המלחמה באירופה טומנת בחובה השפעות היקפיות על כל תעשיית הייצור, ותעשיית הפלסטיק שלנו בתוכן. אלו כוללות זינוק במחירי הנפט, עליית שער הדולר, חוסר בסחורות וחומרי גלם ופגיעה אנושה בשרשראות האספקה שמצבן היה רעוע עוד לפני המלחמה
סוף חודש פברואר 2022 הביא לנו, הישראלים, תחושות קצת מוזרות. אזעקות עולות ויורדות, אזרחים יורדים למקלטים, שיבוש בחיי היום יום. אלא שכל זה לא מתרחש פה, אצלנו, אלא באוקראינה. תחילת הפלישה הרוסית והימשכות הפעילות הצבאית ההרסנית במדינה גובה קורבנות בנפש. היא משפיעה גם על רבים כאן, שלהם בני משפחה וחברים בערים כמו קייב וחרקיב.
המהלך התוקפני המפתיע מלווה בהתפתחויות גיאופוליטיות וכלכליות שספק אם מישהו דמיין אותם בתחילת השנה. חלק מהן: סגירת מרחבים אוויריים והפסקת פעילויות של חברות גלובליות מובילות ברוסיה. ניתוק הבנקים הרוסים ממערכת התשלומים העולמית SWIFT שולח את השחקניות הישראליות בתעשייה, שלהן קשרים מסחריים עם רוסיה, לפתוח חשבונות בסין על מנת להסדיר את זרימת הכספים התקינה.
מה רמת הסחר בתחום הפלסטיק, בין ישראל ורוסיה וישראל ואוקראינה טרם המלחמה?
עוד לפני שנדבר על השפעות עולמיות וסנקציות, שוודאי ישפיעו גם עלינו כאן בישראל, נבחן מה רמת הסחר הישירה בין ישראל לשני הצדדים הנלחמים. יחסי גומלין כלכליים אלו נמצאים בקו הראשון להיפגע עקב המלחמה. בשנת 2021 עמד ייצוא מוצרי הפלסטיק לאוקראינה על 22 מיליון ש"ח. עם רוסיה, מדובר על מספר גדול יותר של 51 מיליון ש"ח. אלו עתידים להיפגע אנושות. אם נסתכל לצורך השוואה על משבר קרים ב-2014, נראה שהייצוא לרוסיה נפגע ב-30% והייצוא לאוקראינה נפגע ב-53%.
מה המשמעות של סנקציות על רוסיה?
המגבלות האימתניות שהושתו על מסחר עם רוסיה נועדו ליצור לחץ כלכלי משמעותי על המדינה ומנהיגיה, על מנת לרפות את ידיה מהמהלך התוקפני. נכון לכתיבת שורות אלו, הצהירה ארה"ב על חרם גם על מגזר האנרגיה ברוסיה, שהיה ונותר ענף התעשיה העיקרי והרווחי שלה. אירופה, המשתמשת העיקרית באנרגיה זו, לא יכולה להרשות לעצמה הכרזה דומה. ברור כי חיזוק והרחבת החרמות על מקורות האנרגיה, או החלטה חד צדדית של רוסיה לסגירת צינור הגז לאירופה, יביאו לשיאים חדשים במחירי האנרגיה.
חוץ מהסנקציות המדינתיות, הגבלות של חברות פרטיות הופכות לחלק בלתי נפרד מהעימות בשדה הכלכלי. חברות כימיקלים בולטות כמו BASF ו-LyondellBasel, מבטלות עסקאות עתידיות ברוסיה ובבלרוס, ומעתה פעילותן שם תתמקד רק בחוזים קיימים, תוך שאיפה לסיום הקשרים הכלכליים. גם Stratasys הישראלית, לה פעילות בינלאומית ענפה, נקטה בצעדים דומים. לא כל החברות בתעשייה שלנו הצהירו על כוונותיהן ברוסיה, אולם ניתן להניח כי עם התמשכות הלחימה, דעת הקהל תנחה את החברות הבינ"ל בעלות פרופיל תקשורתי גבוה לאותו כיוון.
ביקוש והיצע – והמחירים ממריאים
מחסור במוצרי אנרגיה הורגש עוד לפני תחילת המערכה – מחיר חבית נפט נע אז סביב ה-90 דולר. מאז מחירה זינק, כאשר ההשלכות הורגשו בכל תדלוק בתחנת הדלק. בעת כתיבת שורות אלו מחירי הנפט עברו את רף 120 דולר לחבית והיד עוד נטויה. רמת מחירים זאת משפיעה ישירות על תעשיית הפלסטיק, המסתמכת על תוצרי זיקוק הנפט. התרחשות זאת משקפת את חרב הפיפיות של הסנקציות, המזיקה גם לצד המגביל וגם לצד המוגבל.
שרשרת אספקה – הסיפור שאינו נגמר
על המחיר הגבוה ממילא של הנפט, מתווסף גורם נוסף המעכב ומייקר – מחיר ההובלה. על בעיות מחסור במכולות, והשבתות נמלים ומפעלים כתוצאה מתחלואה, מצטרפים מעכשיו חרמות של חברות אספקה עולמיות, והגבלות על ספינות המפליגות מרוסיה ואליה. בתחילת החודש התבשרנו על הפסקת הפעילות של Maersk ו-MSC, מחברות שינוע המכולות המובילות בעולם, בנמלי הים של רוסיה ואוקראינה. בנוסף, נמלים בבריטניה, הולנד, בלגיה וגרמניה מטילים הגבלות על ספינות שיעדן הוא רוסיה, או אפילו אוסרים על כניסה של ספינות משא רוסיות. מספר אנליסטים מעריכים כי המצב הגיאופוליטי החדש, בשילוב עם מחירי אנרגיה שוברי שיאים, ייקרו את תעריפי ההובלה הימית פי שניים או שלושה ביחס למחירים הנוכחיים – היקרים מלכתחילה בעקבות שיבושי הקורונה. ההובלה האווירית תתייקר מאוד בגלל מחיר הדלקים, וגם עקב התארכות מסלולי הטיסה – לאחר הטלת איסורים על מעבר מטוסים מערביים מעל רוסיה, ולהיפך.
השפעות היקפיות – תעשיות המוליכים למחצה, מזון, דשנים
תחום נוסף הנושק לתעשיית הפלסטיק שלנו הוא משבר השבבים המהווה צוואר בקבוק בייצור של מוצרי אלקטרוניקה ורכב. לפני הלחימה חווה הענף חוסרים גדולים. הלחימה בין שתי המדינות והסנקציות על רוסיה יעיקו עוד יותר על ייצור השבבים, שהרי שתי המדינות מהוות ספקיות עיקריות לגזים אצילים וחומרים חשובים אחרים בתעשייה זאת. עוד בנושא, בכתבתו של עפר שורק בגיליון זה.
מעבר למוצרים תעשייתיים – שתי המדינות הנלחמות הן ספקיות חיטה ומזון מרכזיות כאשר יחד עם בלרוס הן מהוות יצאניות דשנים מובילות. כל עוד הלחימה והחרמות נמשכים, נראה כי התייקרות מחירי התבואה המיובאת והתוצרת החקלאית המקומית ישפיעו מאוד על הוצאות האזרחים ועל הביקוש למוצרים אלה, ובאופן עקיף גם על תעשיית הפלסטיק והאריזה בפרט. מזה תקופה יצרני המזון הישראליים מעוניינים להעלות את מחירי סחורותיהן, ונתקלו בדעת קהל ביקורתית ובשר אוצר שאינו משתף פעולה. המצב החדש מספק להן סיבה טובה, ויש הצופים עליות מחירים בתחום המזון כבר בקרוב.
העלאת מחירים ודולר חזק
מכל הנאמר עד כה ברור, אנחנו הולכים לעולם המתנהל במחסור סחורות ובזמני אספקה ארוכים וכתוצאה מכך, המחירים מאמירים. עוד לפני שהלחימה התחילה, בנקים מרכזיים בכל העולם אותתו על העלאות ריבית שצפויות במהלך 2022, כאשר חלק מהמדינות כבר התחילו במהלך הזה. כך, לחברות בתעשייה יהיה יקר יותר לקחת הלוואות מהבנקים למינוף פעילותן. מצד שני – הדולר מתחזק, ואלה חדשות טובות ליצואנים בארץ לאחר תקופה ארוכה ומעיקה של שקל חזק.
אור בקצה המנהרה – גל עליה מרוסיה ואוקראינה
מלחמה היא דבר נורא, ובלי יוצא מן הכלל – כל הצדדים המעורבים ייצאו ממנה במצב טוב פחות מזה שנכנסו. אבל מבחינת ישראל, יתכן שיש קרן אור חיובית במצב שנוצר: הגעת גל עליה מאוקראינה ומרוסיה. מיליון העולים שהגיעו ארצה בשנות התשעים, לאחר התפרקות ברית המועצות, תרמו משמעותית לשגשוג בישראל ולהון האנושי בה. הגעת עולים מוכשרים נוספים (על פי הערכות מסוימות 200,000 איש) יכולה להוות חבל הצלה לענפי תעשיה רבים ולתעשיית הפלסטיק במיוחד, המשוועת לעובדים איכותיים.
נותר רק לאחל לשלום שיגיע במהרה.
*עידן מינדליס, מהנדס כימיה, עורך וכותב תוכן במערכת PlasticTime.
