פולימרים, לא רק בפלסטיק – מפגש של תעשיות – על המשותף בין תעשיית הפלסטיק והצבע

תעשיות הפלסטיק והצבע דומות יותר ממה שחושבים. חברת נירלט מכניסה אותנו לסודות התעשייה ומספרת גם על ההתמודדות לאחר השבעה באוקטובר 

תמונה 1: מפעל נירלט השרוף לאחר ה-7 לאוקטובר.

מאז המצאתם, הלכו הפולימרים ותפסו מקום של כבוד כמעט בכל תעשייה, ותעשיית הצבע ביניהן. אומנם מדובר בתעשייה שונה מתעשיית הפלסטיק אותה אנחנו מייצגים במגזין זה, אולם נקודות הממשק רבות. בהסתכלות זריזה על מדף הצבעים נגלה שמות המוכרים לכולנו כדוגמת צבעי אקריל, אפוקסי ופוליאוריתן. מה הוא, אם כן, הקשר בין פולימרים וצבע, ואיפה נקודות הממשק בין שתי התעשיות? 

את התשובות לשאלות אלו קיבלנו מחברת נירלט, מיצרניות הצבע המובילות בישראל. החברה הוקמה בשותפות של שני קיבוצים בעוטף עזה: נירים וניר עוז. היא מחזיקה שני אתרי ייצור – בנתניה ובניר עוז. אחרי ה-7 באוקטובר, קשה לכתוב על קיבוצים אלו רק כעל נקודות על המפה. הפגיעה בנירים ובניר עוז הייתה קשה, ואף צבע טרי לא יכול לכסות עליה. תמי מרקוביץ, סמנכ"לית השיווק בחברה מספרת: "המחבלים נכנסו פנימה והציתו חלקים מהמפעל וקווי ייצור. אזורי איחסון שלמים עלו באש. למזלנו, המפעל היה סגור באותה שבת, איבדנו ברזלים ולא עובדים. למרות כל זאת נאבקנו להעמיד חלופות ייצור ולחזור לייצור מהיר ובמקביל, לעבוד על תוכניות להקמה מחדש של המפעל בניר עוז שהושבת. הצלחנו לחזור לפעילות לאחר שלושה חודשים וחצי באתר ייצור חלופי. עובדה זו מהווה ניצחון כנגד כל מי שבא לחרב ולהרוס". 

תמונה 2: חזרה לייצור במפעל הסולבנט בניר עוז.

איך צבע נולד? 

הפעילות של נירלט מתמקדת בייצור צבעים, ציפויים ואבקות למגוון יישומים. לצד פתרונות ביתיים מחזיקה החברה גם ציפויים וצבעים לתעשייה, אבקות לצביעה אלקטרוסטטית, וכמובן צבעים לפלסטיק בהם יש שימוש בתעשייה שלנו. בואו נחזור רגע לבסיס, איך יוצרים צבע ומה חלקם של הפולימרים בכך? "הפולימר הוא בעצם החומר המקשר בין כל רכיבי הצבע והוא תופס מקום מרכזי בהרכב שלו. תפקידו מאוד משמעותי ולכן הוא מצוין בשם המוצר", אומר אריק אבדלס, סמנכ"ל מו"פ וטכנולוגיה, וממשיך להסבר על ייצור הצבע שדומה מאוד לתהליכי תירכוב פלסטיק: "את הפולימר הנוזלי מכניסים למיכל עירבול ואליו מוסיפים פיגמנטים ומלאנים. רכיב חשוב נוסף הוא הממס אשר נועד לשנות את צמיגות הפולימר ולהקל על יישום הצבע ולבסוף יש את ה"תבלינים"- תוספים כגון חומרים פעילי שטח, נוגדי הקצפה, חומרים מייבשים או מעכבי ייבוש, חומרים משני ברק וכו' אשר מדייקים את תכונות הצבע. כמובן שלכל מוצר יש את פרוטוקול הערבוב שלו, הכולל את סדר הוספת המרכיבים, שימוש בטמפרטורה, מהירות וסוג הערבוב". 

אתגרים בצביעת פלסטיק 

בתעשיית הפלסטיק, עבור ייצור המוני בתפוקות גבוהות, יש לרוב שימוש בתרכיזי צבע במהלך תהליך העיבוד. במקרים אחרים, הצבע מיושם בתהליך עיבוד נוסף, לאחר ייצור המוצר. תהליך זה נפוץ בתעשיית הרכב, במוצרי צריכה ביתית, גאדג'טים וטלפונים סלולריים, צעצועים, אביזרי ספורט, הדפסות תלת ממד, וגם אביזרים רפואיים ומוצרים לתעשייה הביטחונית כמו ראדומים (כיסויים לחיפוי אנטנות). "הצבע משמש לשיפור ושינוי פני שטח – קבלת אפקטים כמו מראה מתכתי, פנינתי, או מגע קטיפתי. הוא יכול גם להעניק תכונות כמו אנטי סטטיות, והגנה מפני שריטות או UV", מרחיב אריק. "אבל יש גם אתגרים בתהליך. מוצרים מוזרקים מכילים לפעמים חומרי חליצה ומשמנים המקשים על אחיזת הצבע. בנוסף, הממסים בצבע עלולים לתקוף את הפולימר או להיספג בתוכו. לפלסטיק אנרגיית פני שטח נמוכה המקשה על קבלת הרטבה טובה, לכן חשוב לוודא את התאמת הממס לפלסטיק על מנת למנוע פגיעה בו ולהשתמש בחומרים פעילי שטח מתאימים".  

תמונה 2: דוגמה למוצרי פלסטיק הנצבעים בצבע חיצוני.

קיימות גם בתחום הצבעים 

השימוש בממסים אינו זר לנו ובתעשיית הפלסטיק יש בהם שימוש נרחב בציפויים, דפוס ולמינציות. המגמות להן אנו עדים בתעשייה שלנו מתבטאות גם בתעשיית הצבע. ביניהן צעדים לצמצום השימוש בממסים אורגאניים ובכמות ה-VOC הנפלטת לסביבה. המעבר לממסים על בסיס מים, או לעבודה ללא ממס כלל כמובן שמועדפת. כמו בפלסטיק, גם בתעשיית הצבע, על הממס להיות מסולק לגמרי בעת היישום. הוא צריך לצאת בצורה הדרגתית ומאוזנת, ללא היווצרות בועות או חורים בשכבת הצבע הסופית.  

מגמה משותפת נוספת בין שתי התעשיות היא המעבר לפתרונות אנטי-בקטריאליים שהואצה במיוחד בתקופת הקורונה. לאחרונה השיקה נירלט את אקווניר Active Shield בשיתוף פעולה עם חברת הננו-טכנולוגיה Nanosono. מדובר בצבע אקרילי המשמיד עד 99.99% מהחיידקים והווירוסים. הפריצה הטכנולוגית מייצרת מנגנון השמדה פעיל שאינו פוחת עם הזמן. המוצר החדש נמצא כבר בשימוש בבית החולים "הלל יפה" בחדרה. גם לתעשיית הפלסטיק פתרונות דומים בדמות לוחות לציפוי קירות ומשטחים בעלי תכונות שכאלו. מספיק להסתכל על הדוחות הכספיים של פלרם, יצרנית הלוחות הישראלית, כדי להבין את הביקוש הגדול שהביאה איתה הקורונה. 

סיפור בצבעים של עוז ותקומה 

"החוזק שלנו התגלה אחרי השבעה באוקטובר. למרות האסון והמורכבות להגיע למפעל, רבים מהעובדים ביקשו לחזור ולשקם", מספרת תמי. "כמענה למצב, שכרנו מרכז לוגיסטי בבאר שבע שיהווה חלופה למרלו"ג בניר עוז והתחלנו בו גם פעילות ייצור. השיקום של המפעל בניר עוז עוד לא הסתיים והתהליך ייארך כמה שנים. אנחנו מתכננים לצייד אותו בתשתית מודרנית וטכנולוגית מתקדמת שתתמוך בהמשך הפיתוח של החברה".