האם יתכן עתיד בלי פלסטיק? / עפר שורק

בעולם שבו מצד אחד אין תוחלת לחיים ללא פלסטיק, אך מצד שני אנחנו טובעים בו, מציאת פתרונות למיחזור וצמצום פלסטיק הופכים לקריטיים יותר מאי פעם. אז איך ניתן לאזן בין הצדדים?

אנחנו שומעים על מיחזור פלסטיק השכם והערב. אנחנו ממחזרים בקבוקים, משלמים הון קטן על צלחות וכוסות חד"פ, שותים בקשיות נייר, אבל העובדה הפשוטה היא שכל המאמצים האלו הם טיפה בים (המלא בפלסטיק). אם כן, מה אפשר לעשות לפני שאנחנו מגיעים לנקודת האל-חזור? ברור לכולם שאנחנו חייבים להתעורר ולנקוט בצעדים החלטיים ודרסטיים מהר. מתרבים הקולות שטוענים כי יש להפסיק את ייצור מוצרי הפלסטיק ולחזור לחומרים "של פעם", קרי מתכות, עץ וזכוכית. אולם לכל מי שמעורב בתעשייה ברור מאליו – עתיד לחלוטין ללא פלסטיק אינו מציאותי ואינו רצוי. לכן העולם צריך לשאוף לעתיד בו חל צמצום בצריכת הפלסטיק, איפה שניתן, וביטול הזיהום שהוא יוצר.

מדוע השימוש בפלסטיק נפוץ כל כך?

חומרי גלם פלסטיים נפוצים משום שהם רב תכליתיים יותר מכל חומר אחר. ניתן להשתמש בהם כמעט לכל יישום העולה על הדעת. בשנים האחרונות יישומי רפואה והיגיינה, כמו כפפות ומסכות, העלו את קרנם אף יותר. חומרי הפלסטיק מאפשרים גמישות עצומה בצורה, צבע, חוזק, משקל ועמידות. בנוסף עלותם נוחה מכיוון שהם מיוצרים על ידי תעשיית הדלקים המאובנים (והמסובסדים).

השפעת פסולת הפלסטיק על הסביבה: הים, האוויר, והאקלים

ייצור הפלסטיק צפוי להכפיל את עצמו במהלך 20 השנים הבאות. היקף זיהום הפלסטיק צפוי לעלות באופן דרמטי בעשורים הקרובים. על פי המגמות הנוכחיות, 12,000 מיליון טון היא הכמות החזויה של פסולת פלסטיק במזבלות ובסביבה הטבעית עד 2050. אז יכיל האוקיינוס יותר פלסטיק מדגים (במשקל). הפלסטיק מהווה כמעט 85% מהזיהום הימי, עם כ-199-75 מיליון טון באוקיינוס. 

ישנם למעלה מ-700 מינים המאוימים ישירות על ידי זיהום פלסטי באמצעות בליעה. עופות הים, למשל, צורכים את פסולת הפלסטיק, שממלאת את קיבתן, גורמת להן לא לאכול ולמות ברעב. הפסולת עלולה לגרום אף לחנק, פציעה או הרעלה.

מדוע זיהום הפלסטיק תורם לשינויי האקלים?

עם החלפתם של רכבי הבעירה הפנימית ברכבים חשמליים, הפלסטיק צפוי להיות אחראי לכמעט 50% מהגידול בביקוש לנפט עד 2050. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מעריכה שהתעשייה הפטרוכימית תהפוך למנוע הגדול ביותר של הביקוש לנפט. הגידול בפלסטיק צפוי להביא לעלייה ניכרת בפליטת גזי חממה העולמית – מ-1.7 Gt (מיליארד טון) של שווה ערךCO₂  בשנת 2015, ל-6.5 Gt שווה ערך CO₂  עד 2050. 

שריפה פתוחה של פסולת פלסטיק היא גם גורם מרכזי לפליטות רעילות. זו נפוצה באזורים רבים בעולם בהם חסרים שירותי איסוף ומיון פסולת ומהווה מקור עיקרי לזיהום אוויר. ילדים נפגעים במיוחד ומחקר שפרסם האו"ם לאחרונה קבע שבכל 30 שניות אדם מת ממחלה הנגרמת מפסולת שמנוהלת בצורה לא נכונה. עוד נקבע כי שריפה פתוחה של פסולת מייצרת 11% מפליטת הפחמן העולמי. פליטות מפסולת מוצקה המונעת על ידי מזבלות פתוחות ומטמנות מהוות כ-5%-12% מסך פליטת גזי החממה העולמית.

הסכנה בהיווצרות מיקרו-פלסטיק

קודם כל נעשה סדר: התרומה הגדולה ביותר להיווצרות מיקרו-פלסטיק היא מתעשיית הטקסטיל ומשחיקת צמיגים. ולמרות זאת, לא נשמעים קולות מחאה לחזור ללבוש עלים או לגמוע מרחקים ברגל. תרומה נוספת, ופחות משמעותית נוצרת מפירוק לאורך זמן של הפלסטיק זלג לסביבה. החלקיקים הופכים למגנטים למזהמים באוקיינוסים, ויוצרים ריכוז של רעלים. אלה נבלעים על ידי החיים הימיים ועוברים הלאה לכל שרשרת המזון. מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות חישבו שאדם ממוצע צורך שווה ערך של כרטיס אשראי מפלסטיק מדי שבוע. חלקיקי מיקרופלסטיק נכנסים גם לרקמות אנושיות באמצעות שאיפה וספיגה, עם השלכות לא ידועות, אך כמעט בוודאות מזיקות.

כמה באמת אנחנו ממחזרים?

העולם רחוק מהמקום שבו הוא צריך להיות. 15% מהפלסטיק נאסף למיחזור ברחבי העולם, כאשר רק 9% ממוחזרים בפועל. בינתיים, פליטת פסולת פלסטיק למערכות אקולוגיות מימיות צפויות לגדול פי שלושה עד 2040 ללא פעולות מנע משמעותיות. הידע הכימי סביב תעשיית הפלסטיק התקדם יותר ויותר, והביא איתו אלפי סוגים של פלסטיק. החומרים והתרכיבים הללו יוצרים מורכבות מדהימה שמקשה על הניסיונות של ממשלות לפתח תוכניות מיחזור יעילות.

פתרונות אפשריים לבעיית פסולת הפלסטיק

בשנת 2021 הוכנסו מגבלות חזקות על ייצוא פסולת פלסטיק לאמנת באזל, המהווה הסכם סביבתי רב-צדדי להסדרת הסחר העולמי בפסולת. לחותמים על האמנה יש כעת הזכות לדחות יבוא של פסולת פלסטיק ולהחזירה למדינה המייצאת. התפתחויות אלו חיזקו את הטיעון שהטיפול חייב להיות מקומי. 

לא כל פתרונות הניקיון יהיו הייטק. כיום ישנם 20 מיליון אוספי-פסולת שעושים עבודה חשובה ברחבי העולם המתפתח, ולוכדים פלסטיק יקר ערך למיחזור. תמיכה בעבודתם, הכרה בתרומתם והכללתם במערכות תעסוקה רשמיות יותר היא מרכזית במאמצים לניהול הפסולת.

למידע עדכני נוסף מומלץ לצפות במושב שהתנהל תחת הכותרת "כיצד מאבק בזיהום פלסטיק ובתנועה בלתי חוקית בפסולת פלסטיק יכולה לעזור להפחית את פליטת הפחמן" בעולם" במסגרת  וועידת האקלים COP 27 שהתקיימה בשארם א-שייח, במצריים, בתחילת נובמבר

מה עוד ניתן לעשות?

צמצום סוגי החומרים: סוגי הפלסטיק המיוצרים כיום מורכבים להפליא ועל כן אינן ניתנים למיחזור בקלות. צמצום סוגי הפלסטיק מאלפים לעשרות הכרחי. זה יאפשר זיהוי, מיון ומיחזור. קבוצות אינטרסים מתנגדות לרעיון הזה. הוא יפחית את הרווחים של היצרנים העיקריים בתעשיית הדלקים המאובנים ויצרני פולימרים לאופנה מהירה, או למוצרי פלסטיק חד פעמיים.

מעבר לכלכלה מעגלית מכילה: עיצוב מחדש של מוצרים כך שיהיו עמידים יותר, ניתנים לשימוש חוזר, ניתנים לתיקון ומיחזור, ולכן נשארים בשימוש זמן רב ככל האפשר. הדבר יביא לשינוי עולם הצרכנות והשירותים. מעבר מפריטים חד-פעמיים לחלופות לשימוש חוזר דוגמת ספלי קפה רב פעמיים או שירותי מילוי בסופרמרקטים. מוצרי פלסטיק יתוכננו מחדש, מחומר בודד, תוך מחשבה על מיחזור. מתן תמריצים ליצרנים שייצרו מוצרים בעלי אורך חיים ארוך יותר, או פתרונות החוסכים שימוש בפלסטיק, יכול לסייע.

דוגמה מקומית ומוצלחת היא פולימר לוג'יסטיקס המפתחת האריזות הרב־פעמיות ומשכירה לרשתות השיווק שמשתמשות בהן כמדפי תצוגה ובכך הן חוסכות כוח אדם ו־90% מזמן העבודה. במקום להעמיס מוצרים חדשים על המדף, מחליפים את הארונית הריקה בארונית מלאה. אחרי כל סבב של שימוש ולפני הסבב הבא הארונית חוזרת לחברה לשטיפה ואחזקה.

מיסוי, היטלים ורגולציות: באיחוד האירופי כבר קיימים היטלים על אריזות פלסטיק שאינן ממוחזרות. הסכם בין 175 מדינות לפעול לקראת אמנה גלובלית להגבלת פסולת פלסטיק בתוך שנתיים כבר קיים. הוא ינסה לטפל בכשלים הקריטיים בטיפול הפסולת. יתכן וייושמו מיסים וזיכויים על פלסטיק שבהם חברות יכולות לסחור. אלו יוכלו לממן ל-3 מיליארד אנשים אספקה של מערכות איסוף, אחסון ומיחזור אשפה.

ההצלחה הכלכלית בעתיד תימדד על ידי ה"התאמה הירוקה" של החברה

התקווה היא לייצר "עקומת עלות ירוקה" שיתקיים בה יתרון תחרותי חדש ליצרני הפולימרים. יתרון שלא יימדד עוד רק על ידי הרחבת הגישה לחומרי זינה זולים, טכנולוגיות יעילות ולוגיסטיקה "רזה", גידול בכושר הייצור והנצילות. במקום זאת, ההצלחה תימדד בעיקר לפי האופן שבו החברות מפחיתות את מיסי הפלסטיק ומרוויחות זיכויים ומצמצמות את מיסוי מס פחמן העולמי שיוטל עליהן. 

בתמונה: עפר שורק, סורפול.

למידע נוסף:
סורפול: עפר שורק, [email protected]