כולם הגיעו, ואפילו מחו"ל – הוועידה המרכזית של תעשיית הפלסטיק והגומי

איך ניתן להיערך לאתגרים של המחר? דיגיטליזציה, הערכות לעבודה עם ממוחזרים, ושיתופי פעולה חוצי תחומים עלו כתשובות אפשריות

הדוברים בפאנל תעשיית הפלסטיק 2030. מנחה: הראל בן דוד, ראש תחום פלסטיקה גומי ואריזות בהתאחדות התעשיינים.

הכנס המרכזי לתעשיית הפלסטיק הישראלית, שנערך לאחרונה, היה פלטפורמה מצויינת להצפת האתגרים והאפשרויות חדשות המגיעות בעקבותיהם לתעשייה. "תעשיית הפלסטיק בישראל ובעולם עומדת בקו האש" אומר רון תומר, מנכ"ל התאחדות התעשיינים. "על הרבה מההתרחשויות אין לנו שליטה, אבל אנחנו הכתובת שלכם בדיוק בנקודה הזו של הבלתי צפוי". לצד העבודה המבורכת של התאחדות התעשיינים, לקחו חלק גם גופים ציבוריים נוספים מכון הייצוא, המכון לייצור מתקדם ואיגוד התעשייה הציבורית.

איך מתמודדת התעשייה עם אתגרי המחר?

עופר שורק, מסורפול, שדבריו מובאים בהרחבה בגיליון זה, דיבר על האפשרות לחיות בעולם ללא פלסטיק. המסכנה היא שכמובן לא ניתן, אך צריך לבצע התאמות.

אחד הנושאים החשובים שעלו בוועידה הוא המחסור בידיים עובדות איכותיות, ועלות כוח האדם. אהוד נוימן, סמנכ"ל שיווק במולטיפק פלסטיק מדגיש כי "הפתרונות הזולים יעלו לנו בסוף ביוקר. השקעה בפתרונות אוטומציה ,חכמים ומתוכננים היטב, יספקו ערך למשך תקופה ארוכה ויביאו לתוצאות".

הדגמה מצוינת לדבריו הגיעה מעומר קראוס, מנהל מפעל פלסטוקיט, חלק מריאון תעשיות. שם מסתייעים ברצפת הייצור ובמחלקת האיכות בתוכנת Qualisense, שהגה ויזם עמוס שביט, מהנדס בכיר בפלסטוקיט. התוכנה מציגה את מדידות החלקים בצורה גרפית נוחה, מסייעת לבצע את הבדיקות בנקודות הרגישות וממקדת את עבודת האיכות. "Qualisense סייעה בקיצור זמני מחזור, באבחון בדיקות איכות מיותרות, ובמעבר לחומרי גלם זולים וקלים יותר", מסכם עומר.

הדגמה נוספת ליכולות ההשפעה של אימוץ טכנולוגיות מתקדמות ודיגיטליזציה היה ניתן לשמוע מהרצאתו של דן בן שבת מתב מדיקל. החברה עברה תהליך משמעותי והיקפי של דיגיטליזציה והטמעת MES בשיתוף ARBURG הגרמנית המספקת להם מכונות הזרקה לייצור מוצרים רפואיים. "הבסיס היה התקשורת הפתוחה שיש לכל מכונת הזרקה דרך פרוטוקול התקשורת OPC-UA. אנחנו אחת החברות המתקדמות בעולם בתחומנו. יחד עם זאת, גם אנחנו הופתענו מהתועלת שהגענו אליה. אנחנו מאורגנים, עולים על הבעיות מהר ומגיבים בזמן אמת".

ד"ר מירב פליישר, המנהלת את היחידה לאקסטרוזיה ראקטיבית בתוסף דיברה והציגה את פעילות החברה בעבודה עם חומרים ממוחזרים על כל גווניה: סופחי לחות, ריח, התאמות צבעים, נוגדי חימצון, מתאמים, משפרי זרימה ועוד.

חייבים לעבוד יחד!

נדב גולדשטיין, סמנכ"ל לחדשנות ולפיתוח עסקי בקבוצת כפרית יצא במהלך האירוע לקריאה נרחבת לתעשייה לשיתופי פעולה, אפילו בין חברות מתחרות. "עבודה משותפת בתעשייה שלנו יכולה להיות כמו בתחום ההייטק, שחלק גדול ממנו מתבסס על קוד פתוח. היא תאפשר לנו קפיצה קדימה בתחום הדיגיטליזציה, בינה מלאכותית, IoT של אריזות וכמובן גם בתחום הקיימות, הדורש מאיתנו תשומת לב מיוחדת. רק יחד נוכל להניע שינויים משמעותיים בקצבים מהירים ולספק לתעשייה את הפתרונות לה היא זקוקה".

אורחים מעבר לים

נושא הקיימות קיבל תשומת לב גם מצידו של Klaus Fellner, האחראי על תחום הקיימות ב-ENGEL והגיע במיוחד לאירוע. "אנחנו מסייעים ללקוחות בהתאמת תהליכי עיבוד גם לפלסטיק ממקור ממוחזר. ב-K האחרון כולם יוכלו להתרשם ממכונה המשלבת אקסטרוזיה והזרקה ביחידה אחת ומאפשר מיחזור וייצור ישיר מפסולת".

אורח מעניין נוסף היה חאליד אל-מרזוקי מאיחוד האמירויות, דירקטור באזור התעשיה KIZAD שבאבו-דאבי שפעילות בו נכללת תחת מטריה של הסכמי סחר בין-לאומיים. מאז החתימה על הסכמי אברהם, היחסים הכלכליים בין ישראל לאמירויות הולכים ומתפתחים. KIZAD מציע לחברות הישראליות שיפעלו בו מיקום אסטרטגי ונגישות אווירית, ימית ויבשתית לשווקים במזרח הרחוק והקרוב.