הראש היהודי ממציא לנו פטנטים

סיקור יום עיון בנושא קניין רוחני בעיצוב אריזות. במהלך היום הוסברו השיטות השונות להגנה על קניין רוחני תוך דגש על הגנת פטנט. שיחה על החוק החדש להגנת עיצובים, שנכנס לתוקף באוגוסט 2018, התקיימה גם היא תוך פירוט ההבדלים בהשוואה לחוק הישן

יום עיון בנושא קניין רוחני בעולם עיצוב האריזות התקיים בסוף ינואר בהתאחדות התעשיינים. על היום כולו היו אמונים המכון הישראלי לאריזה שאותו מובילים הראל בן דוד ראש מכון האריזה בהתאחדות ושירה רוזן המכהנת כיו"ר המכון. יום העיון נעשה בשיתוף עם קבוצת ריינהולד כהן – אחד המשרדים המובילים בישראל המתמחה בקניין רוחני. קהל המשתתפים היה ברובו מתחום עיצוב האריזה וכלל למעלה מ-60 משתתפים.

היום כולו התמקד בקניין רוחני של אריזות וחוק הגנת העיצובים החדש שנכנס לתוקפו באוגוסט 2018. מהותו,  להקנות ליצרנים ולמעצבים כלים להגנה על עיצוביהם ולאכיפת זכויותיהם על הקניין הרוחני הנובע מהעיצוב.

בנוסף להסברים על החוק החדש הועברו 2 הרצאות נוספות. האחת, על חברת ההזנק Beegris אותה הקים אמיר הנגבי מבית העיצוב אידיאה. החברה מקימה בימים אלו ממש פלטפורמה דיגיטלית המשתפת ידע ועיצובים, החל מתחום האריזה ,עמדות מכירה, עיצוב חנויות, ומעמדים הניתנים להורדה ישירה. המבחר המוצע גדול ועומד על כמיליון עיצובים זמינים כאשר הכוונה שעיצובים חדשים ילכו ויתווספו עם הזמן. ההרצאה שניה, הועברה על ידי עמית אביגדור, הבעלים של תמוז משרדי עיצוב ומעצב הבית של חברת סודהסטרים. עמית חלק עם השומעים דוגמאות מהשטח לעיצובים מוצלחים, ומוצלחים פחות, שעברו תחת ידיו. החוט המקשר בין הדוגמאות שניתנו הוא שעיצוב מוצלח צריך להתחשב במכלול דרישות ביניהן מגמות עולמיות להפחתת משקל וקיימות. התעלמות מהן תוביל עיצוב, יפה ככול שיהיה, לכישלון.

להישאר תחת הרדאר עד שמוגנים

דוד דה פריס, שותף בכיר בקבוצת ריינהולד כהן פתח את החלק המקצועי של יום העיון עם הסבר מקיף על הקניין הרוחני המהווה, לדבריו, חלק עיקרי בערך של חברה תעשייתית (תמונה 1). דה פריס פירט על סוגי הקניין הרוחני הקיימים וההבדלים ביניהם: החל מפטנטים, עיצובים, סימני מסחר, זכויות יוצרים וכלה בסודות מסחריים. דגש מיוחד ניתן לפטנטים ולקריטריונים שהופכים המצאה לברת פטנט. בהקשר זה נרצה להדגיש כי פרסום הרעיון לפני הגשת הפטנט אכן שולל את היכולת לפטנט אותו אולם קיימת חריגה לכך, הרלוונטית במיוחד לתחום הפלסטיק והאריזה. חריגה זו מתייחסת לפרסום בתערוכה ומציינת כי הוא אפשרי, ואינו פוגע ביכולת העתידית לפטנט את המוצר, אך רק בתנאי שהוגשה הודעה מוקדמת בכתב לרשם הפטנטים.

דוד דה פריס, שותף בכיר בקבוצת ריינהולד כהן בהרצאה על קניין רוחני של אריזות.

לאלו שיגיעו בעתיד למצב בו הם רוצים להגיש פטנט ממליץ דה פריס לבצע תחילה בדיקת פטנטביליות. 25% מההמצאות שמוגשות כוללות חפיפה לטכנולוגיות קיימות ולכן על מנת לחסוך בזמן ומשאבים מומלץ ראשית לבצע סקר פטנטים טוב ויסודי. שנית, יש להקפיד "להישאר תחת הרדאר", לדבריו לפחות עד הגשת הפטנט הראשונה. ההגשה הראשונה יכולה בהחלט להיות בישראל מכיוון שבארץ צוות הטיפול בבקשה מקצועי והטיפול מהיר. מומלץ במקביל להגיש גם בקשה לזירוז בחינה. פרסום ההמצאה יכול להתבצע רק לאחר ההגשה הראשונית ו-12 חודשים אחריה ניתן להגיש בקשה במדינות נוספות, כל אחת בנפרד. במקביל להוצאת הפטנט מומלץ גם לציין על המוצר עצמו שמוכלת עליו הגנת הפטנט מכיוון שבמצב זה הפרת הפטנט על ידי המתחרים נעשית ביודעין וגוררת אחריה פיצויים מוגדלים.

החוק החדש להגנת עיצובים ואריזות

עו"ד סער אלון, גם הוא שותף בקבוצת ריינהולד כהן ומנהל מחלקת עיצובים ומדגמים נשא גם הוא דברים וירד לפרטי חוק העיצובים החדש שנכנס לתוקף באוגוסט 2018. החוק החדש מציג התקדמות בהגנה על עיצובים תעשייתיים ובעל שינויים משמעותיים יחסית לחוק הקודם (טבלה 1).

טבלה 1:  סיכום ההבדלים העיקריים בין חוק העיצוב החדש לישן.

בניגוד למערכת הכלים של הפטנט, בהגנה על עיצוב ניתנת תקופה חסד משמעותית של 12 חודשים בהם ניתן לחשוף את עיצוב המוצר תוך שמירה על הזכות להגשת בקשה להגנת העיצוב. תקופת הגנת העיצוב הניתנת בחוק החדש רחבה יותר ועומדת על 25 שנים (לעומת 18 שנים בחוק הישן). גם כאשר העיצוב אינו רשום הוא זכאי להגנה אך היא מופחתת לשלוש שנים בלבד. הגנה שכזו מתאימה לתחום בו שינויי העיצוב מהירים במיוחד כמו תחום האופנה. חשוב לדעת כי הפרת עיצוב אינה חייבת להיות העתקה מדויקת שלו, אלא רק יצירת רושם שמטעה את הצרכן הרלוונטי.

נושא נוסף שהשתנה בחוק החדש הוא הצעדים שניתן לנקוט בגין הפרה של העיצוב. בנוסף לפיצוי בגין הנזק שנגרם לבעל העיצוב בגין ההפרה, החוק מאפשר פיצוי של עד 100,000 ₪ ללא הוכחה לגרימת נזק. סעיף זה עלה כתוצאה מהקושי להוכחת נזק בתחום העיצוב. בנוסף, קיימת ענישה פלילית המשמשת כצעד הרתעתי.

גם בהליך בחינת רישום הבקשה קיים הבדל מהותי ביחס לחוק הישן. מעתה, הבקשה תפורסם באתר הרשות עם הגשתה, אולם ניתן לבקש עיכוב פרסום של שישה חודשים וזאת בניגוד לחוק הישן בו רק מדגמים רשומים  שחלפו שנתיים ממועד רישומם.

לסיום, הפנה סער את תשומת ליבנו שיטה נוספת להגנה על עיצוב המקנה הגנה לזמן ארוך יותר. לדבריו, עיצוב ניתן להגנה גם כסימן מסחרי תלת ממדי, בהתקיים תנאים מסוימים. הגנה זו של סימנים מסחריים ארוכה יותר ממשך ההגנה על העיצוב וכאן יתרונה.