התקדמות מדע החומרים וטכנולוגיות הייצור מביא להישגים פנומנליים בספורט. יש אשר יגידו כי הם אף גובלים בפגיעה בטוהר המשחק. מהם החידושים האחרונים בתעשייה אשר יגרמו לכם להסתכל בזווית קצת אחרת על האירוע הספורטיבי הבא?
נתחיל באזהרה – הכתבה הבאה אינה מיועדת לבטטות כורסה. אבל אם אתם חברים בקבוצת ריצה, רכיבה, עוסקים בספורט באופן קבוע או אפילו מתעניינים בענף ספורטיבי כלשהו, בטוחני כי הדברים הבאים יגרמו לדופק שלכם לעלות.
המשחקים האולימפיים בפריז ממש מעבר לפינה, וצפויים להתחיל ב-26 ביולי. אירועים גדולים בקנה מידה כזה מעניקים לענף הספורט העולמי דינמיקה מרגשת ומהווים זרז כלכלי למדינה המארחת, ויש המקווים לכלכלה האירופאית כולה. זאת לצד מגמה הצוברת תאוצה בשנים האחרונות בה הספורט תופס מקום משמעותי באורחות החיים של אנשים רבים.
תחום הספורט חווה צמיחה אדירה בשנים האחרונות
לראייה, על פי מחקר שנערך לאחרונה על ידי מקינזי, המכירות של מוצרי ספורט גדלו ב-6% ב-2023, לעומת 2% בלבד בשנת 2022. הצמיחה החזקה ביותר הייתה במערב אירופה (+8%), אסיה (+11%) ואמריקה הלטינית (+22%). התעשייה צפויה להמשיך ליהנות מקצב צמיחה שנתי של כ-7% עד שנת 2027. מנועי הצמיחה החדשים הם בעיקר ענפי ספורט אופנתיים אשר קלים לאימוץ כמו ריצת שטח, שבשנת 2020, כבר נמנו עם אוהדיה המושבעים כ-1.77 מיליון רצים ברחבי העולם. לעיסוק בספורט קבוצתי יש גם מאפיינים חברתיים ואלו חשובים לא פחות מהאימון עצמו.
ממה מורכבת תעשיית הספורט?
שוק מוצרי הספורט המודרני מתחלק לשני עולמות: יצרנים – שמעצבים ומייצרים, וקמעונאים – העוסקים בשיווק ומכירה. התעשייה מורכבת משלוש קבוצות מוצרים שונות:
- הנעלה, מריצה ועד כפכפים, המהווה 25% מהשוק
- ביגוד ספורט, מלבוש מיוחד ועד לבגדי ספורט ותרמילים, נתח שמוערך ב-35% מהשוק
- ציוד ספורט (נעלי שלג, כדורים, אופניים וכו') המייצג 40% מהשוק
מוצרים אלו משרתים מגוון רחב של פעילויות ספורטיביות כגון: ספורט אתגרי (גלישה בסקייטבורד, גלישת גלים, סקי וכו'), כושר גופני (כל הסוגים, כולל אומנויות לחימה), ספורט אישי (גולף, טניס, אגרוף וכו'), משחקי פנים (ביליארד, חצים, טניס שולחן), ספורט פנאי בחוץ (טיולים, תרמילאים, טיפוס, דיג וכו'), וספורט קבוצתי תחרותי (כדורסל, הוקי קרח, כדורגל וכו').
תחרותיות לא רק בספורט אלא גם במחירים
שורשי התעשייה נעוצים בתחילת שנות ה-70, אז התמקד הענף בייצור ציוד לענפי ספורט מסורתיים, בעיקר מדים לקבוצות ספורט ומאמנים. גם ענף הנעלת הספורט היה מוגבל. אדידס שלטה בהנעלה ובשוק ההלבשה הספורטיבית הלא-פורמלית באותה תקופה. את שוק הציוד הובילו חברות כמו Spalding, Titleist ו-Wilson. באמצע שנות ה-70 החל הענף לעבור שינוי מהותי כאשר NIKE החלה להתחרות מול אדידס בתחום ההנעלה וההלבשה. תחרות זו היוותה בעצם את יריית הפתיחה לתחרותיות בענף ההנעלה וההלבשה הספורטיביים שאנחנו מכירים כיום.
בימינו הציוד וההלבשה הספורטיביים הפכו לאובייקטים אופנתיים פופולאריים ומבוקשים גם בחיי היומיום עם נעליים, תיקים, חולצות ומגוון עצום של אביזרים ומותגים שהולך ומתרחב. המכירות עלו בהתמדה והובילו לצמיחה של תעשייה חדשנית ומרשימה. בדומה לענפים תעשייתיים אחרים, גלובליזציה ומיקור חוץ, הובילו גם את יצרני ציוד ספורט להעביר את פעילותם למדינות רבות עם כלכלות מתפתחות ועלויות עבודה וייצור נמוכות. רוב הייצור בתעשיית מוצרי הספורט מתבצע באסיה, כאשר סין, יפן, טאיוואן, דרום קוריאה והודו הן חלק מהמדינות היצרניות הגדולות ביותר. ל–NIKE, היצרנית מספר אחת בעולם של מוצרי ספורט, יש 103 מפעלים בסין ו-101 מפעלים בווייטנאם ויחד הן מהוות 31% מסך הייצור של החברה.
מאדידס ועד Lululemon – השינויים שעברה תעשיית הלבשת הספורט העולמית
לצרכנים יש זיקה חזקה למותגים מוכרים, וכ-76% מעדיפים רכישות ממותגים אלו על אף תג המחיר הגבוה שלהם. למרות זאת, המצב הכלכלי לא פסח על הצרכנים ולאחרונה נראית עלייה במותגים הפרטיים לספורט המקצועי והחובבני כאחד. במקביל, הקרב בין המותגים הולך ומתעצם, עם NIKE ואדידס שמתמודדות עם תחרות הולכת וגוברת מצמיחה מהירה של מותגים כמו Under Armor ו-Lululemon.
הצמיחה המדהימה של מותג הלבשת היוגה והספורט Lululemon מציגה את הפוטנציאל לחדשנות וחדירה לשווקים מבוססים על ידי התמקדות בהיבטי נישה של בריאות וקהילה. הכנסות החברה עלו ב-19% בהשוואה לשנה שעברה והגיעו ל-9.6 מיליארד דולר, עם עלייה של 13% במכירות וזינוק של 58% ברווח הגולמי.
הפולימרים וטכנולוגיות הייצור גורמים למהפכה בתעשיית הספורט
התאחדויות הספורט והארגונים העולמיים שמים דגש רב על "טוהר המידות" בתחרות, ואוכפים את התקנות של שימוש בחומרים כימיים אסורים. אולם במסגרת חוקי המשחק המקובלים, עדיין ניתן להשתמש באביזרים ולבוש המיוצרים מפולימרים מתקדמים המקנים יתרון לביצועי הספורטאים. השפעות טכנולוגיות אלו על המשחק ההוגן, עולות לדיון לא פעם.
קשה להתעלם מהעובדה כי שלל חומרים וטכנולוגיות, מסיבי פחמן מרוכבים ועד טכניקות הדפסה תלת ממדיות, הניבו ציוד קל, חזק ועמיד יותר. אלו אפשרו אופטימיזציה של מהירות, זריזות וסיבולת של הספורטאים ולא פחות חשוב, עלייה בבטיחותם ללא פגיעה בביצועים. כדוגמה ניקח את חברת אדידס, אשר משקיעה במו"פ כ-151 מיליון אירו בשנה. השקעה זו משתלמת – יותר משני שלישים מהמכירות השנתיות הם פרי הפיתוחים האחרונים. לפני כשלוש שנים, השיקה החברה את נעלי הריצה 4D FORWARD, בשיתוף עם חברת מדפסות תלת הממד Carbon. שיתוף פעולה זה הוביל ליצירת סוליה "סרוגה", דמוית קפיץ, המדייקת יותר את התנועה. צורה זו נבחרה מבין 5 מיליון אפשרויות של צורות "סריגה" שונות. הסוליה עשויה מ-39% אחוז חומרים טבעיים ו-TPU, מאפשרת תנועה קדמית מרבית, מונעת פגיעות אנכיות ונועדה להפוך את האנרגיה של הרץ לתנועה בלתי פוסקת קדימה.
שילוב חיישנים וציוד לביש (Wearable)
החיישנים המשולבים בציוד לביש מודדים נתונים שונים כגון לחץ דם, טמפרטורת גוף ודופק, מנתחים ומעבדים אותם בזמן אמת. המכירות בסקטור זה הגיעו לכ-93 מיליארד דולר בשנת 2023 וצופים להם קצב צמיחה מסחרר של 20% עד ל-225 מיליארד דולרים בשנת 2029. כמעט כל קבוצת ספורט משלבת ציוד זה בתוכניות אימונים. מחקרים הראו כי שימוש בה הביא להפחתה של 88% בפגיעה ברקמות הרכות של הספורטאים, היות והם עוזרים להבין את רמות העייפות של המתאמן ולהתאים את תוכנית האימונים כך שתימנע פציעה חמורה.
החיישנים משולבים גם בציוד ספורט כמו לדוגמה כדורסל – הם עוקבים אחרי התנועה על המגרש ומסייעים לשחקנים לשפר דיוק קליעה. בקריקט ובייסבול, חיישנים במחבטים מודדים את המהירות וכוח התנופה של המכה ומאפשרים להתאים את טכניקת החבטות למהלך המשחק. בכדורגל, החיישנים בכדור משדרים נתונים במהירות של 500 פעמים בשנייה, ומאפשרים זיהוי מדויק ומעקב אחר הכדור בזמן אמת. במכוניות פורמולה 1 מוטבעים חיישנים שמשדרים נתונים על "בריאות רכב", קצב תאוצה, כושר בלימה וכו'. הם משמשים את הנהלת הקבוצה לבדיקות מכוניות לפני המירוץ, ניטור במהלכו, טיפול בנהג והערכת התנהגות הצמיגים.
לומדים מהטבע ומיישמים בטכנולוגיית תלת ממד
האופניים אשר נראו לראשונה בסין עוד במאה ה-12, עברו פיתוחים רבים מאז. אלו כוללים הסבה לרכיבת שטח, מעבר לשימוש בחומרים מרוכבים והכנסה של הילוכים אלקטרוניים. קל לראות זאת אם לוקחים בחשבון שבמרוץ האופניים הראשון באולימפיאדה בשנת 1896 המהירות הממוצעת הייתה 25.8 קמ"ש, ואילו במרוץ האופניים באולימפיאדת פריז, הרוכב כבר יגיע למהירות של 56.8 קמ"ש!
לנתון זה אחראית חברת Pinarello האיטלקית אשר פיתחה אופניים בהשראה מהביולוגיה הימית. מהנדסי החברה חקרו את האופן שבו לווייתנים גדולי-סנפיר מצליחים לבצע תמרונים הדוקים באוקיינוסים, וגילו שהבליטות בקדמת הסנפירים שלהם תורמות באופן משמעותי ליכולת הזו. זאת בזכות יצירת מערבולות אוויר מאחורי הבליטות המאפשרות את הפחתת הגרר. בליטות דומות ייצרו על האופניים באמצעות הדפסת תלת ממד עם סגסוגת אלומיניום המשמשת לייצור חלליות. ניתן לקנותם בסכום הצנוע המתקרב ל-50 אלף אירו.
שילוב ננו-חומרים לביצועים משופרים
ננוטכנולוגיה משולבת במגוון חלקי ציוד ספורט לשיפור העמידות והביצועים. כדורי כדורגל וכדורי טניס רבים משלבים בטנת ננו-חימר שמשפרת משמעותית את עמידות הכדורים בפני נגיפה. ננו-חומרים מפחיתים את משקלן של אלות הגולף, ומגדילים את הכוח והדיוק שלהן. יצרני מכוניות הפורמולה 1 מפחיתים מדי שנה את משקל המכוניות המנצחות באמצעות שילוב טכנולוגיות ננו בחומרים המרוכבים. ננוטכנולוגיה מאפשרת ייבוש מהיר במיוחד בסיבים שמהם מיוצרים בגדי ים. הסילוק המהיר של המים מפחית את משקל השחיין ומאיץ את מהירותו בשניות שלמות.
מה צופן העתיד לעוסקים בספורט?
הקשר הסימביוטי בין טכנולוגיית פולימרים לציוד ספורט ימשיך לעצב מחדש את עתיד התעשייה, ולאפשר לספורטאים להגיע להישגים חסרי תקדים תוך שמירה על רווחתם ובטיחותם. המרדף אחר מצוינות טכנולוגית מאפשר לחלום על ממדים חדשים של פוטנציאל אנושי בספורט. היא תשפיע על האופן שבו ספורטאים מתאמנים, מתחרים ומתאוששים.
למידע נוסף,
עפר שורק, סורפול, [email protected]
