תעשיית המיחזור לא מרימה ידיים: רשמים מתערוכת PRSE 2025 למיחזור פלסטיק / טובי שורק

טובי שורק, יו"ר ובעלי קבוצת סורפול, יצא לבקר בתערכות המיחזור האירופית הגדולה בעולם וחזר אלינו עם האתגרים, החידושים ואופטימיות זהירה

תמונה 1: תערוכת-הדגל של תעשיית המיחזור האירופית – 2025 PRSE.

על הביקור שלי בתערוכת-הדגל של תעשיית המיחזור האירופית, 2025 PRSE, החלטתי זמן רב לפני שהממשל האמריקאי סחרר את הכלכלה העולמית עם שורה של מכסי-מגן. למרות העננה הכבדה שמאיימת על הענף, בתערוכת המיחזור האירופית 2025 PRSE הורגשה דווקא אופטימיות זהירה.

במהלך יומיים, בתחילת חודש אפריל, נאספו באמסטרדם למעלה מ-500 מציגים, 75 דוברים מומחים ושיא כל הזמנים של 13,325 משתתפים. אין זה מקרי שתערוכה זו מתרחשת בהולנד, הידועה כחלוצה בתחום הרגולציה וקידום הקיימות. אני מניח שלא רבים מהתעשייה הישראלית זכו לבקר בתערוכה, ולכן אביא לכם כאן רשמים מהאירוע, בתקווה שיעזרו לתעשייה הישראלית להיערך בצורה טובה יותר לעתיד המתקרב.

אופטימיות זהירה בקרב המציגים

מאחורי ההשתתפות המרשימה ב- PRSE 2025 עומדת תופעה ברורה – ביקוש גובר לחומרי גלם ממוחזרים במגזרים רבים באירופה לאור החקיקה שעברה ביבשת לאחרונה. עיקרה נעוץ בהצבת יעדים לשילוב חומר ממוחזר, כמעט בכל סוגי אריזות הפלסטיק, עד 2030. זאת תחת תקנת האריזות ופסולת האריזות של האיחוד האירופי (PPWR).

בלטה בתערוכה שביעות הרצון של הממחזרים מהדרישה לתכולת מינימום של rPET בבקבוקי משקה. סימנים חיוביים נרשמו גם בשימוש ההולך וגובר בחומרים ממוחזרים ביריעות פוליאתילן, והצמיחה המשמעותית בייצור של עציצים ומגשים מחומר גלם פלסטי ממוחזר.

תמונה 2: שיא כל הזמנים של 13,325 משתתפים בתערוכת 2025 PRSE.

מיחזור תחת עננה

יחד עם האופטימיות וההישגים, אי אפשר היה להתעלם גם מתסכול הממחזרים בענפי המיחזור המכאני והכימי כתוצאה מעליית מחירי האנרגיה, עלויות הייצור, וכן הפסולת למיחזור. למעשה, תלונות רבות נרשמו על כך כי, מתחילת השנה, לא מצליחים לגלגל את העלייה הזו לעלייה במחיר התוצר הממוחזר הסופי. מצב זה משפיע ישירות על שולי הרווח, והיכולת להתחרות עם שחקנים זרים, בעיקר מאסיה. ברקע, לא ניתן היה להתעלם גם מהודעות על פשיטות רגל של כמה מהמחזרים האירופיים הגדולים בחודשים האחרונים.

קשיים בענף המיחזור האמריקאי

תערוכה אירופאית זו, היא אחת משתי התערוכות המובילות בתחום המיחזור בעולם. במקביל אליה, בסוף מרץ, נערכה בארה"ב תערוכה מרכזית נוספת. שם מתמודדים הממחזרים עם עלויות איסוף ומיון גבוהות, במקביל לאי ודאות בכל הקשור למכסי-הסחר. שני גורמים אלו לוחצים על שולי הרווח של כל השחקנים בענף.

דוגמא בולטת במיוחד לקשיים הללו ניתן למצוא בשוק ה-HDPE האמריקאי. חבילות (באלות) של בקבוקי HDPE שקופים עולות כיום בסביבות 2,300 דולר לטון – מחיר העולה משמעותית מזה של rHDPE  בצפון מערב אירופה, וגבוה פי 2.5 ממחיר הספוט בארה"ב עבור HDPE בתולי לניפוח. בענף ה-rPET באירופה נפתח לאחרונה פער דומה של יותר מ-600 אירו לטונה בין PET בתולי לממוחזר. ברור שעם פערי מחירים כאלו יש קושי בקידום השימוש בחומרים ממוחזרים.

דרך ארוכה עוד לפנינו…

לכבוד התערוכה עדכנה Eurostat, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, את שיעורי מיחזור אריזות הפלסטיק שפורסמו בשנת 2022. כיום שיעורי המיחזור הממוצעים באירופה עומדים על 38%. המובילות בדירוג הן בלגיה (54%), גרמניה (51%) וסלובניה (51%). לא הרחק מאחור ניתן למצוא את לטביה ואיטליה (47%). לעומתן, אוסטריה (25%), צרפת (25%), דנמרק (23%) ומלטה (16%) משתרכות מאחור.

נתונים אלה מדגישים אתגר משמעותי: מדינות רבות באיחוד מתקשות כבר עתה לעמוד ביעדי המיחזור הכלליים שנקבעו. אלו עומדים ב-2025 על 65% וב-2030 עולים ל-70%. על מנת לעמוד בהם, יש צורך בהשקעה משמעותית ופיתוח תשתיות איסוף, מיון ומיחזור. תעשיית המיחזור מברכת על החקיקה האירופאית ורואה בה כלי חיוני לתמיכה בביקוש לחומרים ממוחזרים, ייצוב השוק, והפחתת החשיפה של ממחזרים לתנודות בשוק חומר הגלם הבתולי.

אלו חברות בלטו במיוחד בתערוכה האחרונה?

בין הביקורת, התלונות, והאופטימיות הזהירה נשאר (למרבה השמחה) גם מקום לחדשנות ויצירתיות. להלן רשימה (סובייקטיבית לגמרי) של מוצרים וחומרים שבלטו במיוחד. הרשימה אינה מדורגת על פי סדר חשיבות, אך מחולקת לפי תחומי יישום:

• בתחום הציוד: בלטה במיוחד קבוצת Zeppelin הגרמנית, עם שורה של פתרונות מעניינים בתחום עיבוד פלסטיק ממוחזר, כולל מעבדה לטיפול בריחות לוואי. פתרון נוסף שעורר עניין היה GAINnext של TOMRA – קו מיון חדשני מבוסס AI עם יכולת למידת מכונה.
• בתחום הרכב והאלקטרוניקה: חברת ARPRO הציגה פוליפרופילן מוקצף (EPP) שמתאים להזרקה, והדגימה מגירות לאחסון תעשייתי הניתנות למיחזור מלא. חברת LyondellBasell הציגה סל מוצרים מגוון של פוליאוליפינים ייעודיים המבוססי על חומרים ממוחזרים, מיחזור כימי וביו-פולימרים תחת המותג Circulen. יצרני השטיחים Condor הציגו שטיחוני פוליאסטר לרכב ממקורות המבוססים על פסולת פלסטית ימית. בביתן אחר בתערוכה הציגה חברת Repsol תרכובות PP עם תכולה של 50% חומר ממוחזר. גם חברת Ecobat הציגה תרכובות PP עם תכולה ממוחזרת לתעשיית הרכב.
• בתחומי ענפי הבנייה והריהוט: חברה פולנית בשם UpFurn הציגה ריהוט לגינה שיוצר בהדפסת תלת-ממד של חומרים ממוחזרים. עניין נרשם גם מספסל-גן צבעוני מחומר ממוחזר שפיתח יצרן ספרדי עבור Ecopixel. פיתוח נוסף היה של חברה הולנדית, שייצרה אריחים לציפוי בניינים מ-100% PVC ממוחזר.
• בתחום מוצרי האריזה: פיתחה חברת Helix ההולנדית תערובת חדשנית המבוססת על 85% ארגזי קוקה-קולה בשילוב עם רשתות אריזת פרחי הצבעונים הידועים של הולנד.
  התערובת שימשה לייצור ארגזים ממוחזרים ואלגנטיים בשיתוף עם Schoeller Allibert. במקביל, ענקית האריזות Klöckner Pentaplast הציגה מגשיות מ-100% rPET שהתאפשרו בזכות מערך איסוף, מיון ומיחזור מעגלי. בנוסף, יצרנית התוויות והמדבקות Avery Dennison הציגה שורה של פתרונות ידידותיים לסביבה בתחום התוויות.

שאלת שלוש השאלות

חמשת השנים האחרונות בכלכלה העולמית לימדו את התעשיינים שיעור חשוב – ככל שהמצב הכלכלי קשה, מלחיץ ומאתגר יותר, כך גובר הצורך להתגמש, לחדש ולמתוח את הגבולות על מנת לשרוד. במהלך התערוכה – כל מי שדיברתי איתו היה מוכן לעשות זאת. מבחינה הזו, המסר שחזרתי אתו מה-PRSE פשוט: תעשייה שעדיין נלחמת עוד לא הפסידה. עם כל זאת, לכולם היה ברור שהמצב הנוכחי מחייב בחינה מעמיקה לפני כל פרויקט או השקעה בתחום הפלסטיק הממוחזר.

את בחינה זו ניתן לתמצת בשלוש שאלות מהותיות:

1. האם קיים שוק ממשי למוצר? במילים אחרות – האם יש ביקוש.
2. האם יש לנו סיכויי הצלחה? כל זאת תוך ניצול ידע, חדשנות, רגולציה, או מכסי-מגן.
3. האם ההשקעה שווה את המאמץ? כלומר, האם קיימת תוכנית עסקית מוצקה ומשכנעת.

התשובות לא תמיד ברורות, אך כך או כך – בהצלחה לכולנו. לא יהיה פשוט.

תמונה 3: טובי שורק, יו"ר ובעלי קבוצת סורפול.