגודלה בעולם, הסובלת קשות מזיהום פלסטיק ימי. החברה ממחזרת 4 סוגי פולימרים: PC, PP, PE ו-PS. יתרון נוסף שמתקבל הוא האיכות והאחידות של המוצרים, שכן מיחזור OBP מתאפשר רק באמצעות מיון ידני קפדני לאורך כל שרשרת המיחזור.
חומרי גלם ממקורות מתחדשים
גישה נוספת המעודדת קיימות היא שימוש בפולימרים ממקורות מתחדשים דוגמת קנה סוכר, תירס, ועוד במקום שימוש בפולימרים ממקורות פוסיליים. גם כאן, חברת Braskem פתרונות מעניינים בדמות קו מוצרי I’m Green המבוסס על פוליאתילן, EVA ו-PE wax העשויים מקני סוכר. פולימרים אלו מקטינים את טביעת הרגל הפחמנית של תהליך הייצור וכמובן 100% מתמחזרים וירוקים. היתרון הגדול של חומרי גלם אלו הוא שאין צורך בציוד מיוחד על מנת להשתמש בהם. הם מחליפים את הפולימרים הפוסיליים אחד לאחד, גם מבחינת תנאי תהליך הייצור ותהליכי המשך דוגמת תרמופורמינג.
גישת ה-Mass Balance בפולימרים
לעיתים, ניתקל בפולימרים אשר אין להם תכולה וודאית של מקורות מתחדשים או ממוחזרים, אך חברות התעדה, מספקות אישורים המאשרים כי הספק אכן משתמש במקורות מתחדשים אוממוחזרים במתקני הייצור שלו.
זו גישה חישובית הנקראת Mass Balance. ניתן להתייחס למוצרים אלו כאל "פולימרים עם תעודות" . שווקים רבים בעולם ומותגים שונים, מקבלים כיום פתרונות כאלו, כסוג של פתרונות ביניים, וכך מאפשרים לחברות גדולות, להגדיל את כמות המקורות המתחדשים והממוחזרים במוצרים שלהן. מדובר בעצם במשוואה חשבונאית הלוקחת בחשבון את כמות החומרים הממוחזרים והחומרים ממקורות פוסיליים הנכנסים לתהליך הייצור ומכמתת אותם לאורך כל שרשרת האספקה. כך שאם, לדוגמה, מפעל מסויים, מכניס 20% של חומרי זינה ממקורות ממוחזרים לריאקטור, הוא יכול להצהיר ש-20% ממוצריו מיוצרים מ-100% חומרים ממוחזרים.
גם כאן חברת Braskem, היצרנית הגדולה ביותר בעולם של פולימרים ממקורות מתחדשים, מציגה פתרונות מרתקים. בתחילת שנת 2023 קיבלה החברה את תקן ה-ISCC עבור חמשת אתרי ייצור פוליפרופילן שלה, הממוקמים בארה"ב. תקן זה מתקף את גישת ה-Mass Balance של החברה וכן של לקוחותיה המשתמשים ב-PP המיוצר במפעלים אלו. האישור מתווסף לאישור הקיים כבר עבור המפעל בגרמניה.
פולימרים ביו-מתכלים טובים לקיימות?
זו קטגוריה שנוטה להיות די מבלבלת היות ויש פולימרים שהם ביו-מתכלים המבוססים על מקורות מתחדשים, ואילו יש כאלו אשר הם מתכלים אבל מבוססים על מקורות פוסיליים. כך או כך, מדובר בפולימרים שתחת תנאים מסוימים, בד"כ בקומפוסטר תעשייתי, מסוגלים להתפרק לפחמן דו-חמצני ומים. הם מהווים בחירה טובה, בעיקר במקומות בהם אכן יש ביטחון שהם יעברו את תהליך ההתכלות הנכון להם. אחרת הם יגיעו בסוף למטמנה כמו שאר הפולימרים ושם, בדרך כלל, לא יוכלו לתפקד על פי התקן המתאים.
את הפתרונות בתחום זה מובילה חברת FkuR, אשר בנוסף לפולימרים ממקורות מתחדשים, מציעה גם פולימרים ביו-מתכלים דוגמת ה-Bio-Flex, העשוי מחומרים ממקור מתחדש (תירס) ומתאים לייצור יריעות ומוצרים מוזרקים. Fibrolon – פלסטיק המחוזק בשבבי עץ המיועד להדפסת תלת ממד. Ceroflex – פולימר מתכלה על בסיס עמילן ליישומי חקלאות, חיפויי קרקע, חבקים, חיפויי הגנה לעצים ועוד. ייחודו הוא בפירוק מהיר יותר בהשוואה ל-Bio Flex.
שילבתם חומרים ירוקים – עכשיו צריך לדאוג להצהרה הסביבתית הנכונה
חברת מודיפלסט – OutFinIt! מייצגת את החברות עליהן פירטנו בכתבה וגם מציעה שירותי ייעוץ לכתיבת הצהרות סביבתיות. להצהרה זו תוקף משפטי ולכן חשוב שהיא תהיה מדויקת ונכונה, אחרת היצרן עלול למצוא את עצמו חשוף לתביעות.
למידע נוסף:
מודיפלסט – OutFinit! יריב ספקטור, 054-755-6725, [email protected]
