לאחר המכה הקשה שספג העוטף, בכפרית היו מודאגים כיצד יוכלו לגייס ולהתגבר על החוסר בכוח אדם. דאגה זו התבדתה עם גיוס של עשרות עובדים חדשים שהגיעו דווקא ולא למרות מיקומה בכפר עזה
אין חברה שלא מתמודדת עם אתגרים בגיוס עובדים, הן ברצפת הייצור והן בהנהלה. בחירת המועמד המתאים אינה פשוטה. יש צורך בהתאמה מקצועית טובה וכן בהתאמה לתרבות הארגונית של החברה. אז מה עושים אם בנוסף לכל האתגרים האלו, המפעל נמצא בעוטף עזה, בקיבוץ אשר נפגע קשות באירועי ה-7/10?
קמים מטראומה
חברת כפרית, היושבת בכפר עזה, לא נפגעה פיזית במלחמה. קווי הייצור נשארו שלמים, אך החברה איבדה שלושה עובדים מרכזיים, עם מעגלי כאב ושכול נוספים בדמות עובדים שלהם בני משפחה שנרצחו או נחטפו. בנוסף לכך, חלק מהעובדים גויסו או פונו למקומות מרוחקים, דבר אשר השפיע על זמינותם לעבודה.
"כמו כל חברה, כבר לפני השבעה באוקטובר התמודדנו עם מחסור בכוח אדם. העוטף עשיר בתעשייה, ובפרט בפלסטיק, וכמות העובדים הפוטנציאליים מוגבלת", אומרת עינב צפאני, מנהלת משאבי אנוש בכפרית. "האירועים הקשים יצרו טראומה לאומית, בנוסף לאזעקות מרובות וחודשים רבים שהיינו שטח לחימה פעיל. היינו בטוחים שאף אחד לא ירצה להגיע לכאן. הופתענו לגלות כי לא כך הדבר".
"היה לנו ברור כי למרות הכל, אנחנו ממשיכים לעבוד ולייצר. על כן החלטנו להתמודד עם החוסר באנשים על ידי פניה לכמה ערוצי גיוס שונים". המאמצים הניבו פרי ובוצעו גיוסים של כ-50 אנשים בשנת 2024, חלקם עובדים זרים מהודו. הגיוס נועד לתמוך בהתרחבות שהקבוצה ביצעה בשנה וחצי האחרונות וכן להחליף עובדים שאיבדנו, ואת הבודדים שבחרו להעתיק את מקום מגוריהם מהאזור. ביצענו גם מספר פרויקטים בתחום האוטומציה במטרה לשפר את הנדסת האנוש ואת יעילות הייצור".
תהליך גיוס נרחב מתפקידי ייצור ועד מטה
מגוון התפקידים שנפתחו לגיוס היה רחב: מפעילים מתחילים ברצפת הייצור, תפקידי מטה כמו סמנכ"ל פיתוח עסקי ו-CTO, כלכלנים, טכנולוגים, אנשי מכירות, שירות לקוחות ועוד. "כדי לעמוד בדרישות הגיוס הנרחבות, הבנו שאנחנו צריכים לדייק ולייעל את התהליכים", מסבירה עינב. "הפכנו אותם לתהליכים מנוהלים, מדידים ומוגדרים. השקענו גם בתהליכי הכשרה כך שיהיו קצרים וממוקדים על מנת שהעובדים ייכנסו לעניינים ויוכלו להביא תועלת בזמן יחסית קצר".
ידי מחלקת משאבי אנוש היו מלאות עבודה וגם כאן נדרש חיזוק נוסף. למחלקה גויסה רז נגל – רכזת גיוס מקצועית אשר נכנסה במהירות לתפקיד ותמכה בתהליכים הנרחבים. בתפקידי הייצור הופעלה גם שיטת "חבר מביא חבר" אשר הניבה גיוס של 15 עובדים במהלך השנה – עובדה המראה על אמון העובדים בחברה. גם הפנייה לגיוס עובדים זרים התבררה כהצלחה, לאחר שהמדינה הקלה על הבירוקרטיה הקשורה בהם. בתחילת חודש מרץ אף נפתח אולפן ללימוד עברית מקצועית במפעל ונערכו להם סיורים לגיבוש והכרת הארץ.
מגייסים ברגישות ומשקיעים בשימור עובדים
גם ההתייחסות לטלטלה העצומה שעברו העובדים הקיימים הייתה חשובה. "בימים הכאוטיים לאחר ה-7/10, התגייסה כל ההנהלה להעניק לעובדים את ההרגשה שמקום העבודה מהווה עוגן", מספרת עינב. "בתחילת שנת 2024 פתחנו בתוכנית חוסן עם ליווי של עובדת סוציאלית. חילקנו מענקים כספיים והקפדנו שהמשכורות לא תיפגענה גם במקרים של עבודה חלקית עקב המצב. תמכנו גם בהכשרת העובדים ליצירת אפיקי קידום מקצועיים בחברה".
רגישות מיוחדת הפגינה החברה באיוש תפקידם של עובדי החברה שנרצחו ב-7/10. "דורית ורטהיים בר אילן הייתה מזכירת הקבלה שלנו. נדב גולדשטיין היה סמנכ"ל הפיתוח העסקי. שניהם עבדו שנים רבות בחברה והיו חלק אינטגרלי ממנה. כיצד ניתן להחליפם? מתי נכון לפנות את המשרדים ואיך ננציח את זכרם? אלו שאלות לא פשוטות, שדרשו לא רק מענה מקצועי אלא כוחות נפשיים גם מאיתנו".
"למרות החששות ההתחלתיים, הופתענו ושמחנו לגלות שאנשים רוצים לעבוד בכפרית, דווקא בגלל ולא למרות מיקומה בעוטף. חלקם מגיעים מרחוק מטעמי ציונות על מנת לחזק את האזור והתעשייה, ולתמוך בנו", אומרת עינב. "להמשיך לעבוד פה ולהצליח – זה הניצחון האזרחי שלנו, פשוט כך".
