מגזין מאי-יוני עלה לאוויר

מגזין חדש עלה לאוויר וניתן לצפיה בקישור הבא, מגזינים נוספים זמינים גם הם לצפיה בלחיצה כאן.

מגזין חדש עלה לאוויר וניתן לצפיה בקישור הבא.

המגזין ניתן להורדה כקובץ בלחיצה כאן.

מגזינים נוספים זמינים גם הם לצפיה בקישור המצורף.

רציתי לדבר על מיחזור פלסטיק ורגולציה. אם מנתקים לרגע שאלות של עלות ומורכבות, מיחזור פלסטיק נתפס באופן אינטואיטיבי כדבר חיובי. ראשית, מדובר במשאב ממקור שאינו מתחדש (נפט) ולבזבז משהו שיכול להיגמר נשמע כמו רעיון לא טוב. עדיף להשתמש בו שוב ושוב, אם אפשר. שנית, כדי למחזר צריך לאסוף, ולכן מיחזור פירושו גם ״העלמת״ זבל מהסביבה שאנחנו חיים בה ויצירת סביבה נקיה יותר. אם כך, היה אפשר לצפות שבכל העולם ימחזרו פלסטיק כל הזמן. לא?

אז לא כל כך בקלות, כי אי אפשר באמת לנתק את העלות והמורכבות. בחלק מהמקרים, עלויות המיחזור כיום עושות אותו לא כדאי כלכלית באופן ישיר. לכן, המוטיבציה לקדם מיחזור נמצאת אצל מי שאמור לראות את האינטרסים ארוכי הטווח שלנו. אני לא מתכוונת לגרטה טונברי, אלא לרגולטור. לעיתים בועדה אירופית, לעיתים כמחוקק במדינה, לעיתים בדמות הגדרת יעדים מחייבים, לעיתים במימון מחקרים ולעיתים בהטלת קנסות. אפשר להתווכח מה עובד יותר ולמה, האם זה טוב לכלכלה או מייצר עיוותים מיותרים, האם זה נטל סביר על משלם המיסים וכו׳. אבל העובדה היא שהרגולטור – פועל, והמיחזור – מתקדם.

אולם, למרות זאת אני מאמינה שדברים מתקדמים הרבה יותר טוב כשהנסיבות הן כאלו שאין צורך ברגולציה. למשל, לא רגולציה בתחום האנרגיה הירוקה, היא זו שגורמת לכל בית בישראל להתקין דוד שמש כבר עשרות שנים. זה פשוט זמין וחוסך כסף.

כעת, נראה שהנסיבות הבשילו לכך שמיחזור PET מתחיל להשתלם. שני מפעלי מיחזור PET עתידים לקום כבר השנה, בלי שום סיוע ממשלתי כזה או אחר. שני המפעלים קמים כדי למחזר מבקבוק לבקבוק והשותפים להקמתם הם חברות מיחזור עם צרכני הבקבוקים עצמם. במקרה אחד – חברת המשקאות ״יפאורה תבורי״ ובמקרה השני יצרנית אריזות הפלסטיק ״מוצרי שלם״. כאשר גוף כלכלי משקיע ומקים, ללא תמיכה, מתקן מיחזור – אפשר להיות אופטימיים. נראה שתור הזהב של ה-PET הממוחזר עוד לפנינו. מי יתן וזו תחילתה של מגמה. 

מעניין לראות שמיחזור יכול להשתלם לא רק במסגרת Post-Consumer Waste. שימוש בפסולות מתהליך הייצור מתרחש בהיקפים מסוימים כבר בתוך הקו. אך כשמדובר בהיקפי פסולת תעשייתית בסדר גודל גדול, לא תמיד יש פתרון הולם. לאחרונה, קו גירעון לפסולת תעשייתית נרכש לצורך מיחזור והחזרה של פסולת מאחת מיצרניות הפלסטיק הגדולות בארץ. עוד דוגמה לתעשיה שלוקחת על עצמה את נטל המיחזור כאשר זה כדאי.

נפרדים מאחד התעשיינים המובילים והמשמעותיים בישראל – יותם רימוני, מייסד רימוני פלסט. נפטר בגיל 94, בשיבה טובה. משתתפים בצערכם, משפחת רימוני.

קריאה מהנה,

נעה אלבוחר