הכלכלה המתפתחת ברבות ממדינות דרום אמריקה (אמריקה הלטינית) מהווה גורם משיכה ליצואנים ישראלים רבים, ביניהם מתעשית הפלסטיק. הייצוא טומן בחובו אתגרים ייחודיים עקב המבנה הפוליטי-עסקי המורכב אך עם זאת, גם הזדמנויות עסקיות
עבור חלקנו, דרום אמריקה מעלה אסוציאציות כמו: אסדו, קרנבל, אלפאחורס, סמבה, מצ'ו-פיצ'ו, מוצ'ילארים, ועוד. אולם, בסופו של יום, מדובר בהרבה יותר מזה ודרום אמריקה טומנת בחובה אפשרויות רבות עבור הקהילה הישראלית בכלל, ובפרט עבור הקהילה העסקית.
קצת על דרום אמריקה
דרום אמריקה, החלק הדרומי של יבשת אמריקה, משתרע על שטח של כ-17 מיליון קמ"ר ומונה 12 מדינות בהן כ-400 מיליון תושבים. תהיה זו טעות להתייחס לדרום אמריקה כמקשה אחת, מכיוון שקיימת בה שונות רבה הן מבחינת הטופוגרפיה והאקלים, הן מבחינת המנהגים והתרבויות, הן מבחינת התמ"ג לנפש והן מבחינת הסכמי הסחר הנהוגים בהם (טבלה 1).
ניתן לחלק את דרום אמריקה לשתי קבוצות עיקריות לפי חלוקה גאוגרפית/תרבותית: קבוצה ראשונה, דרום היבשת, מכילה את ברזיל, פרגוואי, ארגנטינה, אורוגוואי וצ'ילה. קבוצה שנייה, הגוש האנדיני, מורכבת מקולומביה, אקוואדור, פרו ובוליביה. חלוקה זו באה לידי ביטוי גם בשני הסכמי סחר/תרבות/שיתופי פעולה בין המדינות: הסכם מרקוסור (Mercosur) בו חברות ברזיל, ארגנטינה, פארגוואי ואורוגוואי (ונצואלה עזבה אותו ב-2016) והסכם COMUNIDAD ANDINA בו משתתפות קולומביה, אקוואדור, פרו ובוליביה (תמונה 1). לכל אחד מההסכמים יש גם חברות משנה שלא מן המניין, ומדינות משקיפות. מטבלה מספר 1 ניתן לראות בבירור שמדינות הדרום, היושבות תחת הסכם מרקוסור הן בעלות התמ"ג לנפש הגבוה יותר.
יחסינו לאן? ישראל-אמל"ט (אמריקה לטינית)
עם קום המדינה לרוב מדינות אמל"ט הייתה אהדה לישראל, דבר שמצא את ביטויו בהצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה. לקראת סוף שנות השישים של המאה הקודמת רבות ממדינות אמל"ט התקרבו לבריה"מ לשעבר, ולעולם הערבי. מאז שנות התשעים, מדינות אמריקה הלטינית עברו תהליכי דמוקרטיזציה ונהפכו בהדרגה ליותר פרו־מערביות, בעיקר משיקולים כלכליים. נכון להיום, מדינות כמו ארגנטינה, מקסיקו, צ'ילה, פנמה וקולומביה נוטות מערבה ויש בהן נשיאים נבחרים. בשנים האחרונות ניתן גם לראות חלק מהמדינות, דוגמת פארגוואי וגואטמאלה, מעבירות את הנציגויות שלהם לירושלים.
ישראל-אמל"ט במישור העסקי
היצוא הישראלי למדינות דרום אמריקה עומד על כמיליארד וחצי דולר בשנה (4% מסה"כ היצוא מישראל), כמחצית מתוכו לברזיל. כשבעה אחוזים מהיצוא הישראלי למדינות דרום אמריקה באים מענף הפלסטיקה והגומי (110 מיליון דולר בשנה). שמונים חברות ישראליות מתחום הפלסטיקה והגומי שותפות ליצוא זה.
הסכמי סחר עם מדינות אמל"ט
לישראל יש הסכם סחר שוק חופשי עם מדינות מרקוסור. במסגרת ההסכם הורדו מכסים בשני הצדדים לפי חלוקה לארבע קבוצות. רוב מוצרי היצוא מענף הפלסטיקה נמצאים בקטגוריה C, מה שאומר שהחל מינואר 2019 המס על היצוא למדינות אלו עומד על 0%, מה שנותן ליצואנים ישראלים למדינות אלו יתרון גדול אל מול יצואנים ממדינות אחרות.
במאי 2018 נחתם הסכם סחר משמעותי עם פרו, בזמן ביקור נשיאה בישראל. הסכם זה טרם אושרר ולכן עדיין לא נכנס לתוקף. קולומביה וישראל חתמו על הסכם סחר ב-2013, אך בפועל גם הסכם זה מעולם לא אושרר ולכן איננו פעיל. על אף ששני ההסכמים האלה עדיין אינם בתוקף, הם בהחלט מרמזים על הכוונות של הגורמים הכלכליים במדינות דרום אמריקה, ומראים על הכיוון הכללי של שאיפה לשיתוף פעולה.
הסכם סחר חופשי ישראל-מקסיקו נחתם בשנת 2000. על אף שמקסיקו נמצאת, פיזית, בצפון אמריקה, היא משתייכת, מבחינה תרבותית לאמריקה הלטינית. חשיבותו העיקרית של ההסכם הינה בהבטחת תנאי תחרות שווים ליצוא הישראלי מול ספקים מתחרים, בעיקר מארה"ב, הנהנית מגישה חופשית לשוק המקסיקני במסגרת הסכם נפט"א (הסכם הסחר החופשי הצפון-אמריקני בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו). ההסכם משלים את מערך יחסי הסחר עם מדינות צפון אמריקה, כאשר מטרתה של ישראל הינה להבטיח תנועה חופשית של תוצרתה בין אותן מדינות. היצוא הישראלי למקסיקו בשנת 2018 עמד על 361 מיליון ₪, מתוכם נתח משמעותי של כ-59 מיליון ₪ ממגזר הפלסטיקה והגומי.
הקשר ההולך וצומח עם מדינות אמריקה הלטינית מתבטא גם בכך שכיום יש קו טיסות ישיר מישראל לסאו פאולו (ברזיל) ולסנטיאגו (צילה) של חברת -LATAM. בעבר הפעילה גם אל על קו טיסות ישיר לסאו פאולו לתקופה קצרה.
יתרונות היצוא למדינות אמל"ט
באופן מסורתי, ויש אף לומר הגיוני, רוב היצוא הישראלי עד היום היה ממוקד ביבשת אירופה ובצפון אמריקה. על פי כל התחזיות הכלכליות, הצמיחה המשמעותית בכלכלת העולם תגיע מכלכלות וממדינות מתפתחות, בהן מדינות אפריקה ומדינות דרום אמריקה. מדינות אמריקה הלטינית הן בעיקרן מדינות מתפתחות וחלקן אף צומחות באופן מהיר. בשנת 2010 ברזיל הייתה הכלכלה השביעית בגודלה בעולם ומקסיקו הייתה במקום ה-14. בשנת 2050 צפויה כלכלת ברזיל לצמוח ולהיות הרביעית בגודלה בעולם בעוד מקסיקו צפויה לטפס עד למקום השביעי. צמיחה מואצת זו עשויה להוות קרש קפיצה מתאים לחברות ישראליות המחפשות מוקדי פעילות חדשים. הלקוחות במדינות דרום אמריקה מאוד פתוחים לספקים חדשים מה שיכול לסייע ליצואנים הישראלים. לספקים מישראל יש יתרון מעצם התפיסה החיובית של ישראל בשני מישורים: איכות, חדשנות והיי-טק מצד אחד, ומצד שני, ואין לזלזל בכך, ישראל וירושלים הן מקור להשראה במישור התרבותי-דתי. שתי עובדות אלה פותחות דלתות ליצוא הישראלי.
אתגרים ביצוא למדינות אמל"ט
היצוא לדרום אמריקה טומן בחובו מספר פערים/חסמים: רמת הסיכון הפוליטי והעסקי במדינות האלה היא בינונית עד גבוהה. למרות הסיכונים ולמרות המחלוקות הפוליטיות, סביר להניח שבשנים הקרובות נראה על קו ישראל-אמריקה הלטינית יותר ויותר אנשי עסקים. השפה מהווה גם היא אתגר לא קטן. בסופו של יום ניתן לתקשר עם כל חברה באנגלית, אבל חברה ישראלית שתוכל לתקשר עם הלקוחות הפוטנציאליות שלה בספרדית ו/או בפורטוגזית, תהפוך את משימת החדירה לשוק הלטיני לקלה יותר. אתגר נוסף הוא העובדה שברוב מדינות דרום אמריקה יהיה קשה מאוד לקבל ביטוח סיכוני סחר חוץ. הלקוחות מודעים לכך, ולרוב ניתן יהיה למצוא את הדרך המתאימה להבטחת התשלום.
מדד השחיתות העולמי (טבלה 2) מראה כי בדרום אמריקה יש בעיית שחיתות, מה שעלול להוות חסם כניסה.
ישנם עוד פערים כמו הבדלי שעות עבודה, עלות נסיעות, זמני הספקה ליעד וכו', אבל, בסופו של דבר, אלו קשיים שוליים, הקיימים בייצוא למדינות רבות, ואינם ייחודיים דווקא למדינות דרום אמריקה.
בשונה מפעילות יצוא למדינות אירופה ולצפון אמריקה, נדרשת כאן לא מעט סבלנות, ולפעמים הסבלנות והנחישות הן המפתחות העיקריים להצלחה במדינות אלו. הבירוקרטיה בחלק לא קטן מהמדינות עלולה, במקרים רבים, ליצור קשיים, כאשר גם שחרור דוגמא מהמכס יכול להיות, לעיתים, משימה לא פשוטה כלל.
אמל"ט ופלסטיקה
רוב היצוא הישראלי למדינות דרום אמריקה מגיע מתחומי ההיי-טק, החקלאות והביטחון. עם זאת 7% מגיעים מתחום הפלסטיקה. דרום אמריקה היא לא שוק בתול, וגם לא שוק שנשאר מאחור בתחום האריזות והפלסטיקה. יש תעשיית פלסטיקה מקומית ענפה, ויש לא מעט יבוא זול מהמזרח הרחוק, אבל יש גם נתח שוק לא קטן שמחפש פתרונות בתחום החדשנות כמו גם בתחומי המיחזור (צ'ילה מובילה בתחום זה). חברות ישראליות שיביאו פתרונות אריזה עם יתרונות מיחזור יזכו לקשב רב. השילוב של הסכמי הסחר, שמה הטוב של מדינת ישראל כמעצמת איכות וטכנולוגיה, והמנטאליות הישראלית, יוצרים ופותחים ליצרנים ישראלים בתחום הפלסטיקה הזדמנויות רבות.
על הכותב
גיא בלנקלדר פעיל בשמונה עשרה השנים האחרונות בתחום היצוא למדינות מרכז ודרום אמריקה. בלנקלדר הקים מן היסוד מערך סוכנים ומפיצים עבור שלוש חברות ישראליות שונות, שפעלו ב-15 מדינות במרכז ובדרום אמריקה. בימים אלה מתחיל בלנקלדר את פעילותו כעצמאי בחברת ISUR שבבעלותו.
"החזון שלי הוא לחבר ולהנגיש חברות ישראליות לשוק הדרום האמריקאי" אומר גיא ומוסיף: "בפעם הבאה שאתם רוצים 'ללכת אל השוק', אשמח לקחת אתכם לשם ,אני כבר מכיר את הדרך. אני מזמין אתכם להצטרף אלי למסע, להוות את הגשר שלכם למרכז ולדרום אמריקה ולהתחיל לחלום, בספרדית".
למידע נוסף: בלנקלדר גיא-054-665-1611, [email protected], www.isur.info