למרות השנה המאתגרת, הגדילו חברות הפלסטיק הישראליות את ההכנסות המצרפיות בכ-7%
2022 הייתה שנה כלכלית מאתגרת בעולם כולו, ותעשיית הפלסטיק הישראלית אינה שונה. בין האתגרים המהותיים שניצבו בפני התעשייה השנה אפשר למנות האטה כללית בפעילות העסקית לאור החשש ממיתון, מלחמת רוסיה-אוקראינה שהשפיעה על מחירי הנפט וכפועל יוצא מכך על מחירי חומרי הגלם לתעשייה, ועלייה בשער הדולר שהביאה לעלייה נוספת במחירי חומרי הגלם במונחים שקליים.
השפעות האתגרים הללו על חברות מסקטור הפלסטיק הנסחרות בבורסה בישראל ניכרות. למרות שההכנסות המצרפיות של החברות עלו בכ-6.8% ביחס ל-2021, אף לא אחת מבין 12 החברות בסקטור רשמה תשואה חיובית במהלך שנת 2022. שווי השוק המצרפי של החברות הגיע ל-5.9 מיליארד ₪, כלומר החברות מחקו שווי של 2.6 מיליארד ₪ למשקיעים ביחס לסוף 2021.
גם בשורת הרווח הנקי חלה ירידה. החברות הציגו רווח מצרפי של 469 מיליון ₪, ירידה של כ-33% ביחס לשנה הקודמת.
כדי להתמקד בחיובי, בחרנו לשים זרקור בכתבה על ארבע החברות שרשמו את העלייה הגדולה ביותר בהכנסותיהן השנה: פולירם, פלסטופיל, ארד ורבל.
פולירם
פולירם היא מובילת טבלת הצומחות השנה, עם צמיחה של כ-22% בהכנסותיה. כ-71% מהגידול נבע מתחום תרכובים תרמופלסטיים הנדסיים. בשורת הרווח הנקי חל גידול של כ-4%, הנובע בעיקר מירידה בהוצאות המימון נטו.
במרץ 2022 השלימה פולירם את רכישת MCT הגרמנית העוסקת במוצרים ותוספים מפוליפרופילן ואלסטומרים טרמופלסטיים. הכנסות החברה הנרכשת עומדות על כ- 22 מיליון אירו בשנה, והיא נרכשה בתמורה לכ-25 מיליון אירו, ותמורה מותנית נוספת בהיקף של כ-5 מיליון אירו. לפני השלמת העסקה גייסה פולירם סך של כ-97 מיליון ₪ בהנפקת מניות.
לאור העסקה מספר העובדים בחברה עלה מ-340 ל-372, אך מספר המועסקים בארץ פחת מ-243 ל-223. החברה מדווחת בדוחותיה, כי היא ניצלה השנה פחות מ-70% מיכולת התפוקה שלה.
שורה תחתונה: לחברה יש שאיפות להמשיך לצמוח, בין השאר בתחום הפוליטרון בדגש על תעשיית הרכב, לאור דרישת היצרנים להורדת משקל הרכיבים, בעיקר ברכבים החשמליים. בשנה הקרובה פולירם מתכננת להשלים את קו הייצור עבור מוצרי התרמופלסטיים ההנדסיים בארה"ב ולהוסיף קו ייצור למוצרי הבונדירם בישראל.
פלסטופיל
חברת פלסטופיל מקיבוץ הזורע רשמה שנה פעלתנית במיוחד.
הכנסותיה עלו השנה בכ-20%, וזאת כתוצאה מרכישת מור תעשיות פלסטיק, שהושלמה באוקטובר 2022. מור נרכשה מפלסטו-קרגל בתמורה לכ-67 מיליון ₪, ובשנת 2021 היו לה הכנסות בהיקף של כ-212 מיליון ₪ ו-EBITDA של כ-23 מיליון ש"ח. החברה עוסקת בתחומים שחלקם חדשים לפלסטופיל: הדפסה על יריעות פוליאתילן והדבקה של סרטי פוליאתילן מודפסים על רשתות, מעטפות בטיחות וסרטי בטיחות.
בתחום האריזות לתעשיית המזון רשמה פלסטופיל ירידה קלה בהכנסות, שנבעה מירידה במכירות לשוק הרוסי.
גם בבעלות על החברה ובהנהלה נרשמו שינויים. בינואר 2022 מכר קיבוץ הזורע כ-18.6% ממניות החברה לרונן אלעד, ונותר עם אחזקה של כ-48.4% בחברה. לאחר השלמת הרכישה של מור מונה למנכ"ל פלסטופיל נרי נהוראי, לשעבר מנכ"ל החברות הבנות בקבוצת פלסטו קרגל.
כושר הייצור שנוצל בפועל בשנת 2022 במתקנים השונים של פלסטופיל עמד על 55%-85%.
בנוסף, באפריל 2023 רכשה החברה את פעילות פולישק אריזה גמישה בתמורה לכ-22 מיליון ₪. רוב פעילות פולישק היא לייצוא לארה"ב ואירופה.
בשורת הרווח רשמה פלסטופיל רווח נקי של כ-17 מיליון ש"ח, מתוכו 22 מיליון ₪ בגין רכישה במחיר הזדמנותי שהוכר ברכישה של מור.
שורה תחתונה: שתי העסקאות שביצעה פלסטופיל אמורות להכפיל את הכנסותיה ב-2023, כך שדוחות השנה הבאה יראו חברה שונה לחלוטין. החברה הימרה על מור, מכיוון שהיא מזהה את המגמות בשוק הצרכני, כגון דיקוק אריזות מטעמי איכות הסביבה ומעבר לאריזות מתכלות ביולוגית ואריזות חכמות בעלות תכונות ייחודיות. מור מוכרת כיום בעיקר לשוק הישראלי, כך שיהיה מעניין יהיה לראות את הסינרגיה בין פעילות מור לפולישק ולשאר פעילויות החברה, בעיקר בשווקי חו"ל.
ֿֿארד
חברת מדי המים מקיבוץ רמות מנשה נהנית מהגאות בתחום מדי המים, וכתוצאה מכך רשמה השנה גידול של כ-15% בהכנסותיה.
ארד זכתה השנה גם במספר חוזים חדשים: מכרז תאגיד המים של נתניה בהיקף של כ-62 מיליון ₪ ל-12 שנים, מכרז תאגיד המים של סביליה בהיקף של 17 מיליון אירו לארבע שנים, מכרז של תאגיד מי כרמל בהיקף של 110 מיליון ₪ ל-13 שנים ומכרז של תאגיד המים של ראשון לציון בהיקף של 84 מיליון ₪ ל-12 שנים.
בנוסף, במאי השנה רכשה 40% מחברת ווטרטק הפעילה באיטליה וקולומביה בתמורה לכשישה מיליון אירו, כך שכיום היא מחזיקה ב-100% מווטרטק.
שורה תחתונה: החברה נהנית מהמגמה העולמית של מעבר לפתרונות המשלבים מערכות קריאה מרוכזות בסביבה עירונית, וצפויה לצאת נשכרת גם מהתקנות החדשות למדידת מים בישראל שעשויות להגדיל את קצב המעבר למדים סטטיים על חשבון מדי מים מכניים. לאור זאת, לחברה יש צבר הזמנות בהיקף של כ-176 מיליון דולר, כך שניתן להניח המשך מגמת הגידול בהכנסותיה.
רבל
יצרנית המוצרים לרכב מקיבוץ רביבים רשמה השנה צמיחה של כ-14% בהכנסותיה, וזאת למרות השנה המאתגרת בענף הרכב הגלובלי. בשורת הרווח הגולמי נרשמה ירידה, וזאת בעיקר בשל עלייה משמעותית במחירי חומרי הגלם והלוגיסטיקה.
במבט לעתיד, מצד אחד, ב-2021-2022 חלה ירידה בצבר הסכמי המסגרת, הנובעת בעיקר ממעבר של יצרני הרכב מפיתוח של פלטפורמות רכב חדשות להארכת חיי פלטפורמות קיימות. מאידך, במהלך 2022 נמכר מתחרה גרמני של החברה בתחום מערכות רכב, מה שלהערכת החברה אמור להשפיע לטובה על הביקוש המופנה אליה.
תקנים חדשים בנושא זיהום אוויר מרכבים ממשיכים להיכנס לתוקף. למשל בברזיל התקנות נכנסות בהדרגה בשנים 2021-2023 ובאיחוד האירופי ייכנס תקן חדש לרכבים פרטיים ב-2025. כל אלה אמורים לתרום לגידול בביקושים למוצרי החברה בתחום מערכת האוורור.
החברה גם שוקדת על פיתוח של שסתומי אוורור ובטיחות למארזי סוללות ומוצרים נוספים לרכבים חשמליים והיברידיים, כך שנראה שהיא בהחלט מתכוננת למהפך המשמעותי ביותר בשוק הרכב העולמי – המעבר לכלי רכב חשמליים. בהקשר הזה, החברה חתמה באפריל 2023 הסכם לייצור של שסתום חדש לרכב היברידי עבור חברת GM, בהיקף של כ-15 מיליון אירו.
שורה תחתונה: רבל שומרת ואף מחזקת את מעמדה כאחת היצרניות המובילות בעולם בשוק בו היא פועלת, עם נתחי שוק של כ-40% באירופה וכ-20% באמריקה. מעניין יהיה לראות כיצד תגיב החברה בתרחיש של מיתון עולמי שעשוי להאט את קצב מכירות הרכבים.
לסיכום,
מעבר על הדוחות הכספיים של החברות מראה כי בחברות רבות חלה ירידה בניצול כושר הייצור. במילים פשוטות, הרבה מכונות עומדות ואינן מייצרות. למרות זאת, אין שינוי מהותי במספר העובדים בתעשייה. בסה"כ התעשייה כולה מעסיקה נכון לסוף שנת 2022 8,880 עובדים, מספר דומה לשנה הקודמת. ניתן להסיק מכך, כי החברות משמרות את העובדים מתוך ציפייה שתהיה חזרה מהירה לניצול גבוה יותר של כושר הייצור. אנו רואים בכך הנחה סבירה, מאחר וההכנסות המצרפיות של החברות גדלו, כלומר התעשייה הישראלית נהנית מאמון גם בשווקי חו"ל. וזה, חברים, היה הרמז האופטימי שאותו חיפשנו לסיום הכתבה.
*שירי עדן – מנכ"לית נישות אסטרטגיה ומחקר
