זורמים בשיטות חדשות – זרקור לתעשייה – ארד בע"מ

היצור שהיה במקור ממתכת עבר לפלסטיק "רק" לפני 40 שנה. מאז הלכה והתפתחה החברה תוך רכישת ופתיחת שלוחות ברחבי העולם, כאשר האחרונה בהן – באטליה. בשנתיים האחרונות מטמיעה החברה שיטת ניהול חדשה המביאה לתוצאות מוצלחות

תעודת זהות

• 43 מכונות הזרקה
• טווח כוח נעילה 15-300 טון
• מעל ל-1000 תבניות פעילות
• קרוב ל-2000 מק"טים שונים
• מחזור מכירות של 594 מליון ש"ח ב-2017
• רווח נקי ב-2017: 27 מיליון ₪
• זרוע ייצורית, למפעלי הקבוצה: בארה"ב, ספרד, מקסיקו, סין ולאחרונה גם באיטליה

המבנה הראשון שעוברים דרכו בכניסה למפעל ארד הוא מבנה ההנהלה של הקבוצה (תמונה 1). שם אני פוגשת לשיחה את המנכ"ל זיו הללי ואת מנהל התפעול מיקי דהאן (תמונה 2). לאחר מכן אנחנו ממשיכים למשרדו של עדי ארגמן, מנהל מפעל הפלסטיק והתבניות (טכנולוגיות פולימרים) בדליה. מהר מאוד אנחנו משאירים את מזגן קומת המשרדים מאחורינו ובמקומם מגיעים קולות ומראות רצפת הייצור. שם, ממש בתוך מחלקת אחזקת תבניות, הוא יושב כאשר הפתח היחיד בחדר הוא הדלת הצופה למחלקה. "בחרתי את המשרד הזה בעצמי" מספר עדי, מתוך העדפה ברורה להיות קרוב לייצור ולמכונות. "היה לי הרבה מה ללמוד על התחום כשנכנסתי לתפקיד ורציתי להיות קרוב לשטח".

תמונה 1: מבנה הנהלת ארד בקיבוץ דליה

תמונה 2: בצד ימין עדי ארגמן – מנהל מפעל הפלסטיק והתבניות, באמצע זיו הללי – מנכ"ל, בצד שמאל מיקי דהאן – מנהל התפעול.

על החברה

ארד בע"מ, נוסדה ב-1941 בקיבוץ דליה בו היא נמצאת עד היום. היא מתמחה בייצור מדי מים מכניים ואולטרסוניים (תמונה 3) לשווקים וליישומים שונים כאשר המד האולטרסוני של החברה, סונטה, זכה לאחרונה בפרס גרמני לעיצוב מצטיין לשנת 2018. "אנחנו היחידים שמפתחים ומייצרים את כל מד המים בישראל, ביקנעם יש מרכז פיתוח גדול וכאן בדליה אנחנו מייצרים" מספר לי בגאווה בועז מיזלר, הטכנולוג הראשי של החברה.

בתחילת דרכה של החברה מדי המים היו עשויים כולם ממתכת אך עם השנים נדרשה החברה לשנות כיוון טכנולוגי ולהתאים עצמה לשיטת ייצור אחרת – הזרקת פלסטיק. לפני כ-40 שנים נקנתה התבנית הראשונה ומאז החל המעבר להזרקה תוך יציאה מתחום הייצור המסורתי. מעבר זה אינו פשוט ולעיתים יכול אף למוטט חברה, אך במקרה זה החברה רק צמחה והתפתחה מהשינוי שאימצה בצורה מלאה.

תמונה 3: מד מים מכני (שחור) עם מערך גלגלי שיניים ואולטרסוני (כחול) של ארד

מפעל הפלסטיק והתבניות בדליה מהווה את זרוע הייצור העיקרית לקבוצה כולה ובמידת הצורך, נעזרים גם בקבלני משנה. המפעל מחזיק גם במחלקת תבניות גדולה ומצויידת היטב, מחרטות וכרסומות CNC, ציוד ארוזיה וחמישה מבלטנים כאשר בכל שנה מתווספות כ-100 תבניות חדשות. עד ל-2017 שימשה המחלקה לייצור התבניות אולם כיום היא משמשת בעיקר לתיקון ותחזוקה (תמונה 4).

תמונה 4: תבניתן מטפל בתבנית בעלת חלק זעיר

כיום ממוצבת החברה כמובילה בשוק הישראלי אך לא רק. 80% ממוצריה מיועדים לייצוא ומביאים אותה להיות היצרן השישי או השביעי בגודלו בעולם. המחסור הגובר במים, והצורך במדידה מדוייקת, תומכים בצמיחת השוק ובעליה הולכת וגוברת למוצרים. מוצרי החברה מופצים ליותר מ-60 מדינות ברחבי העולם תוך עמידה בתקני איכות בינלאומיים.

ארד בע"מ מהווה חלק מקבוצת ארד ומשמשת כזרוע היצור לחברות הבנות של הקבוצה בארה"ב, מקסיקו, ספרד וסין המתמקדים בהרכבה והפצה. בתחילת אוקטובר 2018 נקנתה השליטה בחברה נוספת, Watertech SpA האיטלקית במטרה לחזק את הפעילות באירופה וכן בקולומביה שם פעילה החברה.

השליטה על החברה משותפת לקיבוץ דליה ולקיבוץ רמות מנשה כאשר כל אחד מהם מחזיק 27% ממניותיה. החל משנת 2004 הפכה החברה לציבורית והיא נסחרת בבורסה בתל-אביב. בשנת 2007 חל שוב שינוי גדול במבנה האחזקות כאשר 15.5% ממניותה נרכשו ע”י קרן ההשקעות “מיילסטון”.

בא לשכונה בחור חדש

בארד קיים שילוב מעניין של אנשי ניהול בדרגים הגבוהים המשלב אנשים שצמחו בחברה ונמצאים בה שנים רבות, לצד אנשים שהגיעו מעולמות תוכן שונים. מנכ"ל החברה, זיו הללי ומנהל התפעול, מיקי דהאן, מהווים דוגמא לדרג ניהולי בכיר שצמח בחברה (תמונה 2). לעומתם, עדי ארגמן, שעסק עד לא מזמן בתפקידי ניהול בתעשיית ההיי-טק, הצטרף לתעשיית הפלסטיק לפני כשנתיים כאשר לקח על עצמו את ניהול המפעל. "אני מוריד את הכובע בפני המנכ"ל שלי על האומץ והתעוזה להביא אותי לכאן", מעיד עדי ודבריו מכוונים לזיו הללי, המנכ"ל שעומד לצידו. "הייתי צריך ללמוד את התחום מהבסיס, לא ידעתי מה זו תבנית. מאז אני כאן, מגלה תעשייה מדהימה ואנשים מופלאים וזה לא פחות מאתגר מעולם ההיי-טק ממנו הגעתי".

את דבריו מחזק זיו הללי, המנכ"ל, ומוסיף "אנשי מקצוע קיימים אבל החוסר האמיתי הוא במנהלים מקצועיים. הגישה הזו זרה לתעשייה המסורתית שלנו הרגילה לרוב להצמיח אנשי ניהול מלמטה תוך ערבוב של יכולות ניהול ויכולות טכניות מקצועיות גבוהות. אולם לפעמים היכולות המקצועיות והידע מפריעים לשיקול הדעת הניהולי ומכשילים אותנו. לכן, נכון עבורנו להפריד את הדברים ובינתיים התוצאות בהחלט חיוביות".

כניסה של אדם חדש לתפקיד מהווה פעמים רבות הזדמנות להסתכלות רעננה על הדברים והבאה של פתרונות מעולמות תוכן אחרים. עדי שהביא איתו למפעל הפלסטיק מתודולוגית ניהול חדשה של ארגון ושיטות ניהול מתקדמות וכן הצליח ליישם שיטה שכבר מיושמת במחלקות אחרות בארד לפתירת בעיות בשם Lean הדוגלת ב"ייצור רזה". שיטת ניהול זו נפוצה יותר בהיי-טק אך אם תשאלו את עדי, היא עובדת נהדר גם בתעשייה שלנו. מטרתה למנוע בזבוז ולהתמקד בערך ללקוח תוך הורדת פעילויות שאינן חשובות לו. "יש לנו שיפור משמעותי ברמת נצילות המכונה, מדדי איכות, זמני סט-אפ והמתנה. אנחנו עוקבים אחר הפרמטרים ומשפרים מחודש לחודש", מספר זיו.

"לפעמים הירידה לפרטים מהווה חסרון והראיה הכוללת אובדת. את הצד המקצועי אנחנו בונים עם הזמן ומחזקים את עדי עם גיבוי של אנשי מקצוע וטכנולוגים שנותנים מענה לפן הזה" אומר מיקי דהאן, מנהל התפעול.

Dream Team

לאחר הסיור במפעל אנחנו נכנסים למשרדו של עדי לפגישה עם נבחרת החלומות שלו: אלכס טולוטניקוב – מנהל ההנדסה, בועז מיזלר – טכנולוג ראשי, גלית שרון – מנהלת התפ"י ושחר יטח – מנהל היצור.

השינוי האירגוני שחל בארד גדול ועדי דואג שכל הדרג הניהולי יהיה שותף מלא לתהליך, החל מסיעורי המוחות הראשוניים ועד ליישום בשטח.

"בתהליך חשיבה ראשוני שהתרחש מחוץ למפעל הגדרנו את המכונה כמשאב היקר ביותר שלנו", מספר עדי. "המטרה שעמדה לנגד עיננו היא עבודה במקסימום יכולת ויעילות. לצורך כך הוגדרו יעדים וכן תוכנית הדרכה תומכת יעדים. הכנסנו תוכנית הצטיינות לעובדים לפי מדדים קבועים וידועים מראש כאשר בכל רבעון זוכים בפרסי הצטיינות של טכנולוגיות פולימרים שישה עובדים. לכולנו פחות נוח לרוץ למרחקים ארוכים ואנחנו נוטים להיסחף לשוטף. הגדרת היעדים והציפיות מהעובדים גרמה לכולנו להתכוונן למטרה הרחוקה ואף להגיע אליה".

רואים תוצאות בשטח

לוח גדול, שלא ניתן להתעלם ממנו, ניצב במרכזו של המשרד של עדי. על הלוח תלויות התוצאות של החודשים הקודמים לצורך השוואה, כתזכורת תמידית ליעד אליו צריך להגיע ולשיפור התמידי אליו שואפים. כל חודש נמדד במספר פרמטרים ביניהם: שעות עבודה של המכונה, ניצולת, הוצאות לשעת עבודה, עמידה בתוכנית הייצור וכמובן הרווחים. מהצצה מהירה בלוח ניתן לראות כי השינויים שעבר המפעל לאחרונה הניבו תוצאות מרשימות תוך שמירה על מגמה קבועה ויציבה של שיפור תמידי בכל אחד מהפרמטרים הנבדקים.

כדי לסבר את האוזן, נביא כאן כמה דוגמאות על הצעדים שנעשו לייעול התהליך. בינואר 2018 הניצולת הממוצעת של הציוד עמדה על 64% וכניסה לעבודות חדשות (סט-אפ) נעשה רק במשמרת בוקר. תקלת מכונה שהתרחשה במשמרת צהריים או ערב גרמה במקרים רבים להשבתה שלה עד ליום למחרת. על מנת לשפר את המצב חולק כוח האדם במשמרות על פני היממה. כניסה לעבודות חדשות נעשות כיום לאורך כל היממה והניצולת עלתה ל-88%

דוגמאות נוספות הן הזמן הממוצע לכניסה לייצור (סט-אפ) שירד מ-7.5 שעות בינואר השנה ל-2.5 שעות בלבד וזמן אישור ממוצע לחלק ראשון שירד מ-12.6 שעות ל-1.6 שעות בלבד (תמונה 5).

תמונה 5: בדיקת פעולת מדי המים לאחר הייצור. כל מד שמיוצר בארד נבדק.

שיפורים אלו באים על רקע ייצור מרובה אתגרים ריצות קצרות והחלפות מוצרים. גלית, מנהלת התפ"י מספרת: "אנחנו לא קבלן משנה להזרקה אלא מייצרים מוצרים לעצמנו. הייצור נעשה לפי הזמנות לקוח ומגוון המוצרים ענקי. רק משפחה קטנה מהם יכולה לרוץ בריצות ארוכות. הכנסה של הזמנות מיידיות יכולה להשפיע לפעמים על סדר העבודה מקצה לקצה".

מחסור בעובדים

המחסור בעובדים מורגש גם בארד, כמו בכל מקום בתעשייה. כדי להתמודד עם כך מכניסה החברה יותר ויותר פתרונות אוטומציה. בועז מיזלר, הטכנולוג הראשי של מפעל, מספר: "עובדי הייצור מגיעים לרוב מיקנעם השכנה או מדליית אל כרמל. יש קושי בהשגת עובדים טובים. המוצרים מורכבים ומצריכים מיומנות מקצועית גבוהה. אנחנו מנסים למשוך אנשים איכותיים ולבנות להם מסלול התקדמות פנים מפעלי על מנת לשמר אותם לאורך זמן".

מיקי, מנהל התפעול, מרחיב על ההשקעה בהכשרת עובדים: "במהלך השנה השקענו במספר קורסי הכשרה ביניהם קורס אנגלית למזריקים ועובדי איכות וכן קורס רובוטיקה ותערוכות. גולת הכותרת היא קורס פלסטיקה של 70 שעות אקדמאיות לטכנאי הזרקה ולאנשי הנדסה שנקיים אצלנו"

"הזרקת פלסטיק מהווה את אחת הליבות המרכזיות של ארד", מספר זיו המנכ"ל. החלקים שלנו מאוד מדוייקים ויש חשש בייצור חלקים מחוץ לחברה. לכן, אנחנו מוצאים פתרונות למחסור בכוח אדם ומתרחבים בכל שנה".

היעדים לעתיד

לשיטת הניהול, הדוגלת ביעדים, יש כמובן גם תוכניות ארוכות טווח: "היעד המרכזי הוא להגדיל את נפח הפעילות ולהיות בין חמשת היצרנים הגדולים בעולם", מספר זיו. "אנחנו מתכננים המשך גידול במפעל הפלסטיק של כמה מכונות בשנה ומכשירים לכך מקום ייצור נוסף כאן בארד".

"העולם מבין שאם עובדים עם החומרים הנכונים, פולימרים שווי ערך ואף עדיפים על פני מוצרי מתכת. שוק מדי המים שמרני אך יותר ויותר אנשים מוכנים לעבור למוצרים פלסטיים ואנחנו רואים גידול במגמה", מוסיף מיקי.

ואילו עדי מצביע על הכיוון הטכנולוגי כיעד הבא למפעל הפלסטיק והתבניות: "מעבר לאוטומציה, שיפורים בתבניות ומעבר לדיזות חמות. לכך יש להוסיף שיפור בשינוע הפנים מפעלי, הגדלת הציוד ההיקפי התומך ומעבר לרובוטיקה. שינוי נוסף הוא רכישת תוכנה לניהול שרטוטים וביקורת תהליך שתצעיד אותנו קדימה. התוכנה תתמוך גם בשמירת תוצאות מדידה ותאפשר ניתוח סטטיסטי (CPK) במטרה לשפר את איכות המוצר".

סיכום

במקרים רבים בתעשייה, הדרג הניהולי המסורתי צומח מלמטה, מכיר כל בורג בתהליך (תרתי משמע) ומהווה גם אוטוריטה מקצועית. לשיטה זו ישנם יתרונות רבים. בדליה מציגים לנו אפשרות נוספת: יבוא והתאמה של שיטות ניהול מתקדמות מעולם תוכן אחר לתעשייה המסורתית. נראה כי במקרה של ארד, שילוב לא טריוויאלי זה נעשה בצורה טובה והצליח להביא לייעול מרשים של תהליכים שונים במפעל. תודה לזיו, מיקי, עדי ולכל הצוות על ההזמנה ושיתוף הפעולה ולנו נותר לאחל בהצלחה!