סיבות רבות גורמות לשינויים קיצוניים בתעשיית הפלסטיק: עלויות חבית הנפט הגולמי צנחו לשפל שלא נראה כמותו 20 שנים, שינוי ביקושים חד במוצרי הצריכה, שרשרת האספקה העולמית חשפה את שבריריותה והייצור המקומי הפך לחשוב יותר מאי פעם
31 מאי, 2020
עפר שורק
תעשיית הפלסטיק העולמית נכנסה אל העשור הנוכחי באופטימיות זהירה ועיניים נוצצות. מלחמת הסחר שהתארכה בין ארה"ב לסין הראתה סימנים של פשרה חלקית, החששות מהברקזיט האנגלי התגלו כמוגזמים ויצרנים קיוו שהביקושים הדלים שאפיינו את 2019 יפנו את מקומם להתאוששות איטית בצמיחה הכלכלית העולמית. אלא שתוך פחות מחודש החלה מגיפת הקרונה להתפשט בסין, האופטימיות התפוגגה ופינתה את מקומה לחרדה קיומית שהתחילה באסיה והתרחבה בהדרגה לעולם כולו.
תמונה 1: עלויות ייצור האתילן במקומות שונים בעולם, הן מנפטא והן מגז האתאן.
ההשפעה על חומרי הגלם הפלסטיים מצומצמת יחסית לגלי ההדף שמשתקים ומרסקים תחומים נרחבים בכלכלה העולמית. קנייה היסטרית של מוצרים בסיסיים וציוד היגיינה רפואי מסתירים באופן חלקי את השיתוק הכמעט טוטאלי במוצרי צריכה חיוניים פחות. עיקר תשומת הלב בתעשייה מופנת עדיין ליציבות של שרשראות האספקה הבינלאומיות. סגרים הרמטיים וחלקיים ברחבי העולם משפיעים על היכולת לספק סחורה מוגמרת למגוון תעשיות שעדיין מתפקדות כמו חקלאות ובניין. בנוסף לכך הפיקוח על מעברים בין מדינות נעשה הדוק יותר ובמדינות מסוימות גם הוטלו איסורים על ייצוא של ציוד רפואי.
במסגרת ניהול המשבר, מנסות חברות רבות לייצר מודלים שיאפשרו להן להיערך לביקושים עתידיים, בטווח הקצר ובטווח הארוך. זאת על ידי מודלים של "נסיגה זמנית" בביקוש כאשר לצידם מודלים מאיימים יותר של "הלם ביקוש". המודלים הללו רלוונטיים לחומרי בסיסיים כמו פוליאתילן ופוליפרופילן, אבל גם לחומרי גלם הנדסיים כמו ניילון, סטירניים ואקריליים.
הבעיה העיקרית בשני התרחישים היא ההבנה שהענף סבל מבעיות קשות עוד לפני משבר הקורונה – השינוי המשמעותי בתקינת הדלקים של ההובלה הימית, עודפי כושר הייצור העצומים של אתילן בארה"ב ופרופילן בסין יחד עם מלחמות הסחר השונות שהעמיסו תעריפי מכס כבדים על המסחר העולמי השברירי – החלישו את המערכת החיסונית של ענף הפטרוכימיה העולמי עוד לפני שתקף הנגיף.
בחודש פברואר התווספו לצרות הללו נגיף ששיתק את הכלכלה העולמית. לצידו – מלחמת מחירים בין ערב הסעודית ורוסיה שהורידה את מחיר הנפט הגולמי לשפל חסר תקדים. לעולם איננו יודעים מי שוחה בעירום עד שהשפל מגיע" הוא אחד הציטוטים המפורסמים של המשקיע האגדי וורן באפט. השפל הנוכחי האיר את העובדה שעלויות הייצור של רוב הנפט הגולמי שנצרך בעולם – כ-85% ליתר דיוק – נעות סביב 15 דולר לחבית ואילו העלויות של הפקת נפט משכבת הצפחה בארה"ב הן כמעט כפולות.
אמנם, מדובר כנראה במצב זמני. ב-12 באפריל, התחייבו 23 מדינות למנוע יחד תפוקה של 9.7 מיליון חביות נפט ביום מן השוק העולמי. מדובר בקיצוץ שיא היסטורי של תפוקה בשוק הנפט הגולמי – מעל 13% מהתפוקה העולמית. ארה"ב, שמעולם לא הייתה פעילה בגיבוש הסכמים כאלו ומנועה חוקית מלפעול במסגרת קרטל כלשהו, לא רק שהשתתפה, אלא בעצם הובילה את המהלך. אך עם זאת, שורת המשברים הזו מרסקת ככל הנראה את התוכניות העסקיות של שורה אורכה של חברות אמריקאיות שלקחו הלוואות של עשרות מיליארדי דולרים על בסיס ההנחות שנפט גולמי יתומחר בעשור הנוכחי סביב 60 דולר לחבית והביקוש לחומרי גלם פטרוכימיים ימשיך לגדול בשיעור שנתי של 3-5%. אליהן מצטרפות גם מדינות עולם שלישי כמו ניגריה שביססו את התקציב השנתי שלהן על ההנחה הזו והן יכנסו למשבר עמוק וארוך טווח.
כנראה שבשלב כלשהו בסוף השנה המטלטלת הזו, או בתחילת השנה הבאה, עדיין יוכלו מעבדי חומרי גלם פלסטיים שקונים מארה"ב להנות מהפוליאתילן הזול בעולם (והזול בהיסטוריה של הפטרוכימיה). אולם, מתח הרווחים של שלל השחקנים לאורכה של השרשרת הערכית הזו כבר לא יהיה קרוב למספרים שנרשמו בתוכניות העסקיות שהוצגו בעשור הקודם לבנקאים שמימנו את החגיגה הזו. גם בענף הפוליפרופילן לא ניתן יהיה לסמוך על הסיבים של מסכות ה-N95 שיפצו על אובדן ההכנסה בחלקי הרכב ושלל מוצרי ספורט ופנאי שעומדים מיותמים על מדפים ומחסנים ברחבי העולם.
גז האתאן מהווה תוצר לוואי של בארות הנפט במדינות המפרץ ושל שיטת פיצוח הפצלים (fracking) בארה"ב. על כן עלות הפקתו הייתה כעשירית (!) מעלות פיצוח מנפטא – שיטה המקובלת באירופה, אסיה וגם אצלנו בישראל. ההתרסקות של הנפט ואיתה הנפטא בשבועות האחרונים הפכה את מאזן האתילן. לראשונה מזה שני עשורים, רווחי יותר לייצר פוליאתילן בגרמניה וקוריאה מאשר בטקסס או קטאר! (תמונה 1,2).
תמונה 2: רווחיות בייצור HDPE מנפטא – באירופה ואסיה, אל מול ייצור מגז האתאן – בארה"ב.
היבט נוסף שהמגיפה הציפה הוא השבריריות של שרשראות האספקה בענף הפטרוכימיה. התוצאה הישירה של התובנות מקשיי האספקה הנוכחיים היא מאמץ כביר לטפח שרשראות אספקה קצרות ומקומיות. אל הרצון להימנע מהובלות ימיות ארוכות יצטרף הצורך הלאומי להגן על יכולות ייצור מקומיות עצמאית.
אם הכלכלה העולמית של העשור הקודם התאפיינה במשבר של עודפי נזילות, הכלכלה של העשור הנוכחי תאופיין ככל הנראה במשבר של עמידה בהתחייבויות. בעוד שישנם משקיעים שמזהים בהזרמת הטריליונים של ממשלות המערב סיכוי להתאוששות חדה, השחקנים המנוסים יותר מזהירים מפני אובדן היכולת להבחין בין ייצור ערך לייצור כסף. הראשון משפר את איכות החיים, השני מחליש את שערי המטבע והופך את הכלכלה לשברירית. המעמד הבינוני העולמי, שמאות מיליונים מבניו ובנותיו איבדו בחודש האחרון את מקום עבודתם מתכונן להוציא הרבה פחות כסף על מגוון עצום של מוצרים שמבוססים על נפט גולמי – החל מדלק לצרכי תחבורת-פנאי וכלה במוצרי צריכה שמלווים פעילות פנאי. בכלכלות המתפתחות, היכולת לצאת ממעגלי העוני ספגה מכה קשה שתשליך מיידית על יכולתם של אותם אנשים לצרוך מוצרים מודרניים לראשונה בחייהם.
לבסוף, למגיפה יש גם השלכות על מהלך הדה-קרבוניזציה – צמצום הפליטות הפחמניות – שעובר על העולם משום שההתפרצות נקשרה למשבר האקלים. אנשים רבים בעולם שותפים כיום לתחושה שהמגיפה היא פועל יוצא של התערבות אנושית בכוחות הטבע. ההנחה היא כי התמיכה הציבורית לגל הרחב של "חקיקה ירוקה" שמובילה אירופה בדרכה לכלכלה ירוקה גלובלית צפויה להתרחב בעקבות המגיפה.
הידוק חגורה כלכלי עולמי, יחד עם שיקולי איכות סביבה, תיצור התחום מוצרי הצריכה דרישה להארכת חיי השימוש והיעילות האנרגטית של מוצרים כמו מכונות כביסה וטלוויזיות. תמו ימי ההחלפה השנתית של מכשירי החשמל ב-Black Friday או Cyber Monday. גם בענף הטקסטיל צופים שגשוג של חנויות וינטאג' והנעלה יד-שנייה במקביל למכירות של טלפונים ניידים משומשים.
כשם שאנשים מכתיבים את ההיסטוריה הם מכתיבים את השווקים. מגוון רחב של תובנות והחלטות קצרות מועד או ארוכות טווח צפוי להתכנס לתרחישים שונים שיכתיבו את התנהלות השווקים הפטרוכימיים בעשור הקרוב. דבר אחד בטוח – וירוס הקורונה משנה וישנה את העולם. החיים והעסקים של כולנו כבר לא יחזרו להיות כפי שהיו לפני מרץ 2020.
למידע נוסף:
סורפול: עפר שורק, [email protected]
המגזין האחרון
גיליון #48 | ספטמבר 2025
