הדפסות מטאליות: כיצד לבחור נכון בין הטבעה בחום ל-PFD?

גוונים מוזהבים וכסופים נמצאים בשימוש משחר האנושות. התקופה הנוכחית אינה שונה, רק האמצעים הטכניים השתפרו. נסייע כאן בבחירת טכנולוגית המתאימה 

תמונה 1: מדפסת PFD HVA-150/C מתוצרת KENT, לצד יישומים אפשריים.

הדפסה וסימון דוגמאות בגוונים מטאליים מבריקים הינה דרך מצוינת לבדל ולמתג מוצר, אולם צריך לדעת לעשות זאת נכון. בימינו היצרנים יכולים לבחור בין שתי טכנולוגיות עיקריות: הטבעה בחום ו-PFD. כיצד הן עובדות? מה ההבדלים ביניהם? ובאיזו כדאי לבחור? באנו לעשות קצת סדר.

השיטה הוותיקה – הטבעה בחום

מזה מעל מאה שנים שיצרנים נעזרים ביריעות פלסטיק ממותכות להטבעה על גבי מוצרים שטוחים או עגולים. תהליך הייצור מתבסס על חימום תבנית מגע (ממתכת, מגומי או מסיליקון), הלוחצת על היריעה ומעבירה את הדוגמא למוצר. השיטה מפיקה הדפסות איכותיות אולם יש לה מספר מגבלות: היא לא מתאימה להדפסה על פני גיאומטריות מורכבות, ומכיוון שמדובר בהדפסה באמצעות תבנית, לא ניתן להטביע באמצעותה קוים דקים ועדינים.

המצטרפת החדשה – PFD (Pad Foil Decoration)

שיטה זו, המתבססת על הדפסת טמפון המשלבת גם היא יריעה ממותכת. בניגוד לעבודה עם תבנית, הדוגמא מועברת על ידי פד טמפון מחומם. היתרונות רבים: ניתן להדפיס דוגמאות מורכבות וקוים עדינים, וההדפסה אפשרית גם על פני משטחים צורניים מאתגרים.

כיצד נבחר את השיטה המתאימה?

כללי האצבע מתייחסים לתכונות המשטח המודפס ולרזולוציית ההדפסה. אם שטח ההדפסה שטוח או מעוגל, וגדול מ-50X50 מילימטרים, או שמדובר בגרפיקות פשוטות יחסית, נעדיף הטבעה בחום. במקרים של משטחים קטנים וצורניים, או של דוגמאות הכוללות קווים דקים, היתרון עובר לשיטת ה-PFD. במקרים אלה השיטה המסורתית מייצרת מוצרים באיכות הדפסה נמוכה, עם אחוזי פחת גבוהים מאוד.

למידע נוסף:
מולטיפק פלסטיק, אהוד נוימן, 050-495-1655, [email protected]