אקדמיה במלחמה – כיצד פותחים סמסטר אם 50% מהסטודנטים בשנה הראשונה מגוייסים למילואים?

המחלקה להנדסת פולימרים בשנקר עטפה את הסטודנטים בתמיכה רחבה, הקלות היכן שניתן מבלי לפגוע בהכשרה וברמה המקצועית ואפילו מענקים והשלמת ציוד לסטודנטים הלוחמים 

עדן ברנדט – סטודנטית מהמחלקה לחומרים פולימרים בשנקר אשר שירתה במילואים במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

עם מה הסטודנט הישראלי נאלץ להתמודד בימים שבשגרה? תקופת מבחנים לחוצה, בחירות של קורסים, או עומס שיעורי בית מתובל בקצת תלונות על המרצה או המתרגלת. כל זה השתנה לחלוטין ב-7/10, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים החדשה. אזרחים רבים גוייסו בצו 8 מיידי, ובתוכם גם סטודנטים. המוסדות האקדמיים דחו שוב ושוב את פתיחת השנה בעקבות המלחמה ולבסוף, נאלצו לפתוח אותה בסוף דצמבר 2023, לסמסטר מקוצר בזמן ובתוכן אקדמי.  

עם סמסטר אחד מאחורינו בשנת הלימודים המאתגרת הזו, שוחחנו עם סטודנטים וראשי המסלולים במחלקה להנדסת חומרים פולימרים בשנקר. ניסינו להבין משני הצדדים איך מתמודדים עם מצב שהמערכת האקדמית לא נתקלה בו כבר שנים רבות. 

הולכים לקראת הסטודנטים עם מגוון הקלות 

אחוזי הגיוס בתחילת השנה האקדמית עמדו על ערכים מאוד גבוהים: כ-30% מהסטודנטים בתואר ראשון נקראו לדגל. אם נבחן את הסטודנטים בשנה הראשונה לתואר, נראה כי המספר האמיר למעל 50%. בתואר השני, עמדו אחוזי המגוייסים על 23%, כמעט רבע מהסטודנטים. "נערכנו לשנת לימודים מקוצרת, עם 11 שבועות בכל סמסטר ותקופת מבחנים של 3 שבועות ביניהם", אומרת פרופ' אנה דותן, ראשת המחלקה להנדסת חומרים פולימרים בשנקר. "היה לי ברור שלא ניתן להיצמד לסילבוס המקורי בתקופת זמן כל כך קצרה. יחד עם זאת חיפשנו איך ניתן לבוא לקראת הסטודנטים, על מה ניתן בכל זאת לוותר בלי לפגוע בהכשרה המקצועית שלהם. חלק מהסטודנטים שלנו החסירו את מרבית סמסטר החורף, וגם אלו שחזרו לספסל הלימודים התחילו לקבל צווי מילואים לקראת סמסטר האביב".  

כפתרון, התעקשו בשנקר להקפיד על מלוא החומר בקורסי הליבה שהם הבסיס לכל התואר, כולל תארים מתקדמים. כמו כן, לסטודנטים, בעיקר של השנה הראשונה, הוצמדו חונכים משנים מתקדמות אשר עזרו והדריכו אותם. "הקלנו את הקריטריונים לקבלת התואר, כאשר ההקלה באה על חשבון קורסי בחירה שהיו פחות משמעותיים להתפתחות המקצועית של הסטודנטים", מסבירה אנה ומוסיפה כי ההקלה הייתה בוויתור של עד 8 נקודות זכות לסטודנט בהתאם למשך ימי שרות המילואים.  

תמיכה גם לסטודנטים לתארים מתקדמים 

פרופ' חנה דודיוק, ראשת החוג לתארים מתקדמים מוסיפה: "פנינו לכל הסטודנטים לתארים מתקדמים באופן אישי על מנת לאתר מי מהם מגוייס או נאלץ להחסיר הרצאות באופן ישיר עקב המלחמה. המכללה הפכה את כל הקורסים למקוונים ומוקלטים, והם עלו לרשת מיידית על מנת שהסטודנטים יוכלו ללמוד מרחוק כשיוכלו. ניתנה אפשרות לקיום מועדים נוספים לבחינות, דחיית הגשת עבודות סיום ועוד". גישה זו הייתה גם עבור קורסים לתואר הראשון.  

התמיכה לא עצרה רק במישור הפדגוגי. המכללה גם העבירה לסטודנטים המשרתים מענק צנוע בגובה 1000 ש"ח ובנוסף רכשה ציודים שונים שהיו חסרים לסטודנטים הלוחמים כגון מעילים וציוד טקסטילי אחר. כמו כן, העניקה שנקר שירותי תמיכה פסיכולוגיים בחינם לסטודנטים אשר נזקקו לכך.  

אור מנדלסוןן, אוראל שם טוב – סטודנט מהמחלקה לחומרים פולימרים בשנקר אשר שירת במילואים במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

משירות מילואים פעיל לסטודנט במשרה מלאה 

המעבר מפעילות ברמת אינטנסיביות גבוהה בשירות המילואים, לישיבה בכיתה בעת הרצאה או תרגול, היה מאוד לא פשוט למרבית הסטודנטים. "במבט אחד, מיד עם הכניסה לכיתה, היה ניתן לזהות מי חזר הרגע מהמילואים", אמרה אנה. "היתרון שלנו, כמחלקה קטנה, הוא שיכולנו לתת את החיבוק והתמיכה ולהחזיר את הסטודנטים לתלם בצורה הרכה ביותר".  

עדן ברנדט, סטודנטית לתואר הראשון, ואור מנדלסון ואוראל שם טוב, סטודנטים לקראת סיום התואר שני מסכימים פה אחד על הקושי המשמעותי לחזור ללמוד כרגיל אחרי מעל 100 ימים של מילואים. "נקראתי למילואים ב-7/10 ושירתתי במשך חמישה חודשים רצופים כקצינת מבצעים בגדוד 5030 של חטיבת הנח"ל בגזרה הצפונית", מספרת עדן. התפקיד האינטנסיבי עסק בניהול שוטף של החמ"ל והקפצת כוחות למענה לאירועים שונים. "לא הייתה לי האפשרות לשבת בצד עם מחשב במהלך המילואים. הייתי מאוד מודאגת כשהסמסטר התחיל בלעדיי והתלבטתי האם להמשיך את הלימודים או לעצור ולקחת הפסקה. מהר מאוד הבנתי שהמחלקה ממש עוטפת אותנו ומספקת תמיכה. הסגל האקדמי עשה הכל על מנת שנצלח את הסמסטר. החברים לתואר והמרצים תמכו מאוד, יצרו קשר והראו אכפתיות". למרות הקשיים, עדן נמצאת כעת לקראת סיום השנה השלישית ואף נרשמה לתוכנית המצויינות המאפשרת מעבר תואר שני ישיר. 

אור ואוראל הוקפצו גם הם עם תחילת הלחימה ב-7/10. אצל שניהם המלחמה התחילה כשהם נמצאים כפסע מסיום התואר השני, בשלב הגשת התזה או פרוייקט הגמר, מבחנים אחרונים, וניסויים סופיים של המחקר. מספר אור: "המלחמה תפסה אותי בחו"ל, כאשר הטיסה חזרה לארץ התבטלה ברגע האחרון. אחרי שמצאתי דרך לחזור, גוייסתי ל-104 ימים רצופים לשירות באגד לוגיסטי בדרום. דאגתי איך השירות ישפיע על סיום התואר, האם השנה בכלל תתבטל? במהלך האפטרים ניסיתי לשבת ולכתוב את הדו"חות. לאחר הפסקה קלה גוייסתי לסבב מילואים נוסף של עוד כ-50 ימים, במהלכם הכנתי את המצגת הסופית. למזלי לא הייתי צריך לחזור לשיעורים סדירים ויכולתי להגיש את הפרוייקט מתי שיכולתי, ללא תאריך יעד קשיח".  

אוראל, אשר שירתה בר"מ 2 בבית החולים וולפסון והייתה אחראית על החיילים המאושפזים הצליחה בזכות הגמישות של מפקדיה והסגל האקדמי ליצור שגרה של משמרות אשר ביניהן הייתה משתדלת להגיע לשנקר ולבצע את המטלות. "הייתי במילואים 118 ימים רצופים. הסגל מאוד תמך והמנחים שלי היו מאוד מכילים ומבינים. הם דאגו לבצע איתי שיחות בזום והנחו אותי בביצוע הסמינר הסופי. אני מקווה שעד הקיץ אצליח לסיים את המחקר ולסגור את התואר". 

אוראל שם טוב – סטודנטית מהמחלקה לחומרים פולימרים בשנקר אשר שירתה במילואים במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

פלסטיק בשדה הקרב 

ואם נתחבר רגע לתעשייה שלנו, חברות פלסטיקה ישראליות רבות נרתמו עם תחילת הלחימה לסייע בייצור מוגבר לצרכי הלחימה. גם החברה הישראלית תרמה רבות ללוחמים מלבוש תחתון ועד ציודים טקטיים שונים. מסתבר כי גם הלוחמים עצמם רתמו את הידע שלהם לטובת ייצור ציוד חסר. עדן מספרת שהגדוד שלה ביצע באופן עצמאי הדפסות תלת ממד לפתרון בעיות טכניות ולוגיסטיות. היו מוצרים מודפסים ששימשו בפעילויות מבצעיות של ממש. אוראל, אשר הייתה בוחנת תחמושת בעת שירותה הסדיר, מספרת על מגוון שימושים בחומרים פלסטיים במטולים, ידיות הסתערות, אופטיקה ועוד. 

למידע נוסף על אפשרויות ללימודים לתארים מתקדמים בהנדסת פולימרים בשנקר, סרקו את הקוד או הקליקו על הקישור