השילוב של AI בתעשיית האריזה עולה משמעותית בתקופה האחרונה: בעיצוב המוצר, בעולמות פיתוח, העברה לייצור מסחרי, אריזות חכמות, ותכנון אריזה אופטימלי. מה עוד צופה לנו העתיד?
הבינה המלאכותית משנה את פני התעשיות ברחבי העולם, ותחום האריזה אינו יוצא דופן. יום העיון האחרון שערך המכון הישראלי לאריזה בהתאחדות התעשיינים עסק בדיוק בכך. מומחים מהתעשייה הסבירו כיצד טכנולוגיות AI מתקדמות תורמות לתהליכי עיצוב ותכנון, לשיפור איכות האריזה, לייעול תהליכי הייצור, להפחתת בזבוז משאבים, לשיפור הקיימות, ועוד.
AI כבר כאן, ואי אפשר להתעלם ממנו
עד לפני שנה וחצי, בינה מלאכותית לא הייתה נדבך משמעותי מתעשיית האריזה, אך השימוש בה עולה בתקופה האחרונה אקספוננציאלית, והיא לא צפויה לעצור. "אי אפשר כבר להתעלם מהכלי", מציינת שירה רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאריזה. "הבינה המלאכותית נכנסה לא רק למוצר עצמו, אלא גם לכל שלבי התכנון, פיתוח, וייצור. אנחנו רואים אותו בסימולציות, בניהול מלאי, בשרשרת האספקה, באוטומציה, בתחזוקה מונעת, במיון הפסולת, ועוד. למרות זאת עדיין יש צורך במומחה שינווט את הבינה המלאכותית בדרך הנכונה".
איסוף מודיעין עסקי עם מודלים גנרטיביים
מודלים גנרטיביים של טקסט ותמונה עומדים במרכז הפריצה הנוכחית של תחום ה-AI. הם זולים, מהירים ונגישים, ונראה כי רתימתם למגוון יישומים במגזר העסקי היא רק עניין של זמן. בהרצאה על איסוף מודיעין מתקדם לתעשייה של איגור יבדוסין, אנליסט ראשי מחברת מרקסטול, הוצגו כלי AI המסייעים לגילוי מידע עסקי. כלים כמו PERPLEXITY ו-FEEDLY AI מאפשרים לנטר אחר מידע באינטרנט וברשתות החברתיות, לעקוב אחר חברות ותעשיות, ולזהות מגמות וטרנדים. בנוסף, כלי AI ייעודיים יכולים לעזור בהוצאת גרפים, ניתוח סטטיסטי, ניתוח תובנות עסקיות, סידור מידע, סיכום שיחות ועידה ועוד. גם למודלי הטקסט המוכרים כגון CHAT GPT ו-CLAUDE יש כלים למתקדמים לניתוח והצגת נתונים, כגון פונקציית ה-Artifacts של CLAUDE.
מודלים גנרטיביים בשירות המעצב והמפתח
מודלים גנרטיבים משמשים גם בעיצוב המוצר. עמית אביגדור, מנכ"ל סטודיו תמוז, סיפר כיצד החברה השתמשה ב-AI על מנת לקצר תהליך עיצוב ופיתוח: "ה-AI היווה חלק בכל שלב של התהליך, מ-PERPLEXITY למחקר, ל-Chat GPT ו-Midjourney לשלב העיצוב ו-PROMEAI לקבלת סקיצה ראשונית. באופן זה, קיצרנו את התהליך משמעותית", מסביר עמית.
גם בעולמות הפיתוח יש מקום ל-AI. אירה שטיין רוזנמן, יועצת בהנדסת חומרים, מסבירה כיצד לקחת תהליך מעבדתי שסיים פיתוח, ולהיעזר ב-AI על מנת לבצע לו Scale-Up לייצור מסחרי ולתיעוד. בהרצאתה השוותה אירה שלושה מודלים גנרטיבים של טקסט, שקיבלו את אותה הנחייה ראשונית. Chat GPT סייע במציאת מקורות מסחריים לחומרי הגלם, המלצה על תהליך העיבוד, רגולציה, ועוד. הוא סיפק מידע רב, אפילו מעבר לבקשה הראשונית. Gemini לעומתו, היה יותר ממוקד בתשובותיו, והפנה להמשך חיפוש ב-Google. אחרון חביב, Perplexity לקח חירות לעצמו למקד ליישום ספציפי שאינו בהכרח היישום המבוקש.
משלבים בינה מלאכותית באריזות חכמות
גולת הכותרת כמובן היא שילוב ה-AI באריזות חכמות. דוגמא לכך נתנה ירדן כהן, מנכ"לית תדביק, בהרצאתה. חברת Wiliot הישראלית פיתחה מדבקה חכמה לחבילות המבוססת IoT המעבירה נתונים בזמן אמת למערכת AI, כולל מידע על איך טיפלו בחבילה או הטמפרטורה. המערכת מתממשקת עם הצ'אטבוט WiliBot המאפשר ללקוח לשאול שאלות על המוצר, וליצרן לאתר מקומות לשיפור בשרשרת האספקה.
דוגמאות נוספות ניתנו בהרצאתה של ילנה סמסונובה, מחברת חדשנות מעשית. כך למשל, חברת Unilever המציאה אריזה המותאמת ללקויי ראיה עם קוד QR הניתן לסריקה מרחוק כך שלא חייבים לאתר את מיקום האריזה במדויק. הקוד מוביל לאפליקציית Be My Eyes, בינה מלאכותית המדריכה את המשתמש בהכנת המזון.
כיצד ה-AI משרת את הקיימות באריזות?
טרנד חדש שנפוץ לאחרונה הוא כלים המלמדים את היצרנים את הדרך הנכונה לארוז את האריזות והחבילות שלהם, בייחוד בהקשר של קיימות. כך למשל יצרה החברה הגרמנית Digimind פלטפורמה שיודעת לשדרג אריזה קיימת או לתכנן חדשה, כאשר המטרה היא צמצום מקסימלי של משקל והגדלת כמות חומר הגלם ממוחזר, תוך שמירה התכונות המכניות של האריזה. דוגמא נוספת היא חברת Paccurate, המייצרת כלי סימולציה לאריזה חכמה של חבילות וניהול מלאי על בסיס מגוון גורמים כמו חיסכון באריזה, קיימות, עמידות, וצמצום עלויות. גם חברת AMAZON יצאה עם ה-Package Decision Engineer, מערכת הסורקת את המוצר המגיע למרכז האריזה וקובעת את פתרון המשלוח הרצוי, בהתאם לתכונות כמו יעד, ממדים, גמישות, קשיחות, שבירות ועוד. כל התהליך לוקח שניות ונעשה כחלק מפס ייצור אוטומטי.
קניין רוחני וזכויות יוצרים בעולמות AI
כניסת הבינה המלאכותית לתעשיית האריזה מציפה אתגרים בתחום הקניין הרוחני וזכויות היוצרים. נכון להיום, תכנים ועיצובי אריזות הנוצרים באמצעות כלים גנרטיביים מבוססי AI אינם מוגנים בזכויות יוצרים, והנושא טרם הוסדר משפטית. השימוש במאגרי נתונים קיימים לאימון מערכות ה-AI עלול להוביל להפרת זכויות יוצרים של צד שלישי, ולכן נדרשת זהירות רבה בשימוש בכלים אלו. עו"ד אייל ברוק, המתמחה בבינה מלאכותית, ממליץ לשמור על מעורבות אנושית בתהליך היצירה, לרשום סימני מסחר לעיצובים ייחודיים, ולשקול תיעוד הבעלות באמצעות Blockchain. שימוש נבון ושקול יאפשר לנו לרתום את יתרונות ה-AI לקידום החדשנות באריזות מבלי לפגוע באמון הצרכנים.
*דיסקליימר:
לצערנו, ליום העיון הזה לא הצלחנו. הכתבה נוצרה בעזרתם האדיבה של ליאת ברנר וצוות יוניליבר שסייעו לנו בסיכום הדברים מהשטח.
