אויב או ידיד? / בינה שוורץ

האם הפלסטיק הוא אכן האויב העיקרי של כדור הארץ? התשובה אינה פשוטה והיא כוללת מסע ברחבי העולם, מהנילוס באפריקה, דרך הגנגס בהודו ועד לנהר יאנגצזה בסין

פלסטיק וכדור הארץ. בואו נדבר על זה. במהלך העשורים האחרונים, רוב סרטי העתידנות מראים כיצד האדם מזהם לחלוטין את כדור הארץ ונאלץ למצוא לעצמו מקום אחר לחיות בו אחרי שכילה את כל המשאבים. נושא זה חדר אפילו לסרטי אנימציה- הסצינה הארוכה בסרט Wall-E, בה הרובוט החביב עוסק בהפיכת פסולת לקוביות והסוף לא נראה באופק. סרטי טבע וכתבות אינספור נעשו על המצב הגרוע של הדגה וחיות הים אשר נחנקות משאריות פלסטיק שצפו בים, ודי להסתובב באתרי טבע בארץ ולראות את הפסולת הזרוקה סביב בשביל להבין – אנחנו הולכים לטבוע בפסולת!

תסריט הבלהות

האם עצרנו אי פעם לחשוב מדוע הפלסטיק, בעל כורחו, משמש ככוכב הראשי בתסריטי הבלהות האלו? ומצד שני, מדוע המיקוד המשמעותי בכל מה שקשור למניעת תסריטי הבלהות הוא על הגדלת מיחזור הפלסטיק מחד, והגבלה משמעותית של השימוש בו מאידך?

מאז שהפולימר הסינטטי הראשון נכנס לחיינו, אי שם באמצע המאה ה-19, מדע הפולימרים הלך והתפתח, והפלסטיק (מוצרים העשויים מפולימרים שונים בעלי תכונות מגוונות) הלך והחליף יותר ויותר חומרים טבעיים כגון עץ, זכוכית ומתכת שהיו יקרים, שבירים או קשים לעיצוב. הזמינות הגבוהה של הפלסטיק, תכונותיו המגוונות, קלות העיצוב והמגוון הרחב של סוגי הפולימרים השונים אשר פותחו על מנת לענות על אינספור צרכים, הפכו את הפלסטיק לחלק גדול ומשמעותי בחיינו. קל וחומר שזו הסיבה שהחלק הארי של הפסולת שאנחנו משאירים אחרינו, עשוי מפלסטיק.

הקריאות להגדלת היקפי המיחזור של הפלסטיק, מתן הטבות לגופים הממחזרים, חקיקת חוקי מיחזור וקיום ועידות בינלאומיות הדנות ב"צו השעה"- מיחזור עולמי, הינן מבורכות, אך הן בבחינת טיפול בסימפטום ולא בבעיה עצמה. יתרה מזאת, מחקרים אשר נערכו לאחרונה מראים כי הקריאות להחרמת השימוש בפלסטיק והחקיקה לאיסור על שימוש בכלים חד פעמיים אף תגדיל את כמויות הפסולת! כיצד הגיוני הדבר?

פלסטיק תומך קיימות

מחקר חדש אשר בוצע ע"י Earth Engineering Center  בקולג' העירוני של ניו יורק (CCNY) מצא כי הפלסטיק אחראי לירידה בקצב יצירת פסולת עירונית מוצקה, למרות שקצב הצריכה וגודל ההכנסה לנפש הולך ועולה. עד לפני כ-9 שנים, היה מקובל לחשוב שקצב יצירת הפסולת עולה בד-בבד עם עלייה בכמויות הצריכה האישית, אולם החל מ-2010 המגמה השתנתה. כותבי המאמר גורסים כי השינוי במגמה נובע מעליית השימוש בפלסטיק. יתרה מזו, החלפת פלסטיק בחומר אחר לצרכי אריזה, גרמה לעלייה של פי 4.5 במשקל הפסולת. לדוגמה: 2000 שקיות פלסטיק (מהסוג שיותר ויותר מוגבל לשימוש) שוקלות כ-14 ק"ג ואילו 2000 שקיות נייר שוקלות 127 ק"ג. על כל 7 משאיות הנדרשות לשינוע של שקיות נייר, נדרשת רק משאית אחת לשינוע שקיות פלסטיק.  יתרה מזו, נדרש 91% פחות אנרגיה למיחזור 1 ק"ג של פלסטיק בהשוואה למיחזור של 1 ק"ג נייר. שקיות פלסטיק מייצרות 80% פחות פסולת בעת ייצורן (פחתים) מאשר שקיות נייר. Keith Christman, מנהל תחום הפלסטיק באגודת הכימיה האמריקאית אומר: " לפלסטיק יש תפקיד חשוב בתהליכים התומכים בקיימות. ע"י שימוש בפחות חומר, ייצור פלסטיק מקטין את טביעת הרגל הפחמנית ופליטת גזי חממה וחוסך באנרגיה. תעשיית הפלסטיק העולמית ממשיכה ומשקיעה בהגדלת התרומה לקיימות ע"י התחייבותינו להגדלת המיחזור ואיסוף אריזות הפלסטיק עד לשנת 2040."

פעילי איכות הסביבה ותעשיינים אומרים יותר ויותר כי הגבלה ואיסור על השימוש בפלסטיק לא יפתרו את בעיית הפסולת ומהווים "צעדים פופוליסטיים" בלבד. Bjorn Lomborg, נשיא ה- Consensus Center בקופנהגן בהווה, והמנהל לשעבר של המכון הדני להערכה סביבתית מצהיר כי "אי-שימוש בכלים חד-פעמיים או שקיות מפלסטיק לא יציל את כדור הארץ".  הוא ממשיך ואומר כי: "אי-שימוש בפלסטיק יהיה בעל השלכות חמורות על עתידנו. אנחנו חייבים למצוא פתרונות למצב בלי לאבד את היתרונות הרבים הגלומים בשימוש בפלסטיק. איסור השימוש בשקיות פלסטיק לא יציל את מצב האוקיינוסים, היות והשקיות מהוות רק 0.8% מהפסולת הפלסטית הצפה באוקיינוסים". לדעתו, הפתרון טמון בניהול מושכל של הפסולת בעיקר במדינות מתפתחות.

10 נהרות בעולם אחראיים ל-90% מהפסולת

כיום, המדינות המתפתחות אחראיות על עיקר הפסולת הפלסטית המוזרמת לים וכמעט ואין להן תשתית מתאימה לטיפול בפסולת הפלסטיק. רק על מנת לסבר את האוזן, רק 10 נהרות בעולם אחראים על 90% מהפסולת הפלסטית הנמצאת בים. שניים מהם באפריקה (הנילוס לדוגמה), ושאר הנהרות נמצאים באסיה, ביניהם הגנגס בהודו. אף אחד מהנהרות המזהמים אינו נמצא באירופה או אמריקה! רוב הנהרות המזהמים נמצאים ליד מרכזי אוכלוסייה גדולים, אשר משתמשים בנהר כמוצא הביוב הקרוב ביותר לים. עפ"י מאמר שפורסם בעיתון לטכנולוגיה ומדעי הסביבה, נהר היאנגצזה בסין מוביל מדי שנה 1.5 מיליון טון אשפה פלסטית לים. לשם השוואה, נהר התמזה באנגליה מזרים רק 18 טון מדי שנה לים.

האם איסור השימוש בפלסטיק אכן הגיוני?

Lomborg מצטט מחקר אשר בוצע ב-2018 ובדק גורמי סביבה כגון נזקי שינויי אקלים, ירידה בשכבת האוזון ועוד. המחקר מצא כי "יש להשתמש בשקית בד העשוי כותנה אורגנית 20 אלף פעמים על מנת שתזיק פחות לסביבה מאשר שקית פלסטיק. זאת אומרת שבשימוש של אותה שקית פעמיים בשבוע, בעת קניות בסופר, ייקח 191 שנים של שימוש בשקית בד על מנת ליצור אפקט סביבתי קטן יותר מאשר שימוש בשקית פלסטיק." תהליך הייצור של שקית בד הכותנה הינו ארוך מאוד: הכנת שדות הכותנה לזריעה, זריעת הכותנה, גידול הכותנה ושימוש במים רבים, הדברה ועוד. קטיף הכותנה, שימוש בטרקטורים על מנת לאסוף את הכותנה ואז יש לשלוח אות הכותנה הטבעית למפעל על מנת להופכה לבד ומשם לשקית בד. הפלסטיק מגיע גם הוא ממקורות טבעיים – נפט וגז טבעי. ייצור פלסטיק הינו זול ומהיר יותר מאשר גידולים חקלאיים. אפילו שימוש בשקיות נייר מצריך שימוש של לפחות 43 פעמים באותה השקית על מנת שתהיה מועילה לסביבה. אם כך? היכן מתחיל השינוי? איך ניתן למנוע את תרחיש האימים שתואר בפיסקה הראשונה במאמר זה?

השינוי מתחיל שם!

תכנון חכם של מוצרים, שימוש חוזר היכן שניתן ומיחזור הם בהחלט צעדים שנחמד לבצע אולם קצת נאיבי לחשוב כי הבשורה הגדולה תגיע מהם. הזיהום המאסיבי מגיע בצורה מובהקת ממדינות מתפתחות ויש להשקיע מאמצים בינלאומיים לבניית התשתית המתאימה במדינות אלו לטיפול נכון בפסולת. מאמצים אלו יכולים להתבטא גם בצעדים ובלחץ בינלאומי שיופעל עליהן במטרה לעודד אותן לטיפול נכון בפסולת המושלכת לים.

רק לאחר הקמת תשתית לפסולת במדינות אלו, ניתן יהיה לחנך את הציבור המקומי לצמצום השימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים, הצבת מכלי מיחזור וחינוך להפרדת פסולת. הבנה זו כבר קיימת בעולם ויוזמות חברתיות כמו Alliance to end plastic waste יצאו לדרך בינואר השנה לטיפול בבעיה, בתקציב של 1.5 מיליארד דולר.

לסיום, בהתחשב בכל האסונות אשר קרו בכדור הארץ במרוצת ההיסטוריה, קשה להאמין שבני האדם אכן צריכים "להציל" את כדור הארץ, במיוחד מפני משהו בעל תועלת כמו פלסטיק. אולם, הם בהחלט יכולים לעשות בו שימוש מושכל בעל ראייה רחבה ככל האפשר לעתיד.

על העורכת:

בינה שוורץ, מהנדסת חומרים וכימיה, בעלת ניסיון עשיר בתעשיית הפלסטיק הישראלית. התמחות בחדשנות ובטכנולוגיות עיבוד של מגוון חומרים תרמופלסטיים, כמו גם אלסטומריים. הכרות מעמיקה עם תקנים, רגולציות ושיטות אפיון מעבדתיות.

תודה מיוחדת לגדי שטאל בעזרה והבאת המידע לכתב.