בכנס השנתי לטיפול בפסולת קיבלנו הצצה לצעדי המשרד להגנת הסביבה בתחום הטיפול בפסולת. אלו יהיו תקפים רק אם קרן הפיקדון אכן תישאר בידי המשרד ולא תועבר למשרד הפנים
הבשורה הגדולה ביותר שהגיעה מהכנס השנתי לטיפול בפסולת על שם דני שטרנברג שהתקיים אמש בחירייה היא שאין בשורה! גם השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, וגם מנכ"ל משרדה, גיא סמט שנאמו באירוע, לא יצאו בהצהרה על תוכנית גרנדיוזית. אפילו מצגת ראויה לא הועברה למשתתפים. והאמת, שמי שעוקב אחרי טיפול המדינה בפסולת כבר שבע כבר מתוכניות שכאלו. כספים רבים המושקעים בתוכניות אסטרטגיות שנשארות במגירה. חוסר היציבות השלטונית וחילופי התפקידים התכופים במשרד פשוט שיתקו כל יוזמה בנושא.
אז מה כן? עוברים לעשייה, לפחות זה מה שהבטיחו לנו הנואמים המכובדים. מהנקודה בה אנחנו נמצאים ניתן רק להשתפר. הוויכוח כמה מתקנים (יבשים או רטובים) לעיכול אנאירוביים של פסולת אורגנית יש להקים, או כמה מתקני השבה נדרשים, מיותר. ומדוע? כי כרגע אין כלום. בריק כזה כל פעולה שתעשה היא ברוכה ותשפר את המצב.
על מתקני השבה כנראה שאין מה לדבר בעתיד הקרוב. גיא סמט, מנכ"ל המשרד, הזכיר לכולנו את ההתנגדות בה הוא נתקל כאשר רצו לממש את תוכנית שכזו באזור מעלה אדומים. התנגדות שהובילה לבסוף לביטול התוכנית. לכן, נראה כי הצעד הראשון של המשרד יהיה דווקא במתקני עיכול אנאירוביים. אלו יסייעו בראש ובראשונה לצמצום פליטות המתאן מהפסולת האורגנית ויסייעו לישראל לעמוד בייעדי האקלים שהציבה לעצמה. אז נכון, הפסולת עדיין תגיע למטמנות, אבל 10% מפליטות הפחמן של ישראל, המיוחסים כולם לפסולת האורגנית במטמנות, יטופלו.
נזכיר רק כי במצב הפוליטי הנוכחי, בו משרד הפנים לוטש עיניים גם הוא לכספי קרן הניקיון, גם הבטחות צנועות אלו של המשרד להגנת הסביבה מוטלות בספק.
הכנס השנת השישי לטיפול בפסולת.
מצב הטיפול בפסולת בישראל בכי רע
מסתבר שלאומת הסטארט-אפ שלנו יש תחום נוסף בו אנו מצטיינים – ייצור פסולת. ישראל מייצרת פסולת, והרבה. ק"ג פסולת לאדם ביום עולם על 1.8 קילו. נתון זה גבוה בהרבה יחסית למדינות ה- OECD. בנוסף, מגמת ייצור הפסולת נמצאת בעלייה מתמדת. גם כאן – מדובר במגמה הפוכה לעומת שכנותינו באירופה. אחוז ההטמנה עומד היום על 77.6%. לפני 15 שנים, עם כניסתו של היטל ההטמנה לתוקף, המספרים היו כמעט זהים ואחוז ההטמנה עמד על 80%. למרות שבשנים אלו הוכפל היטל ההטמנה פי 10 – עדיין מדובר באלטרנטיבה קלה וזולה משמעותית בהשוואה לטיפול יסודי יותר בפסולת.
קרן הניקיון לא פועלת למטרה לשמה היא הוקמה
מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה שנאם גם הוא בכנס, הציג את עיקרי הדוח שהגיש בנושא קרן הניקיון. ייעודה המקורי של הקרן הוא צמצום ההטמנה – יעד בו היא נכשלת כישלון חרוץ. ב-15 שנות פעילותה צומצם היקף ההטמנה ב-3% בלבד והוא גבוה פי שתיים בהשוואה למדינות ה- OECD. תקציב הקרן, ש-90% ממקורותיה מבוססים על היטלי ההטמנה, עומד נכון ל-2020 על 3.25 מיליארד ש"ח. כספי הקרן אינם מושקעים ואינם נושאים ריבית. מדובר בהפסד של כמיליארד ש"ח להערכתו של מבקר המדינה. בנוסף, האוצר, שלא כחוק, לווה מהקרן כמחצית מהונה, 1.6 מיליארד ש"ח. זאת ללא התחייבות לתנאי ההלוואה ולמועד פירעון. הקרן אינה מפוקחת ואיננה בודקת אם אפקטיביות פעילותה.
"אני מבקש לקרוא מכאן לשרי האוצר והגנת הסביבה, וגם לשר הפנים, השתמשו בכספי הקרן לצמצום הפסולת המוטמנת ועמידה ביעדים", אומר מתניהו.
גם בנושא חוק הפיקדון לבקבוקים גדולים הצביע המבקר על ליקויים. "יעד המיחזור אינו הושג. חוק הפיקדון חשוב אבל צריך לזכור את ייעודו – מיחזור. כל עוד המיחזור אינו נגיש לא נוכל לשפר את המצב. על כן יש לפעול להנגשת מכונו איסוף אוטומטיות לציבור. מיחזור לא נגיש משאיר את הציבור אדיש", סיכם מניהו וזכה למחיאות כפיים בקהל.
