אתגר הפקק – 50 שנות היסטוריה בבקבוק אחד / עפר שורק

במשך 50 שנים התפתח עולם הפקקים עד לבלי היכר. התפתחות מואצת נוספת צפויה עד 2029 בה התחייבו מדינות האיחוד האירופאי לאסוף ולמחזר 90% מהבקבוקים והפקקים. בכתבה שלפניכם: פקקים, המשקאות הקלים שהם סוגרים וכלכלת הפלסטיק החדשה.

נתחיל בשלוש שאלות: האחת, כמה פקקים ומכסים נפתחים מדי יום? השנייה, האם ניתן למחזר פקקים ומכסים? והשלישית, מה אחוז הפקקים שממוחזר? התשובות לחידון בסוף, אולם כרמז נגלה בינתיים שהעולם צורך 625 מיליארד פקקים ומכסים פלסטיים בשנה.

מאלומיניום לפלסטיק – הפקק הראשון

ב-1970 פיתח מעצב שוויצרי בשם אלברט אובריסט את הפקק הפלסטי הראשון למשקאות מוגזים. הפקק יוצר בהזרקה, יחידה אחת עשויה כולה פוליאתילן HDPEכאשר הכוונה המקורית הייתה ליעד את הפקק לבקבוקי זכוכית רב-שימושיים. אולם, השמועה על ההמצאה הגיעה מהר מאוד אל תעשיית בקבוקי ה-PET שצמחה בקצב מסחרר בסוף שנות השבעים ואימצה אותה. שני היתרונות העיקריים של פקק ה-HDPE, בהשוואה למתחרים מבוססי האלומיניום, היו העדר נזק לשפת הבקבוק בזמן ההברגה וההתאמה המדוייקת יותר של פקקי ה-HDPE לגיאומטריה של מתאר ה-PET.

פקקים בדחיסה והוכחת סגירה

באמצע שנות השמונים רכשה חברת Crown Cork & Seal את הזכויות לחידושים של אובריסט. באותה התקופה רכשה ענקית האלומיניום Alcoa CSI את חברת H-C Industries משום שמנהליה החליטו לגשת לבעיה מכיוון אחר ורשמו פטנט על ייצור פקקים פלסטיים בדחיסה, בתהליך שקיבל את השם The H-C Wing-Lok design. באותם הימים התפוקה ממכונות דחיסה היתה כפולה (כן, כפולה!) מזו של מכונות הזרקה. תהליך הדחיסה ברוטציה שרכשה CSI מ-H-C Industries ב-1986 לייצור פקקי Wing-Lok נחשב פורץ דרך בעיקר משום שהצליח לראשונה לייצר עבור ענף המשקאות סוגר עם עדות לניסיון שימוש בלתי מורשה במוצר (Tamper-Evident Closure).

התפתחות בעולם הפקקים ב-20 השנים האחרונות

בשנים שחלפו מאז, השתנו דרישות הצרכנים, האופנות בענף המשקאות והרגולציות, וחלו פריצות דרך טכנולוגיות רבות שהשפיעו על עיצוב הפקקים והסוגרים למיניהם. עם זאת, מה שלא השתנה הוא הצורך בסגירה הרמטית, תחת מגוון של תנאים, השומרת על תכולת הבקבוק ומאפשרת פתיחה וסגירה מחדש בקלות, פתיחה זולה לייצור הניתנת לשילוב בעיצוב האריזה. את פריצות הדרך המשמעותיות בתחום ניתן לראות בתמונה 1.

בייבי בום! התפתחויות מרכזיות בשלושת השנים האחרונות

בשלוש השנים האחרונות נדמה כאילו אין סוף לחדשנות בתחום הפקקים והסוגרים:

• סוגרים גבוהים עם אחיזה משופרת לפתחי 26 ו-29 מ"מ של Bericap.
• התמודדות עם בעיית זיוף המוצרים על ידי תוספת רצועה מקופלת וחצויה למניעת שימוש בלתי-מורשה ואו הדפסת לייזר על רצועת הפקק והסגר.
• הסגר השטוח והקל במיוחד של Bericap לבקבוקי PCO 1881 28 מ"מ עם משקאות לא-מוגזים.
• הטכנולוגיה של החברה הישראלית IO שהופכת את הפקק למכשיר רפואי שמזכיר למטופל לשתות מים.
• ההדפסה הדיגיטלית המהירה שמציגה Corvaglia בהתאמה לטכנולוגיית ההזרקה המהירה שלה.
• השקת פקקי ספורט של חברת Aptar – יחידה אחת בפתיחת flip-top ל-28 מ"מ PCO 1881 וסגר דו-רכיבי בהזרקה כפולה לגימור פתח של 2925 מ"מ.
• Bericap ממשיכה לפתח פתרונות קלי-משקל כמו ה-Neo 30/17 וה- SnapCap26 – פקק עם ציר שנלחץ על פתח קל-משקל של 26/21.

חברת Silgan Closures מפתחת את ה-K-Seal, פקק עם התאמה מלאה לפיה של מתקן מי השתייה (הקולר).

חברת Corvaglia מציגה את ה-188, סגר עם אחיזה משופרת חתוכהמקופלת וחסכון של 25% במשקל בהשוואה לפקקי 1881 אחרים עם נוחות שמזכירה את הפקקים של שנות בתשעים.

• בשנה האחרונה נדמה שהענף קשוב מתמיד לצרכנים וטרנד ה'אוכל-על-הדרך' (on-the-go), יחד עם הגידול בביקוש למשקאות במילוי אספטי, מובילות חברות כמו Aptar לפתח פקק-ספורט חד-רכיבי עם גימור רחב-פתח של 38 מ"מ.
• באוסטרליה הקימה חברת Coca-Cola Amatil מפעל חדש לייצור פקקי-ספורט שעשויים מ-HDPE בלבד לטובת מחזור פשוט יותר בהשוואה לשילוב המסורתי של HDPE ו-PP.
• Aptar משיקה פתרון נוסף למשקאות 'על-הדרך' עם יכולת מינון שנקרא 'Guardian Light'
• Bericap מציגה פקקים מתברגים עם הגנת UV משופרת.

כיצד תשפיע כלכלת הפלסטיק החדשה על העתיד של ענף פקקי הפלסטיק?

במשך שישה חודשים בשנה שעברה, ישבו פוליטיקאים, נציגי ארגוני איכות סביבה, קברניטי תעשייה, לוביסטים ושאר ירקות באירופה על הַמְּדוֹכָה ולבסוף פרסמו נייר עמדה בכל הנוגע למוצרים פלסטיים חד-פעמיים הכולל התייחסות לטיפול בפקקים בכלכלה המעגלית. גלי ההדף שיצר המסמך בתעשייה הובילו לפרסום הצהרה, באוקטובר 2018, שעליה חתמו, בין השאר, קוקה-קולה, נסטלה, דנון ופפסיקו שהציגה עמדה לפיה: "יש לבצע השקעה רחבת היקף בפיתוח טכנולוגיות ותשתיות שתאפשרנה רמת איסוף של 90% מהבקבוקים והפקקים שלהם עד 2025". צמצום יעיל של זיהום הסביבה בפקקים, לפי החברות הללו, יכול להתקיים בעזרתה של רשת רחבת היקף של פקדון והחזרה, רמת אחראיות גבוהה יותר של היצרנים ומערך חינוך צרכנים פאן-אירופאי.

ב-27 למרץ 2019 החליטו המדינות החברות באיחוד האירופי לאסור את השימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים כגון קשים, מזלגות וסכינים החל מ-2021. ההצבעה, שעברה ברוב מוחץ של 560 מול 35 מתנגדים, מחרימה גם צלחות, מקלות לבלונים ומקלות אזניים. היא כוללת מיכלי אוכל מפוליסטירן מוקצף ואת כל מגוון מוצרי הפלסטיק המתכלים בשיטת oxo-degradable המתפרק באמצעות תוסף/זרז.

המחקרים האחרונים שהתפרסמו בכל הנוגע לזיהום הימי, שכ-85% ממנו מורכב מפסולת פלסטית, היווה את המניע העיקרי למהלך. גם ההחלטה של סין לאסור ייבוא של פסולת אירופאית תרם לדחיפות ולהיקף הנרחב של החרם. כל אחת מהחברות באיחוד האירופי תאלץ להצביע על אימוץ החרם בנפרד, וגם השיטות שייושמו על מנת להגיע ליעדים יהיו פרטניות לכל מדינה. בנוסף לאיסור על שימוש במוצרים חד פעמיים, מדינות האיחוד התחייבו לאסוף ולמחזר לפחות 90% מהבקבוקים והפקקים עד 2029 (ו-77% עד 2025). השימוש בכלים חד פעמיים לא ייאסר לחלוטין, אבל הפיקוח על השימוש יוודא שהם יהיו עשויים מחומרים ברי-קיימא. חברות הטבק יאלצו לשאת בעלות האיסוף של בדלי הסיגריות – המחזיקים בכבוד המפוקפק של ראש רשימת המוצרים החד פעמיים המזהמים. המקומות השני והשלישי שמורים לבקבוקים ולפקקים.

תמונה 2: רשימת עשרת המזהמים של החופים באירופה. בקבוקי פלסטיק ופקקים במקום השני לאחר בדלי הסיגריות

תמונה 3: סוגי הפסולת הימית באירופה

את המהפכה הזו אי אפשר להפסיק

יצרני הבקבוקים והפקקים באירופה מבינים שמדובר במהפכה שלא ניתן לעצור, אלא שלטענתם החלק הארי של הנטל הכלכלי נופל עליהם בעוד שהממשלות והלקוחות אינם נושאים בנטל. עיקר התרעומת של יצרני הפקקים היא על הדרישה מהם להצמיד את הפקקים לבקבוקים כדי להבטיח הגעה שלהם למחזור. לטענתם, לא זו בלבד שהמהלך לא ימנע זיהום ימי, אלא שהחקיקה תוביל לתוספת של 400 אלף טון פליטה פחממנית בשנה. החשש העיקרי שלהם היא שהדרישה תוביל לאי נוחות משמעותית של הלקוחות. התעשיינים גורסים שעיקר המאמץ שלהם צריך להמשיך להיות הפחתת משקל ואילו הממשלה צריכה לפעול לחינוך של הלקוחות לאחריות סביבתית.

יעדיי הפיתוח העתידיים

יצרני הפקקים רואים בשילוב של הפוליאתילן הבי-מודאלי את פריצת הדרך הטכנולוגית המשמעותית ביותר בכל הקשור להפחתת הזיהום הסביבתי. הפוליאתילנים החדשים מאפשרים הפחתת משקל ברמה העולמית שהיא משמעותית בהרבה מכל מה שהחקיקה האירופאית יכולה לשאוף אליו. עם זאת, כל יצרני הפקקים מתמקדים כיום בארבעה יעדי מו"פ:

1. פקקים קלי-משקל חדשים שמותאמים לבקבוקים פלסטיים שניתנים להחזרה, עם או ללא ליינרץ. זאת בהתאם להחלטת יצרן הבקבוקים, לעבור מבקבוקים חד פעמיים, לבקבוקים הניתנים להחזרה.
2. פקקים מתכתיים קלי משקל למקרה שיצרני הבקבוקים יחליטו לשלב פקקי מתכת עם בקבוקי פלסטיק.
3. שיטות חיתוך חדשניות שמאפשרות לפקק להישאר צמוד לבקבוק.
4. תבניות חדשות שמותאמות לפקקי-ציר שנצמדים לבקבוק.

עלות השינוי החקיקתי

הערכת הענף היא שהחקיקה האירופאית מחייבת תכנון מחדש של 100 מיליארד אריזות, בעלות משוערת שתנוע בין 4 ל-14 מיליארד אירו, בתלות באם יהיה צורך (או לא) לשנות את פתחי צוואר הבקבוקים.

הצעה לחקיקה דומה בנושא הצמדת פקקים לבקבוקים כבר הוגשה בקליפורניה (AB-2779 בפברואר 2018) ואם היא תעבור יאלצו כל היצרנים לוודא הצמדה של פקקים (tethered caps) לכלל בקבוקי השתייה הפלסטיים החד פעמיים מתחת לליטר. בתגובה לחקיקה האירופאית הזמינה חברת קוקה-קולה דו"ח עצמאי מחברת היועצים PwC כדי לאמוד את השלכות המעבר לפקקים-מוצמדים. הדו"ח קובע כי החקיקה תחייב שימוש ב-50,000 עד 200,000 טונות נוספים של חומר גלם פלסטי בשנה – מהלך שלטענת היצרנים יבטל מאמצי חיסכון של עשור שלם. היצרנים גם חוששים מבעיות בטיחות על רקע הקושי בשחרור מבוקר וחלק של גז מהבקבוקים כתוצאה מהצמדת הפקק. ענף המשקאות הקלים משלם כיום לאיחוד האירופי כ-3 מיליארד אירו בגין האחריות שלהם לפסולת הפלסטית. הדו"ח מעריך כי התאמת קווי ייצור לחקיקה החדשה של הצמדת הפקקים תשליש את העלות השנתית הזו.

לסיום – הנה התשובות לשלושת השאלות ששאלנו בהתחלה

1. כמה פקקים ומכסים נפתחים מדי יום? ענף המשקאות אחראי לפתיחה יומית של 6.5 מיליארד בקבוקי משקה פלסטיים מדי יום. תעשיית הכימיה מוסיפה למספר המכובד עוד 700 מיליון פקקים ומכסים על בסיס יומי.
2. האם ניתן למחזר פקקים ומכסים? בוודאי. מרביתם עשויים פוליפרופילן ובניגוד לבקבוקים קל יותר לנקות אותם.
3. מה אחוז הפקקים שממוחזר? פחות מ-10% מהפקקים המיוצרים מדי שנה מגיעים למחזור.

טבלה 1: התפתחות אבולוציונית של משקל הפקק, מסוף שנות ה-90 ועד היום.

על הכותב:

חברת סורפול מלווה את ענף הפלסטיקה והגומי הישראלי משנת 1934, עם התמחות בייבוא והפצה של ביו-פולימרים, פוליאתילן, פוליפרופילן, PVC ומגוון חומרים הנדסיים ותוספים לענפי האריזה, היריעות, הצנרת ההזרקה, המכשור הרפואי ועוד. החברה מייצגת בישראל כמה מהחברות המובילות בענף הפטרוכימיה העולמי ואנשי המכירות שלה מתמחים בהתאמת חומרי הגלם והתוספים הנכונים ביותר לכל יישום ויישום.

למידע נוסף:

עפר שורק, מנהל המכירות של סורפול, [email protected]