בדצמבר 2022, פרסם מכון התקנים שני תקנים חדשים הנוגעים למחזור פלסטיק: תקן ישראלי 15344 ותקן ישראלי 15345 הנוגעים לאפיון פוליאתילן ופוליפרופילן בהתאמה. תקנים אלו אומצו מאירופה ועתידים להכניס צורת עבודה מסודרת יותר במיחזור בישראל
ההשפעה הסביבתית של תהליך מחזור צריכה להיעשות על כל שלב בשרשרת; מנקודת ייצור הפסולת ועד לסילוק השאריות. על מנת להבטיח שמחזור מהווה את האפשרות הטובה ביותר לטיפול בפסולת מבחינה סביבתית, יש לוודא מספק תנאים:
- תהליך המיחזור צריך להקטין השפעות סביבתיות בהשוואה לאלטרנטיבות השבה אחרות.
- קיום שווקים למכירת חומרים ממוחזרים שיבטיחו פעולת מיחזור תעשייתי בר קיימא.
- תכנון ראוי של מערך איסוף ומיון על מנת להבטיח אספקה של פסולת פלסטיק ברת מיחזור המותאמת לצרכים המשתנים של השווקים, תוך מזעור עלויות לחברה.
תקן ישראלי 15344 ותקן ישראלי 15345 אומצו לאחרונה ע"י מכון התקנים הישראלי ללא שינויים מהניסוח בתקינה האירופאית. זאת מאחר ולא הייתה סיבה מהותית המצדיקה התאמה לשוק הישראלי. התקנים מגדירים שיטה לפירוט תנאי האספקה והבדיקה של פוליאתילן ופוליפרופילן ממוחזרים, המיועדים לשימוש במוצרים מוגמרים או מוגמרים למחצה, במטרה לסייע לאלו המעורבים במחזור פלסטיק זה.
תקנים אלו הם חלק ממכלול שלם של תקני CEN הנוגעים לפלסטיק ממוחזר: EN 15342 (מחזור פוליסטירן), EN 15343 (עקיבות של פלסטיק ממוחזר), EN 15346 (מחזור PVC), EN 15347 המתייחס לאפיון פסולת פלסטיק, EN 15348 (מיחזור PET) ו- CEN/TR 15348 אשר מפרט את ההנחיות לפיתוח סטנדרטים עבור פלסטיק ממוחזר.
שני התקנים מגדירים את מושג האצווה לפלסטיק ממוחזר: כמות חומר ממוחזר בעל תכונות אחידות בטולרנס מוגדר. התכונות הנבדקות תהיינה כאלו הנדרשות לאפיון כללי של הפלסטיק וכאלו הנדרשות ע"י לקוח של זרם ממוחזר מסוים. על ספק החומר הממוחזר לספק תעודת אנליזה (Certificate of Analysis) בה מפורטות תוצאות הבדיקות של כל אצווה ואצווה.
התקן מפרט את סוגי הבדיקות הנדרשות לפוליאתילן ופוליפרופילן ממוחזרים, הנבדלים מעט זה מזה, והתקן שלפיו הבדיקות צריכות להיעשות.
עבור פוליאתילן, ישנן בדיקות הכרחיות: צפיפות, זרימה ((MFR, צורה, גודל חלקיקים, תכולת פוליאתילן בצפיפות נמוכה (LDPE), דרגת פילטרציה ובדיקות מומלצות: צפיפות נפחית, צבע, שקיפות, בדיקת נוכחות פולימרים זרים, תכולת אפר, זיהומים, חוזק בנגיפה (izod, charpy או drop dart), לחות בחומר ובדיקות מתיחה.
עבור פוליפרופילן, הבדיקות ההכרחיות הן: צבע, צפיפות, חוזק בנגיפה, זרימה (MFR) וצורה, והבדיקות המומלצות כוללות: תכולת אפר, צפיפות נפחית, פולימרים זרים, בדיקות מתיחה, דרגת פילטרציה, תכולת חומר ממוחזר ותכולת נדיפים.
התקנים מבקשים לשמור תיעוד של בקרת איכות המוצר, בדיקות קבלה לחו"ג ובקרת התהליך, כאשר הם מכירים בדרישות תקן ISO 9001 לבקרה עקבית. כמו כן, נדרשת שמירה על עקיבות בחומר (traceability). על מנת להבטיחה וכן כדי להעריך תכולת חומר ממוחזר במוצר, יש לפעול על פי המתואר בתקן EN 15343.
כניסתם לתוקף של שני תקנים אלו תסייע לתעשיית הפלסטיק הישראלית להתאים עם הדרישות הגוברות לכלכלה מעגלית בשווקים העולמיים ושילוב פלסטיק ממוחזר איכותי באריזות שונות.
בכרמל אולפינים מודעים לחשיבות הרגולציה, ומשקיעים בעדכון תהליכי הייצור, על מנת להתאים לרגולציות העדכניות באירופה, בארה"ב ובשווקים מרכזיים נוספים. קורנית שלוסמן בלשה מונתה לאחת מ-3 הנציגים הישראלים של מכון התקנים במספר ועדות תקינה אירופאיות (CEN), אשר ידווחו לוועדה הישראלית על התקדמות בתקינה האירופאית הקשורה למחזור של פלסטיק וכן ייצגו את העמדה הישראלית בוועדות אלו.
למידע נוסף,
קורנית שלוסמן בלשה,
מנהלת רגולציה בכרמל אולפינים,
052-660-4546, [email protected]
