מכון האריזה בכנס בנושא אריזה מקיימת

רגולציות אירופאיות חדשות, בנוגע לשילוב חומרי גלם ממוחזרים באריזות, והכרה במיחזור כימי, עתידות להשאיר את ישראל מאחור. ללא שינוי משמעותי יתקשה היצואן הישראלי במתן מענה מתאים לשוק

תמונה 1: משתתפי כנס אריזה מקיימת שקיים מכון האריזה בהתאחדות התעשיינים.

כבר שנים רבות שקיימות ושמירה על הסביבה נמצאות בראש מעייני הקהילה הבין לאומית, כאשר הפלסטיק על כל שימושיו מקוטלג כאחד המקורות העיקריים לזיהום ולפגיעה בטבע. מנגד, כל מי שלוקח חלק בתעשיית הפלסטיק יודע כי במקרים רבים, כאשר מבצעים השוואה של טביעת הרגל הפחמנית של אריזות שונות, ידו של הפלסטיק נמצאת על העליונה. 

האחריות הסביבתית שמפגינה תעשיית הפלסטיק, ובפרט תעשיית האריזה, הולכת וגדלה. מהלכים כמו הפחתה במקור, שימוש בחומרים ממוחזרים ותכנון למיחזור כבר מיושמים בשטח.

מכון האריזה שבהתאחדות התעשיינים קיים לאחרונה כנס בנושא אריזה וסביבה. אורן הרמבם, והראל בן דוד מהתאחדות התעשיינים, לצד יו"ר מכון האריזה שירה רוזן, נשאו דברים. נציגים מהתעשייה הציגו את הדירקטיבות והרגולציות הבינלאומיות בתחום האריזה, יחד עם צעדים ממשיים הננקטים בחברה אליה הם שייכים. 

דירקטיבות חדשות בפתח

דירקטיבת Packaging and Packaging Waster Directive (PPWD) של האיחוד האירופאי, אשר הוצעה בנובמבר 2022 ואומצה כבר בחודש מאי 2023, צפויה להיות מאושרת עד שנת 2024. מטרתה הפחתת כמות הפסולת והגברת המיחזור. לצורך כך היא מציבה יעדי מחזור, יעדי שימוש בחומר ממוחזר, שימוש ומילוי חוזר בפלסטיק חד פעמי, חובת פיקדון, דיווח וסימון ואף הכרה במחזור כימי כחומר גלם ממוחזר. 

על פי הדירקטיבה החל משנת 2030 כל האריזות שנכנסות לשוק האירופי יהיו חייבות במינימום חומר ממוחזר מאושר, בדומה לחוק האנגלי. על האריזות להיות גם מתוכננות למיחזור, כלומר כוללות סימון מתאים ומתאימות למיון בתחנות עיבוד הפסולת. 

דרישה זו תחייב כמובן גם יצואני אריזה מישראל. המשמעות היא שעל מנת לשמר את הייצוא, חייבת לקום תשתית מיחזור מתאימה בישראל. השאיפה לעבוד עם מקורות פסולת מקומיים מצריכה ביסוס תשתית איכותית ומתאימה למיחזור, חינוך הציבור וחקיקה מחייבת בהתאם לדרישות הבינלאומיות. 

פעילות החברות המובילות בישראל בשינוי עולם האריזה

חברות בינלאומיות רבות כגון Coca Cola ו- Nestl, להן נציגות בישראל, קבעו לעצמן יעדים פנימיים מחייבים במטרה להביא לשינוי סביבתי משמעותי. מוטי מעיין, מנהל הרגולציה בקבוצת החברה המרכזית ציין כי Coca Cola הבינלאומית שואפת להקים איסוף עצמי תחת סטנדרטים גבוהים לבקבוקים מתוך כוונה להחזירם לייצור כ-Recycled PET (RPET). 

גם קבוצת אסם Nestle הישראלית כבר החלה לבצע שינויים באריזות המוצרים בישראל על מנת להתקדם לקראת היעדים שהוגדרו. הגר וקסמן, מנהלת קיימות ובטיחות אריזות, ב- Nestleישראל סיפרה על השינוי הצפוי בתחום האריזה: "יש כמה גורמים בעלי עניין, גם מתחרים, אך הפתרונות צריכים להיות משותפים, אנחנו לומדים, משתפרים, מתפתחים ומתקדמים יחד". 

תמונה 2: שירה רוזן, מרצה בכנס רגולציה באריזה מקיימת, מכון האריזה שבהתאחדות התעשיינים

כימות ההשפעות הסביבתיות 

הדרך הנכונה להשוות אלטרנטיבות אריזה שונות היא על ידי מדד פליטות גזי החממה של כל אלטרנטיבה (LCA – Life Cycle Assessment). ערן דורון מחברת יעד ירוק, אשר מבצעת חישובים שכאלו בארץ ובעולם סיפר: "כימות ההשפעה הסביבתית של המוצר מספק כלי לשיפור סביבתי וכן מסייע ללקוחות שצריכים לדווח על טביעת הרגל הפחמנית שלהם. ניתוח זה מכין את החברה לרגולציה עתידית, שיחייבו חישובים שכאלו בעתיד". 

לא על המחזור לבדו, יש להשתמש גם בחומר ממוחזר

הדירקטיבות החדשות קובעות תקנות שעל יצרני חומרי הגלם הממוחזר לעמוד בהן. קורנית שולסמן בלשה, מכרמל אולפינים, סיפרה כי הדרישה לחומרים ממוחזרים עולה בקצב תקדימי וכי עד 2040 יש צפי כי שליש מהחומרים בשוק יהיו ממוחזרים. קורנית הסבירה על הגדרת התכונות הנדרשות, הדרישה לתעודת אנליזה לכל אצווה, רמת האיכות והבדיקות שיש לבצע לחומר הממוחזר. כרמל אולפינים כבר פועלת לשימוש בחומרים ממוחזרים, ומשלבת 30% ממוחזר בשקי חומרי הגלם. חברת האם, בז"ן רכשה את מפעל המיחזור ורידיס שישרת אותה גם למטרה זו. 

תשתית הכרחית להתקדמות השוק הישראלי

תהליכי הגדלת נפחי המיחזור ושילוב חומרים ממוחזרים מקודמים באירופה כבר שנים רבות. בישראל אומץ הנושא באיחור ובשנת 2011 נכנס חוק האריזות לתוקף. חוקים אחרים כדוגמת חוק הפקדון לבקבוקים גדולים נמצאים ברגרסיה. לתעשיית אריזות הפלסטיק בישראל יש רצון חזק לבצע שינוי ולפעול לקידום אסטרטגיות ידידותיות לסביבה, אולם חסרות בנמצא תשתית מתאימה. כדי שישראל תישאר רלוונטית בתחרות העולמית, על המדינה לקדם את הנושא בהתאם לרגולציות הבינלאומיות.