במרכז הפלסטיקה והגומי לישראל מתקיימים פרויקטי מעניינים בתחום המיחזור והכלכלה המעגלית. בפרויקטים אלה הופכים סוגי פסולת שונים, כגון פסולת תעשייתית, פסולת בדים לא ארוגים ואף פסולת חקלאית, למוצרים ממוחזרים בעלי ערך. המרכז מזמין חברות בתעשיה לפנות לצורך פיתוח מוצרים ירוקים על מנת לקדם כלכלה מעגלית ומציע ייעוץ והכוונה לחברות המעוניינות להתפתח בתחומים אלו.
מיחזור. כלכלה מעגלית. פלסטיק מתכלה. מוצר ירוק. קיימות. מילים אלו תופסות תאוצה בתעשיית הפלסטיק בפרט ובשיח הציבורי בכלל. גם הממשלות והרגולציה שהן מפעילות, מקדמות שיח של מיחזור וכלכלה מעגלית. די לציין את המס אשר הושת לאחרונה על פלסטיק חד פעמי בישראל, שעורר לא מעט הדים בתעשייה.
חברות רבות מתחילות להתעורר ולהבין כי יש צורך, אפילו בהול, להתחיל לטפל בפחתים ובפסולות שלהם. קול קורא מטעם הרשות לחדשנות אף נפתח לאחרונה. מטרתו לקדם פרוייקטים בתחום של מיחזור וקיימות. אולם, לא תמיד הדבר פשוט. במרכז הפלסטיקה והגומי נוגעים בנושאים אלו כבר שנים רבות, והידע הנצבר במרכז עומד לרשות התעשייה על מנת לתמוך בפרויקטים בתחום ולקדמם בקצב המהיר הנדרש מהשטח.
אם אין חול – קחו פסולת פלסטיק
מרכז הפלסטיקה מפתח תחליפי חול ואגרגטים על בסיס פלסטיק ממוחזר בתמיכה של הרשות לחדשנות ובשיתוף עם חברת "כרמית מיסטר פיקס", המתמחה בייצור מוצרי טיח ובטון. במסגרת הפרויקט 'מוחלפים' חול ואגרגטים בחומרים המבוססים על פסולת פלסטיק מזרם המיחזור, המתורכבים עם תוספים לשיפור התאימות למלט ולשמירה על התכונות של הבטון. זו דוגמה נהדרת כיצד ניתן להפסיק לנצל משאבי טבע שמצויים במחסור, ולרתום את פסולת הפלסטיק לטובת תעשיית הבנייה.
מה עושים עם כל המסכות האלו?
פסולת בדים לא ארוגים, דוגמת מפות חד פעמיות וחיתולים, היוותה בעיה מאז ומתמיד. אל החגיגה הזו הצטרפו בתקופה האחרונה, בעקבות הקורונה, מיליוני מסכות פנים חד פעמיות. במסגרת מאגד Circle מתבצע מחקר העוסק בניצול התכונות הטובות של הסיבים הנמצאים בבד הלא-ארוג ומיישם אותם כמשריינים במוצרים שונים. כך ניתן לקבל חומרים פולימריים מרוכבים, בעלי חוזק גבוה משמעותית, כתוצאה מהשריון שלהם עם הסיבים של בדי המסכות הממוחזרים. חומרים אלו יכולים להוות חומר גלם איכותי למגוון רחב של מוצרים ותהליכי עיבוד, כגון: הזרקה ואקסטרוזיה.
פעם הייתי זית, היום אני דֶּק
פסולת חקלאית מסבה לא פעם כאב ראש לא קטן לעוסקים בתחום, וגם תהליכי ההטמנה כדי להיפטר ממנה, הם בעייתיים. גפת זיתים (פסולת הנוצרת במהלך הפקת שמן זית) יכולה להפריש מרכיבים 'פנוליים' רעילים ולזהם את הקרקע, רפש פרות מזהם מקורות מים, וגם פסולת סיבית מתעשיית הרהיטים ו/או משאריות כפות תמרים היא בעייתית. גלי לוי ממרכז הפלסטיקה והגומי, ביחד עם ליווי והנחיה של פרופ' אנה דותן, הצליחו לשלב את הפסולת החקלאית במטריצה פולימרית, ולהעניק לה חיים חדשים בדמות מוצרים דמויי עץ – WPC (Wood-Plastic Composites). אלו יכולים לשמש כדֶּקים וריהוט חוץ, אשר בשונה מעץ טבעי, אינם דורשים תחזוקה שוטפת כגון צביעה, שימון והגנה מפני מזיקים.
פרוייקטים נוספים
המרכז מציע ייעוץ והכוונה למפעלים גם בתחום מיחזור הפסולת התעשייתית שלהם. חברות בתעשייה מקבלות פתרונות לניצול הפסולת הקיימת לטובת מוצרים ממוחזרים חדשים. בכך ניתן לייתר את ההכרח בפינוי הפסולת להטמנה, וגם לקבל חיסכון כספי משמעותי.
פרויקט נוסף ומרכזי במרכז הפלסטיקה הוא פיתוח אריזות עם תכונות חסם למעבר גזים, המבוססות על פולימרים ביו-מתכלים.
פרופ' אנה דותן מעידה כי חשוב להתייעץ ולבחור את הפתרון המתאים ביותר לצורך של החברה, על מנת לקדם קיימות וכלכלה מעגלית אמיתית, היות וקיים בלבול רב בקרב המתעניינים והעוסקים בנושא בתעשייה.
למידע נוסף:
מרכז הפלסטיקה והגומי לישראל, פרופ’ אנה דותן, [email protected]
