לראשונה בישראל – תערוכת PackExpo המוקדשת כולה לאריזה לצד הכנס השנתי של מכון האריזה

בתערוכה הוצגו מספר פתרונות חדשים המשלבים אוטומציה, קצבים מהירים, וייצור ידידותי לסביבה. הנושאים עלו גם בכנס שגם שם זרקור על מצב המיחזור בישראל

תמונה 1: פאנל בנושא פתרונות לאריזה מקיימת שהתקיים במהלך הכנס השנתי של מכון האריזה.

אנחנו שמחים לדווח כי לאחר שנים של נסיעות לתערוכות וכנסים בינלאומיים, ניתן היה להשתתף, בפעם הראשונה, בתערוכה הממוקדת בנושאי אריזה, קרוב לבית, בתל אביב. תערוכת PackExpo שילבה גם כנס מקצועי עליו היה אמון מכון האריזה בהתאחדות התעשיינים, שכלל משתתפים רבים. הוא התמקד בשני נושאים עיקריים: איכות סביבה וחווית צריכה.

על אריזות חכמות וקידום קיימות

במושב הפותח של הכנס, קיימות הייתה מילת המפתח. בדברי הברכה הפותחים, ציין אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה, כי ענף האריזות מתמודד בשנים האחרונות עם נושא הקיימות, ופותר בהצלחה אתגרים המגיעים לפתחו.

שירה רוזן, יו"ר מכון האריזה דיברה על המורכבויות בפיתוח פתרונות אריזה ידידותיים לסביבה כאשר אימוץ גישת הכלכלה המעגלית משמעו מיחזור או שימוש מחדש באריזה. פיתוחים  חדשים בתחום הם: אריזות בעלות שכבות הניתנות להפרדה ומיחזור, אריזות חכמות אשר מאפשרות גם הארכת חיי מדף וצמצום זריקת מזון, אריזות אשר מוטמעים בהן סימוני מים אשר מאפשרים מיון מהיר במפעלי המיחזור ועוד.

שירה רוזן, יו"ר מכון האריזה

ירדן מיכאילוביץ-כהן, מנכ"לית תדביק  IoT& RFID הציגה שתי טכנולוגיות: הראשונה תגי RFID שהינה טכנולוגיה המבוססת גלי רדיו והשנייה BLE טכנולוגיה המבוססת על Bluetooth. טכנולוגיות אלו מאפשרות לייעל את תהליכי שרשרת האספקה ומסייעות במעקב וזיהוי חכם של סחורה וצמצום אובדנים ופחתים בשרשרת. בהרצאה הציגה ירדן את נתוני האובדנים אודות זריקת המזון בשרשרת האספקה וכיצד תגי ה-BLE בעלי חישה בזמן אמת עוזרים לצמצם אותם משמעותית. 

תדביק  IoT& RFID הינה חברה בקבוצת TADBIK המובילה בייצור מדבקות חכמות המשלבות בתוכן טכנולוגיות שונות בעולמות ה-IoT. החברה מלווה ומייצרת עבור חברות תעשייתיות וסטארט אפים ושותפה לפיתוח תג חכם עם חברת Wiliot בטכנולוגיה פורצת דרך "המדליקה את האור" בשרשרת האספקה.

ירדן מיכאלוביץ' כהן, חברת תדביק

קיימות בראי הגלובלי

את הזווית הבינלאומית סיפקה Nerida Kelton, סגנית נשיא בארגון ה-WPO. בהרצאה מוקלטת מראש, היא דיברה על מטרות הארגון הדנות בצמצום בזבוז מזון, פסולת אריזות, ותכנון אריזות Mono Material. המגמה העולמית היא מעבר לאחריות יצרן מורחבת, בה יש תכנון מקדים לאריזות התומכות בכלכלה מעגלית, תוכניות של מילוי ושימוש מחדש בנקודות מכירה או בבית, שינוי באריזה ותוויות על מנת שיתאימו למיחזור ופיתוח אריזות המתפרקות בקומפוסט. 

מידע על היקפי המיחזור המלאים חסר בישראל

בישראל אין מידע מלא על היקפי המיחזור. המידע הקיים מבוסס על כניסה ויציאה מתחנות מיון בלבד. כיום אין חובה להשארת חומרים ממוחזרים כאן לשימוש התעשייה. כך, גם מיחזור שכן נעשה, יכול למצוא דרכו לחו"ל. היות ולממשלה היום אין נתונים מלאים על הצורך בחומרים ממוחזרים, היקף המיחזור הנוכחי ופוטנציאל מיחזור עתידי, היא מחילה החלטות מקומיות בהתאם להחלטות עולמיות בתחום.

מה עושים בעולם על מנת לקדם מיחזור וקיימות?

בין ההחלטות העולמיות בתחום המיחזור ניתן למצוא: מיסוי לפלסטיק לא ממוחזר, או לפלסטיק חד פעמי. פתרון נוסף הוא גישת ה-Mass Balance, בה מסתכלים רק על כמויות החומרים הממוחזרים והבתוליים הנכנסים ויוצאים ממפעל מסוים, וכך מחשבים את אחוז החומר הממוחזר בו משתמש המפעל. פתרון נוסף הוא "קרדיט פלסטיק" במסגרתו מונפקות תעודות סחירות השוות לטון אחד של פלסטיק שנאסף, או מוחזר. תעודות אלו שוות כסף ומפעלים יכולים לסחור בהן. כך מפעל מזהם יכול לרכוש קרדיט ממפעל ירוק. 

קרדיט נוסף שקיים הוא "קרדיט פחמן", תעודה השווה לטון אחד של גז חממה הנפלט לאוויר. ניתן להפיק תעודות אלו על ידי פעילות שמצמצמת גזי חממה, או לחילופין על ידי קיבוע פחמן. גם כאן התעודות סחירות.

פאנל בנושא פתרונות אריזה מקיימת

פאנל בהשתתפות אנשי אריזה, מיחזור וקיימות, אותו הנחתה שירה רוזן, התקיים גם הוא. במהלכו, זוהר לוי, מנכ"ל חברת המיחזור Green PET Recycling, סיפר שניתן כבר היום להשיג חומר PET ממוחזר באיכות גבוהה המיוצר במפעל בעל אישורי מגע במזון. החברה אף נערכת להכנת תשתיות למכונות אוטומטיות לאיסוף וכן הגדלת פיזור נקודות האיסוף לבקבוקים. 

דני מרום, מנהל פיתוח אריזות בקבוצת שטראוס, סיפר על פרוייקט בהתהוות להוצאת האלומיניום מאריזת הקפה ומעבר לאריזה גמישה העשויה מחומר אחד. גם מיכה נוח מחברת "תדביק" סיפר שהם שמים דגש על הקטנת עובי האריזה, מעבר למדבקות ללא ליינרים, וכן פתרונות לאריזות ותוויות העשויות מחומר אחד, המאפשרות גם חסמות גבוהה.

מה מסתתר מאחורי הפח הכתום?

רני איידלר, מנכ"ל תאגיד המיחזור תמיר, סיפר על מאמצי הנגשת חשיבות המיחזור לאזרחים. בנוסף, התאגיד משקיע מאמצים בניטור מצב מילוי פחי מיחזור לביצוע איסוף יעיל. תמיר מסייעת גם בתכנון אריזות מקיימות בתעשייה. לדוגמה: אריזות גלידה מ-PP בלבד, אריזות מנה חמה עם מדבקה שהוסבה מנייר ל-PP והשקה של אריזה קשיחה של ג'ל לכביסה שתהיה עשויה מחומרים ממוחזרים.

תערוכת האריזה הישראלית – PackExpo

תמונה 1: תערוכת PackExpo, התערוכה הראשונה בישראל בנושאי אריזה.

תערוכת אריזה התקיימה לראשונה בישראל. במשך יומיים, הציגו שלל חברות בתחום פתרונות אוטומציה, קווי אריזה, מערכות הדפסה, תוויות ומדבקות ועוד.

חברת "אסף תעשיות", המשווקת ציוד מגוון לתעשיית הפלסטיק, הציגה בביתן קובוט תוצרת חברתHanwha  הקוריאנית כחלק מתא אוטומציה לסימון בלייזר. הקובוט מיקם מחזיק מפתחות בתוך מערכת לייזר תוצרת חברת Datalogic האיטלקית, חיכה לסיום הסימון והוציא אותו עצמאית לנקודת האיסוף. בנוסף הוצגו מערכות לייזר לקווי מילוי ואריזה בקצבים של 45,000 – 110,000 בשעה, מערכות הדפסה ללא גלופה מביתEidos  איטליה, המאפשרות הדפסה על גופים ועל יריעות בשיטה מוגנת פטנט ומערכת כיתוב וסימון Pin Marker.

תמונה 2: הביתן של "אסף תעשיות" בכיכוב הקובוט של חברת Hanwa הקוריאנית.

חברת "פלציב" בנתה את כל הדוכן ממוצר "פאנלופום". זהו מוצר רק שכבתי העשוי מ-PE, כאשר השכבה האמצעית עשויה מקצף PE כלואה בין שתי קליפות PE קשיחות המודבקות אליה באמצעות למינציה. המוצר משמש למגוון יישומים, ובעיקר כמשטח אימון בירי.

דוכן מעניין נוסף היה של חברת WPI הפלסטינאית הממוקמת בחברון. החברה הוקמה ב-2004 וייצרה בתחילת דרכה אריזות לחלב. כיום, מיוצרות מגוון אריזות. במפעל יש כ-30 מכונות הזרקה עם IML מתוצרת בלגיה ו-9 מכונות ניפוח יפניות. הם פעילים בישראל בתחום חברות המזון השונות.